• אודות
  • תנאי השימוש
  • מדיניות פרטיות
  • יצירת קשר
  • Facebook
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
כתבות פופולריות |
  • סעיף 14: מדוע נפסק שפיצויי הפיטורים שהופרשו לעובדת מהווים השלמה ולא חלופה?
  • עובד חדש שמתפטר בסופ"ש יוצא ידי חובת הודעה מוקדמת?
  • משרד הכלכלה מציג: "עבודאטה" – אתר נתונים ומידע על שוק העבודה
  • בית הדין הארצי מבהיר: לא כל הפרת אמונים תביא לשלילת פיצויי פיטורים
  • פיצוי לעובדת שלא עודכנה שרשאית לבקש להישאר אחרי גיל פרישה חובה
  • פיצוי בסך 100 אלף שקל לעובד שהוסתרה ממנו הסיבה האמיתית לפיטוריו
  • פסיקה חריגה: "החלטת הפיטורים נגועה באי סבירות קיצונית"
  • לעובד נפסק גמול שעות נוספות בגובה 270 אלף שקל, למרות חריגה של 60 שעות
  • ביה"ד הארצי מבהיר: כך יש ליישם את הלכת ריעני בנוגע לשעות נוספות
  • תקדים דרמטי: צמצום ההכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד ובשיטת חישוב הפיצוי
  • פסיקה חריגה: מעסיק רשאי להקדים פיטורי עובדת בהיריון כדי למנוע השלמת 6 חודשי העסקה
  • העובד חויב ב-100 אלף שקל בגין הפרת חובת האמון ותום הלב
  • הודיעה שהיא בהיריון לאחר קבלתה לעבודה, תפוצה ב-30 אלף שקל בשל התנהלות המעסיק
  • נדחתה תביעת ההסתדרות לחייב מעסיק במתן מענק שנתי, שבוטל לאחר עשרות שנים
  • "הלכת התאמה": בית הדין הארצי מבהיר שמזמין שירות לא תמיד מחויב לערוך שימוע לעובד קבלן
  • בית הדין הארצי בפסיקה תקדימית: זכאות לפיצויי פיטורים – גם לידועים בציבור
  • בית הדין הארצי לעבודה: התנגדותו המעורפלת של העובד להפחתת השכר נחשבת להסכמה
  • ממה מעסיקים צריכים להיזהר כשמועמד משתף מיוזמתו במידע רגיש?
  • פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים
  • פיצוי חריג בסך כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מתפקידה משיקולים זרים
  • פסיקה: לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בעילת התעמרות בין עובדים
  • גילתה שהמנהל הקודם קיבל שכר גבוה יותר, תקבל פיצוי בגובה כ-160 אלף שקל
  • פיצוי חריג בגובה כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מהתפקיד משיקולים זרים
  • הבוס ענה לטלפון במהלך השימוע, בית הדין קבע שהדבר מצביע על חוסר פניות
  • בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
  • פיצוי של 80 אלף שקל לעובד שהוטרד מינית מצד הממונה עליו
  • מועמד בן 43 יקבל פיצוי כי נשאל לגילו בריאיון, למרות שהסגיר מרצונו את הגיל בקו"ח
  • פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים
  • המנהל הפר בידוד ופוטר. בית הדין לעבודה הקפיא את הפיטורים, למרות שגויס מחליף
  • פיצוי בסך 75 אלף שקל לעובדת שפוטרה שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק ב'
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק א'
  • פסיקה: מעסיק רשאי להעיר לעובד על הפסקות שירותים ארוכות מדי
  • חופשת מחלה: פסקי דין שחשוב להכיר
