העובדת תפוצה ב-75 אלף שקל: "להיכנס להיריון בשנה הראשונה זה חוסר אחריות"

בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה פיצוי חריג בגובה 75 אלף שקל לעובדת שהוכיחה שחוסר שביעות הרצון של המנהלת ממנה היה על רקע בחירתה להרות בשנה הראשונה לעבודתה.

"הוכח שהמנהלת גיבשה עמדה שלילית כלפי העסקת העובדת", פסק בית הדין. "עמדתה השלילית של המנהלת נבעה, בין היתר, מבחירתה של העובדת להתחיל טיפולי פוריות ולהרות בשנה הראשונה לעבודתה".

נפסק שדי בכך שהמנהלת עירבה שיקולים הנוגעים להריונה של העובדת בגיבוש עמדתה השלילית כדי שתתגבש עילת ההפליה, וכך נטל ההוכחה יעבור למעסיק להראות שאין קשר סיבתי בין ההיריון, צמצום משרתה של העובדת וסיום העסקתה.

קראו עוד במעסיקולוג:
^* בית הדין לעבודה: קבלת מועמדת בהיריון מחייבת העסקתה עד תום התקופה המוגנת
^* פוטרה בהיריון וסירבה לשוב לתפקיד זוטר, בית הדין פסק שהתפטרה
^* 2017: הרגולטור אישר 72% מבקשות מעסיקים לקבלת היתר לפיטורי עובדת בהיריון
^* נדחתה תביעת עובדת בהיריון, מאחר שסירבה לשוב לעבודה לאחר ביטול הפיטורים
^* בית הדין לעבודה: הפיצוי לעובדת בהיריון שפוטרה יוּפחת אם מצאה עבודה אחרת

העובדת שימשה כיועצת חינוכית בתקופת ניסיון, והועסקה על ידי משרד החינוך. במהלך השנה הראשונה לעבודתה, העובדת היתה בטיפולי פוריות והרתה. בעקבות כך, לטענתה, צומצמה משרתה בשנה השנייה, ולאחר מכן הודיעה לה מנהלת בית הספר שהיא לא תמשיך להיות מועסקת בבית הספר בשנה השלישית.

לאחר ששבה מחופשת הלידה, בסיום שני חודשי חופשת הלימודים של השנה השנייה, העסקתה בבית הספר ובמשרד החינוך הסתיימה. משרד החינוך טען להגנתו שצמצום משרת העובדת נעשה על רקע נהלי משרד החינוך, ושהיא סיימה את העסקתה מרצונה.

חוסר שביעות רצון?

בזמן שהעובדת שהתה בחופשת לידה, נערכה לה שיחת משוב בנוכחות המנהלת והמפקחת. מטרת השיחה הייתה לקבוע אם העובדת צלחה את תקופת הניסיון, ואם היא תקבל רישיון ייעוץ קבוע ממשרד החינוך.

הערכת המנהלת לתפקוד העובדת במחוון הייתה בינונית, ובשיחת המשוב ציינה בפניה את החוזקות ואת החולשות שלה, ואף הביעה את חוסר שביעות רצונה מתפקודה.

המנהלת תיארה במשוב כדוגמה לכשלים בתפקודה של העובדת אירוע בו עזבה את בית הספר בפתאומיות ללא הודעה מראש וללא עדכון. העובדת נסערה מדבריה אלה של המנהלת, והסבירה שנאלצה לעזוב בבהילות את בית הספר עקב בעיה רפואית פתאומית הקשורה לטיפולי הפוריות, ושאף הודיעה על כך למזכירתה של המנהלת. בתגובה המנהלת התנצלה על שהזכירה את המקרה.

"לא אחזיק אותה"

למחרת נפגשה העובדת עם המפקחת לשתף אותה בקושי שלה מהביקורת ומהיחס של המנהלת כלפיה, והמפקחת המליצה להאריך את תקופת הניסיון של העובדת לשנת ניסיון נוספת, כלומר לשנה שלישית.

עם זאת, המנהלת הודיעה לעובדת שהיא לא תמשיך בבית הספר בשנת הלימודים הבאה. כעבור שבועיים הן נפגשו לבקשת העובדת כדי לשמוע מהמנהלת את הסיבות לכך שהוחלט שלא תמשיך לתקופת ניסיון נוסף.

השיחה בין השתיים תועדה על ידי העובדת, ובהקלטה נשמעת המנהלת אומרת לעובדת כך: "מורה שמתחילה לעבוד באיזשהו מקום או לא יודעת, לא משנה. מתחילה לעבוד ומיד אחרי כמה חודשים נכנסת להיריון, אז יש בזה מידה של חוסר אחריות, את מבינה? אני אומרת את זה ככה אני רואה את זה… זאת זכותה המלאה… יחד עם זאת, אותה מורה אם היא שנה ראשונה אצלי, אני לא אחזיק אותה אחר כך…"

משוֹב מוּטה

בית הדין התרשם שהמשוב הבינוני שהמנהלת נתנה לעובדת במסגרת ההתדיינות עם המפקחת, היה מוטה במידה מסוימת עקב הרושם השלילי שנוצר אצלה כתוצאה מכך שהעובדת נכנסה להריון בשנה הראשונה לעבודתה.

בשיחת המתועדת עם העובדת לאחר שהוחלט לסיים את העסקתה, הודתה בפניה המנהלת: "זה נכון שעבדת בסדר גמור ולא באתי, לא באתי בטענות. כי לא היו לי באמת הערות".

בעקבות כך, נפסקו לעובדת פיצויים בגובה 5,200 בגין צמצום משרתה, ומאחר שנפסק שיש לראות בעובדת כמי שפוטרה בתוך התקופה המוגנת שלאחר חופשת הלידה – נפסקו לה פיצויי בגובה 75 אלף שקל כנזק לא ממוני בשל הפרת חוק עבודת נשים, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וכן עוגמת הנפש שנגרמה לה. זאת בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בגובה 15 אלף שקל.

[סע"ש 32677-03-16]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא זכויות עובדת בהיריון >>