תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית בסכום של עשרות מיליוני שקלים הוגשה בשבוע שעבר נגד מגדל חברה לביטוח בבית הדין לעבודה בתל אביב, בטענה שמגדל לא מחשבת את סכום הקצבה המשולמת למבוטח, כולה או חלקה, על פי מקדם המרה הנקוב בנספח לפוליסה.
טענת התובע מתייחסת לנספח שנרכש על ידו לפוליסת ביטוח מנהלים הונית, לפיו ניתן לטענתו להמיר את סכום הביטוח ההוני בקצבה עם מקדם המרה מובטח.
מקדם המרה הוא המספר בו מחולק הסכום הכולל שצבר החוסך במשך כל חייו, כאשר התוצאה משקפת למעשה את גובה קצבת הפנסיה לה הוא זכאי. כך, למשל, כאשר מבוטח חסך מיליון שקל ובמועד פרישתו מקדם ההמרה עומד על 200 – קצבת הפנסיה תעמוד על 5,000 שקל לחודש.
אחת לכמה שנים מפרסם האוצר את נתוני תוחלת החיים הממוצעת בישראל, מהם גוזרות קרנות הפנסיה את מקדם ההמרה לקצבת הפנסיה. בשונה מקרן פנסיה, עד לשנת 2013 היתה אפשרות לרכוש בביטוח מנהלים בלבד מקדם המרה מובטח שאינו חשוף להתארכות תוחלת החיים ונותר קבוע לאורך כל חיי המבוטח, ללא קשר לתוחלת החיים הממוצעת.
"אין אותיות קטנות"
התובע טוען שמגדל מאפשרת את המרת סכום הביטוח ההוני לפי מקדם הקצבה שבנספח זה רק ביחס להפרשות המעסיק לתגמולים, ואילו ביחס ליתר הכספים שבפוליסה – מגדל מאפשרת את המרת סכום הביטוח ההוני לפי מקדם קצבה שגורע מקצבת הפנסיה.
"בהסכמים שכרתה מגדל עם התובע בזמן אמת אין 'אותיות קטנות'. גם 'אותיות גדולות' אין", נטען בכתב התביעה. "מגדל קיצצה את הגמלה החודשית שהתובע עתיד לקבל ממנה, ועד היום – אחרי יותר מחמש שנות בירור – היא נמנעת מלהצביע על הוראה חוזית בפוליסות ובהסכמים כפי שהוצאו בזמן אמת המתירה לה לעשות כן. לכן, אגב, תובענה ייצוגית זו 'רזה' בנפחה. אין צורך ביותר מהצגת ההסכמים (קרי – הפוליסות על נספחיהן) כדי להראות את הדברים ולהוכיח".
הקבוצה אותה מבקש התובע לייצג היא כל מי שהתקשר עם מגדל בהסכם להבטחת קצבה שנספח לפוליסת ביטוח מנהלים הוני, ושקיבל בפועל או עתיד לקבל ממגדל סכום קצבה שחלקה או כולה מחושב לפי מקדם הגבוה מזה שנקוב בנספח. כמובן שככל שמקדם הקצבה גבוה יותר – כך גובה הקצבה נמוך יותר.
[ת"צ 69920-07-17]