  • נצפתה בשופינג בחופשת מחלה, נפסק שאינה זכאית לפיצויי פיטורים
  • הוכרע סופית: מי נהנה מרווחי קופת התגמולים – המעסיק או העובד?
  • כ-60 אלף שקל לעובד שספג התעמרות: "נמנעה תקשורת בינו לבין העולם החיצון"
  • פוטרה מיד לאחר חזרתה מחל"ת חופשת לידה – מדוע לא זכאית לפיצוי?
  • המעסיק שילם יותר מדי: 4 שיקולי הפסיקה לחייב את העובד להשיב את הכספים
  • פיצוי למנכ"ל שהוכיח שגויס לו מחליף לפני השימוע
  • 50 אלף שקל לעובדת על פגיעה בפרטיותה: "העירו לי שאני מבזבזת נייר טואלט"
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכר
  • העובדת טענה שפסק הדין מרתיע מעסיקים פוטנציאליים, בית הדין סירב להסיר את שמה
  • אישורי המחלה להיעדרות הממושכת לא הוצגו במועד, הובהר שעל המעסיק לדרוש זאת
  • בית הדין הארצי: סמנכ"לית שהוטרדה מינית תפוצה ב-215 אלף שקל
  • לחץ ומתח בעבודה? מחקר חדש מציע פתרון מפתיע בשלוש דקות
  • המעסיק מסר לעובד המתפטר מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה, וחטף תביעה כוזבת
  • המעסיק חויב באופן אישי לשלם לעובד כ-400 אלף שקל, כרבע מתוכם דמי חופשה
  • בית הדין הארצי לעבודה בהבהרה חשובה בנוגע לתיקון חוק הגנת השכר
  • סיכום 2019: פסקי דין בדיני עבודה שחשוב להכיר
  • המעסיקה המליצה לעובדת על הפלה: "אתם בעדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב"
  • פסיקה: העובד יקבל 150 אלף שקל, בשל עמימות במדיניות החברה
  • הצעת חוק: ימי מחלה על פי הצהרת העובד, ללא תעודת מחלה
  • המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
  • 9 דברים שמעסיק נדרש לציין בהודעה הנמסרת לעובד בנוגע לתנאי עבודתו
  • העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
  • העובד שפוטר לא כדין יקבל פיצוי חריג בסך 460 אלף שקל
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה ב-50 השנים האחרונות
  • המעסיק חויב ב-50 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיות העובדת
  • אפליה מגדרית בעבודה: המעסיק יפצה ב-100 אלף שקל שתי עובדות שקיבלו שכר נמוך משל גבר
  • פיצוי לעובדת שנודע לה שהיא בהיריון לאחר פיטוריה, והמעסיק סירב להחזירהּ
  • פיצוי חריג בסך מיליון שקל לעובדת שעברה ניצול מיני בעבודה
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • מפתיע: הסתרת הסיבה האמיתית לזימון העובד לשימוע הוגדרה על ידי השופט כ"רגישות"
  • פסיקה: האם לגיטימי כיום לשלם לעובד שכר נטו?
  • פסיקה: פערי שכר בין גבר לאישה אסורים גם אם ציפיות השכר שונות
  • בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה
  • סיכום מחצית 2019: פסקי דין חשובים בדיני עבודה
  • שימוע מאוחר: פיצוי בגובה 30 אלף שקל לעובדת שנערכו לה שני שימועים
  • בוטל פסק הדין שחייב לפצות עובדת שישבה באפס מעשה בכ-300 אלף שקל
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
ראשי » רגולציה » פסיקה בדיני עבודה » פסיקה: בין רשות שדות התעופה ליו"ר מועצת המנהלים התקיימו יחסי עובד-מעביד

