קיימים פתרונות טכנולוגיים רבים לשילוב עיוורים בעבודה, אולם רובם אינם מיובאים לישראל. ברוב המקרים הליך ההשמה נכשל כתוצאה מהיעדר הנגשת תוכנות ומערכות מחשב
"אני עובדת סוציאלית ואמא, ומכיוון שהתוכנה בעבודה לא נגישה אני נאלצת לבקש מהקולגות שלי להקריא לי מה מצוין בתיקים השונים שאני מטפלת בהם. אין על המצב הזה פיקוח, ואני לא יכולה באמת להשתלב במקום העבודה עד הסוף" – כך אמרה אתמול (ג') עינת נווה, עיוורת מלידה שסיפרה על הקשיים הרבים שחווים עיוורים בשוק העבודה, במסגרת אירועי יום העיוור שצוין אתמול בכנסת. ועדת המדע והטכנולוגיה ערכה דיון מיוחד שעסק בפתרונות טכנולוגיים לעיוורים ושילובם בחברה ובעולם התעסוקה.
"ב-40% מהמקרים נכשל הליך ההשמה של עיוורים בעבודה, וב-98% מהמקרים הסיבה היא היעדר הנגשת תוכנות ומערכות מחשב ההכרחיות לעבודה", הסבירה גבי כהן מחברת מגדל אור, העוסקת בשיקום תפקודי ותעסוקתי של אנשים עם לקויות ראייה ועיוורון וכן בסיוע טכני לאוכלוסייה זו.
"אני חושב שהלקות המשמעותית ביותר שיש לאדם היא העיוורון, ובלקות הזו אנו עדים להתפתחויות חדשות וקדמה חדשה", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה). "יש הזדמנויות רבות ואמצעי עזר משמעותיים ביותר לשירות העיוור ולשילובו, ומנגד ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה עלולה גם להגדיל פערים, וחובתנו החברתית והאישית לדאוג שהעיוור לא יישאר מאחור".
"העבודה היא לא קשה, פשוט צריך לייצר את התשתית הנכונה. חשוב לאמץ את החקיקה באירופה, שם כל מוצר טכנולוגי – החל ממכונת כביסה ועד למערכות מידע – צריכים להיות נגישים לאנשים עם מוגבלויות"
אילנה בייניש מהמרכז לעיוור הסובלת מלקות ראייה הציגה במהלך הדיון פיתוחים שונים – מכשירים הקוראים מידע על גבי אריזות תרופות, טלוויזיה חכמה המונגשת לעיוורים, משקפיים המנתחים את מה שמצוי ממול ואף קוראים טקסט, ועוד. עם זאת, מוצרים אלה אינם משווקים בישראל, בין היתר בשל היעדר תמיכה בעברית ועלויות גבוהות.
"יש בעולם ערים חכמות, שירותים ציבוריים, בינה מלאכותית, אבל ישראל מפגרת מאחור", אמרה בייניש. "אין היום חקיקה בתחום, אין קהילת ידע בתחום ואין פיזור של המטלות לחברות. העבודה היא לא קשה, פשוט צריך לייצר את התשתית הנכונה. חשוב לאמץ את החקיקה באירופה, שם כל מוצר טכנולוגי – החל ממכונת כביסה ועד למערכות מידע – צריכים להיות נגישים לאנשים עם מוגבלויות".
משקפיים רואים
אליאב רודמן מחברת אורקם הציג במהלך הדיון משקפיים המזהים מי האדם הניצב מולם, כמה אנשים נמצאים בחדר ובנוסף הם מקריאים טקסט.
משה קילים, מנכ"ל מהלב – המרכז הישראלי לנגישות בתקשורת המפתח מוצרים לבעלי מוגבלויות ומייצא מוצרים ל-8 מדינות, הציג מוצר המזהה שלטים באמצעות הטלפון החכם, וכן רכיב המותקן על גבי שלטים ואוטובוסים באמצעותו מוצגים קולית לעיוור קווי אוטובוס רלוונטיים, והנהג אף מקבל התראה שאדם עם מוגבלות מעוניין לעלות לאוטובוס.
לפיתוח זה של חברת לב אחראי שמואל נעמן, מנכ"ל פילוסופט מובייל המתמקדת בנגישות מבוססת סלולר, שנכנס לתחום לאחר שאיבד את הראייה לפני 12 שנה. "חשבתי שלא אוכל לתכנת יותר, אבל אז הופתעתי כמה הטכנולוגיה יכולה לגשר על הפערים", אמר נעמן. "ראיתי את הפוטנציאל הגדול שבמכשיר הזה מבחינת האוכלוסייה שלנו, והיותו נגיש ובעלות נמוכה נוכח הייצור ההמוני והחלטתי לעשות משהו".
נעמן פיתח אפליקציה המציעה מגוון שירותים לסיוע לאוכלוסייה של כבדי הראייה והעיוורים. בימים אלה שוקד על פיתוח 'ראייה מלאכותית' – הקורא טקסט ומזהה בני אדם בחדר באמצעות מצלמת המובייל, מה שיביא לדבריו למוצר בעלויות נמוכות בהרבה מאלה המצויים בשוק.
עידן מאיר, מנכ"ל חברת זיקיתאפ, הציג פתרון התמצאות במרחבים סגורים לעיוורים המתבסס על חיישנים המותקנים במבני ציבור, ומאפשר להפנות את המובייל לכל כיוון שיבחר על מנת לדעת מה ניצב מולו.
עוד חזון למועד
כ-700,000 איש בגיל 20 ומעלה, המהווים כ-13% מהאוכלוסייה, מתקשים בראייה במידה כלשהי, 15% מהנשים ו-12% מהגברים. כ-570,000 איש (11%) מתמודדים עם קושי מועט בראייה וכ-130,000 נפש (2.5%) הם בעלי לקות ראייה חמורה.
לפני כשבועיים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מדאיגים לפיהם 63% מלקויי הראייה בני 55-64 אינם מועסקים, לעומת כ-34% שאינם לקויי ראייה. בגיל העבודה העיקרי, בין 25 ל-54, שיעור המועסקים בקרב אנשים עם לקות ראייה חמורה עומד על 75%.
עמותת יד שרה החלה להפעיל לאחרונה מרכז השאלת ציוד נייד לצורך סיוע למעסיקים להנגשת מקום העבודה לאנשים עם מוגבלות, בהשקעה של 4 מיליון שקל מצד משרד הכלכלה והמוסד לביטוח לאומי. במרכז מושאלים למעסיקים אמצעים ליצירת סביבת עבודה נגישה, המאפשרים להם לבחון את התאמת המועמד או העובד למשימות המוטלות עליו מבלי שיתבקש לרכוש מראש את הציוד הנחוץ.
בין עשרות החפצים ניתן למצוא מסכים וציוד דיגיטלי המותאם ללקויי ראייה, ציוד הגברה המיועד לליקויי שמיעה, שולחנות חשמליים וכיסאות מיוחדים, וכן עמדות עבודה המותאמות לאנשים עם מוגבלות פיזית. השירות ילווה בייעוץ של מורשה נגישות, אליו יוכל המעסיק לפנות לצורך סיוע בהתאמה הנדרשת.