פסיקה: בין רשות שדות התעופה ליו"ר מועצת המנהלים התקיימו יחסי עובד-מעביד

מעסיקולוג 17/08/2017 10:57

הובהר שמינוי מכוח החוק לא שולל אפשרות לקיומם של יחסי עבודה, על אף שלרשות שדות התעופה לא היתה סמכות למנות, לפטר ולקבוע את שכרו של צבי שלום

יחסי עובד-מעביד צבי שלום

האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין רשות שדות התעופה לבין צבי שלום, ששימש כיו"ר מועצת המנהלים שלה? בשאלה זו הכריע השבוע בית הדין לעבודה בתל אביב, וקבע קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים על אף שרשות שדות התעופה לא היתה מעורבת בבחירתו ובהליך מינויו של שלום, כמו גם בקביעת שכרו או התוספות הכספיות ששולמו לו מעת לעת.

חוק רשות שדות התעופה אף קובע שחבר מועצה לא יקבל מהרשות שכר עבור שירותיו, אך יהיה זכאי לקבל את הוצאותיו הממשיות. שר התחבורה, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי להורות על הענקת גמול סביר ליו"ר המועצה. מסיבה זו לא נחתם הסכם התקשרות בין הרשות לבין שלום.


שלום מונה בשנת 1997 לתפקיד יו"ר מועצת המנהלים של רשות שדות התעופה על ידי מי ששימש בזמנו כשר התחבורה, יצחק לוי. כהונתו הוארכה בשנת 2001 לקדנציה אחת נוספת, עד נובמבר 2005, על ידי  אפרים סנה, שר התחבורה שכיהן לאחר מכן בתפקיד.

לטענת שלום, בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעביד, מאחר שהוא קיבל עבור עבודתו תלושי שכר, תוך ניכויים שבוצעו עבור ביטוח פנסיוני, קרן השתלמות, קרן עובדים בכירים לצורכי נופש, תשלומים בגין דמי הבראה, חופשה, בונוסים, ביגוד ותלושי אוכל. הרשות העמידה לרשותו את כל התשתית הנדרשת לביצוע תפקידו: לשכה וציוד משרדי, עוזר ומזכירה, רכב, נהג וקו טלפון. בנוסף נוכו משכרו מסים שונים, תשלומים עבור המוסד לביטוח לאומי וביטוח בריאות.

עבודתו היתה רצופה ואיש לא היה יכול להחליפו בתפקיד, וכל העת הוא היה אחראי באופן אישי למתרחש ברשות. בזמנים הרלוונטיים להעסקתו, שלום טען שלא היה בעל עסק עצמאי, על אף שהיו לו עיסוקים ועסקים אחרים – החזקת ניירות ערך בתאגידים שונים, אותם הגדיר כ"דברים סבילים" שלא דרשו ממנו עבודה.

שלום טען שעד לתקופה שבסמוך לסיום ההתקשרות עמו, הרשות עצמה ראתה בו עובד לכל דבר ועניין, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בחוות דעת היועץ המשפטי שלה עצמה שנכתבה בדצמבר 2005. בחוות דעת זו נקבע ששלום זכאי לפיצויי פיטורים בשל העובדה שלצד תפקידו הסטטוטורי, נוצר הסכם עבודה בינו לבין הרשות.

הסיבה האמיתית לסירובה להכיר בו בדיעבד כעובד, טען שלום, נובעת מאיבה אישית של מי ששימש בזמנו כמנכ"ל רשות שדות התעופה.

רשות שדות התעופה: שיקול הדעת לא בידינו

רשות שדות התעופה טענה מנגד ששלום מונה על ידי שר התחבורה באישור הממשלה על פי חוק רשות שדות התעופה, ולכן היא מעולם לא היתה מעסיקתו וכך גם הצדדים ראו את ההתקשרות ביניהם בזמן אמת.

החוק אף קובע כאמור שחבר מועצה לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו, אך יהיה זכאי לקבל החזר בגין הוצאות ממשיות, ויו"ר הרשות זכאי לגמול סביר בגין שירותיו, כפי ששר התחבורה, בהתייעצות עם שר האוצר, יראה לנכון.

עוד הוסיפה הרשות שהטענה על יחסי עבודה כ-4 שנים לאחר סיום כהונתו כיו"ר מועצת הרשות כלל לא הועלתה במהלך שתי תקופות כהונתו, והדבר מעמיד באור שלילי את מניעיו וחוסר תום לבו.

ביחס לסיום תקופת כהונתו, טענה הרשות שהמינוי פקע ולא הוארך על ידי שר התחבורה, ושמעולם לא היתה מעסיקתו מאחר שההחלטה על מינויו לא היתה נתונה בידיה אלא בידיו של שר התחבורה, מכוח הוראות החוק.

הרשות טענה שבמשך תקופת כהונתו, המשיך שלום לנהל את עסקיו הפרטיים, ובכלל זה חברות לייעוץ, ניהול והשקעות; ייעוץ כלכלי לעיריית באר שבע; תחנת רדיו אזורית; חברות במרכז של מפלגת הליכוד ובמזכירות המפלגה. בהקשר זה, טענה, שלום נמנע במכוון מלציין את שעות עבודתו מדי יום, והסתפק באמירה שהיה במשרדי הרשות 3 או 4 ימים בשבוע.

טענה נוספת שהועלתה היתה שהעובדה ששלום פנה ישירות לממונה על השכר באוצר דאז בנוגע לתשלומים הנוגעים לסיום כהונתו, מעידה שידע בזמן אמת שאין ברשות שדות התעופה מי שמוסמך לאשר לו את הדבר, כלומר שלא היה עובד הרשות.

בג"ץ נקש

האם העובדה ששלום מונה לתפקידו מכוח החוק שוללת אפשרות לקיומם של יחסי עבודה בין הצדדים? הלכה מושרשת היא שמעמדו של מועסק כ"עובד" לא נקבע על פי התיאור שניתן לו על ידי הצדדים, אלא על סמך מהות היחסים שנוצרו בפועל.

בית הדין הארצי לעבודה [ע"ע 34362-11-15] התייחס בעבר לבג"ץ נקש [6194/97], בו פסק השופט מישאל חשין שחרף הוראת חוק מפורשת בסעיף 46(ב) בחוק הדואר שקבעה שלא יתקיימו יחסי עובד-מעביד בין מחלקי דואר לבין רשות הדואר – יש לבחון את הסטטוס של המועסק בהתאם למבחנים המקובלים.

ומהם אותם מבחנים מקובלים? בית הדין בוחן האם מבצע העבודה השתלב בעסקו של המעסיק, והיה חלק מהמערך הארגוני של המעסיק; אם מבצע העבודה ביצע את העבודה במסגרת עסק עצמאי משלו; האם היה קשר אישי בין הצדדים או שמבצע העבודה יכול היה למנות מחליף תחתיו; כפיפות; אספקת כלי עבודה; תלות כלכלית; אופן הצגת ההתקשרות בפני גורמים חיצוניים, לרבות מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי; בלעדיות הקשר; וכן התמשכות הקשר, סדירות הקשר ורציפותו.

"העובדה ששלום מונה לתפקידו על ידי שר התחבורה אשר גם היה הגורם שקבע את גובה התמורה ששולמה לו, אינה יכולה כשלעצמה להוות אינדיקציה להיעדר יחסי עבודה בין הצדדים, באשר אין חולק כי שלום עבד, ולשיטת הרשת – נתן שירותיו, במשרדי הרשות ועבורה", הבהיר בית הדין לעבודה. "אין חולק כי התמורה שולמה לשלום באופן שמצביע כשלעצמו על ההיפך מכך, כלומר הוצאו לו מדי חודש תלושי שכר, נוכו ממנו הניכויים המתחייבים לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי, פורטו ניכויים עבור ביטוח פנסיוני, קרן השתלמות, קרן עובדים בכירים לצורכי נופש, תשלומים בגין דמי הבראה, חופשה, בונוסים וביגוד".

בנוגע לטענת הרשות ששלום לא עבד במשרה מלאה, הבהיר בית הדין שאין בכך כדי לשלול ממנו את מעמדו כשכיר. בית הדין הארצי לעבודה אף פסק בעבר [ע"ע 34362-11-15] שהעסקת אדם בהיקף משרה הנמוך ממחציתה אינו חורץ לשבט או לחסד את סוגיית מעמדו כעובד אם לא.

במקרים בהם היה למועסק עסק עצמאי משלו, אין בכך בהכרח כדי לשלול יחסי עבודה אם המועסק מוכיח שפעילותו במסגרת ההתקשרות הספציפית לא נעשתה במסגרת עסק עצמאי. על פי ההלכה הפסוקה [ע"ע 1162/01], אדם יכול להיות במעמד של "עצמאי" כלפי גורם אחד, ובמעמד של "שכיר" כלפי גורם אחר.

פסיקה יחסי עובד-מעביד

מכתב הבהרה

בית הדין התייחס לכך שבשנת 1999 כתב סמנכ"ל מנהל וארגון דאז למנכ"ל הרשות מכתב, ששלום והממונה על השכר היו מכותבים אליו, בו צוין שאין בכל התנאים הכספיים שפורטו בו כדי לבסס יחסי עבודה בין הצדדים.

"לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מוכן אני לקבל את המכתב הנ"ל כראיה וזאת בשל חשיבות תוכנו והפוטנציאל הגלום בו לשפוך אור על האופן בו הצדדים ראו את מערכת היחסים ביניהם בזמן אמת, אלא שלא מצאתי כי יש במכתב זה כדי לשנות מהתוצאה אליה הגעתי, שכן לא הוכח שהתובע הסכים עם אמור", ציין בית הדין בהחלטתו. "העובדה שהיה מכותב למכתב זה, אין בה, כשלעצמה כדי להוות ראיה לכך שהדברים היו מקובלים עליו".

מאחר שהצדדים נהגו בפועל על פי רוב הסממנים המצביעים כי אכן מתקיימים ביניהם יחסי עבודה, נפסקו לשלום השלמת פיצויי פיטורים לשיעור של 200% בסך כ-245,000 שקל; בגין תקופת הסתגלות 4 חודשי שכר בסך כולל של כ-118,000 שקל; דמי הודעה מוקדמת בגובה כ-30,000 שקל; עלות רכב וטלפון נייד לתקופת הסתגלות ופדיון ימי חופשה בלתי מנוצלים; השבת סכומי כסף שנוכו משכרו בתקופת הביניים בסך כ-60,000 שקל; וכן שחרור הכספים שנצברו לזכותו בקרן הבכירים של הרשות בסכך כולל של כ-52,000 שקל.

[סע"ש 10724-11-12]

<< לחצו לצפייה בפסקי דין נוספים בנושא יחסי עובד-מעביד >>

פסקי דין חשובים בדיני עבודה 2016

אולי גם הכתבות האלו יעניינו אותך:

  • השכר שולם כנגד חשבוניות, אך נפסק שהתקיימו יחסי עובד-מעביד
    השכר שולם כנגד חשבוניות, אך נפסק שהתקיימו יחסי עובד-מעביד
  • פיצוי לא ממוני בסך 350 אלף שקל לעצמאית שהוכיחה יחסי עובד-מעביד
    פיצוי לא ממוני בסך 350 אלף שקל לעצמאית שהוכיחה יחסי…
  • הצלבת דוחות האיכון של העובד והמעסיק הוכיחה: בין הצדדים התקיימו יחסי עבודה במשך שנתיים
    הצלבת דוחות האיכון של העובד והמעסיק הוכיחה: בין הצדדים…
  • תקדים דרמטי: צמצום ההכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד ובשיטת חישוב הפיצוי
    תקדים דרמטי: צמצום ההכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד ובשיטת…
  • פסיקה: אין לחייב עובד בעלות הכשרה אם התפטר בדין מפוטר
    פסיקה: אין לחייב עובד בעלות הכשרה אם התפטר בדין מפוטר
  • פסיקה: עובד חויב לפצות ב-150 אלף שקל עובדת שהטריד מינית
    פסיקה: עובד חויב לפצות ב-150 אלף שקל עובדת שהטריד מינית
  • פסיקה: נדחתה טענת אפליה של עובד מבוגר לפיה פוטר והוחלף בצעיר
    פסיקה: נדחתה טענת אפליה של עובד מבוגר לפיה פוטר והוחלף בצעיר
  • יחסי עבודה במשבר הקורונה: שאלות ותשובות
    יחסי עבודה במשבר הקורונה: שאלות ותשובות
  • הרגולטור פועל להקמת נבחרת מגשרים מומחים להסדרת יחסי עבודה במשק
    הרגולטור פועל להקמת נבחרת מגשרים מומחים להסדרת יחסי עבודה…
  • האם מעסיק רשאי לזמן עובד לשימוע בווטסאפ?
    האם מעסיק רשאי לזמן עובד לשימוע בווטסאפ?
  • משרד הכלכלה מציג: קווים לדמותו של עובד מהבית
    משרד הכלכלה מציג: קווים לדמותו של עובד מהבית
  • פסיקה: חבלה שהתרחשה בבית הוכרה כתאונת עבודה
    פסיקה: חבלה שהתרחשה בבית הוכרה כתאונת עבודה
בית הדין לעבודה יחסי עובד-מעביד

הרשמה חינם לניוזלטר

חוקים בדיני עבודה

חוקים בדיני עבודה

 

 

הכתבות הכי נצפות
פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

© כל הזכויות שמורות למעסיקולוג 2022

אודות | תנאי השימוש | מדיניות פרטיות | צרו קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס