סירב להחזיר את העובדת מחשש לתלונה על הטרדה מינית, וחויב בפיצוי
מעסיקולוג6:00
"חששתי ממניפולציה שהיא עלולה לעשות לי בהקשר של הטרדה מינית חלילה או תקיפה, לכן סירבתי לכך שהיא תהיה במחיצתי"
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לפני כשבוע וחצי שסירוב המעסיק להחזיר לעבודה עובדת שהתפטרה היה פסול, מאחר שנעשה על רקע חשש לא מבוסס שהיא תבדה מליבה תלונה לפיה הוא הטריד אותה מינית או תקף אותה.
בית הדין לעבודה הבהיר שבאי החזרת העובדת מקופל שיקול סובייקטיבי הפוגע בכבודה של העובדת, ופסק שהעובדת זכאית לפיצויי פיטורים, מאחר שהתפטרה בסערת רגשות והודיעה לו שהתחרטה בסמוך לכך.
העובדת הועסקה כמוכרת יחידה בחנות בגדים. לאחר כ-3 שנות עבודה, נערך דיון שכר בינה לבין המעסיק – שיחה שעלתה לטונים גבוהים, ובסיומה העובדת עזבה את החנות.
המעסיק טען שלאחר שהסביר לעובדת שאינו יכול לעמוד בדרישות השכר החדשות שלה, היא הודיעה שהיא "רוצה להפסיק לעבוד מיד, שכן היא שווה הרבה יותר, נמאס לה והיא לא מוכנה להמשיך ולעבוד בתנאים הללו".
ניסיון לתמרן?
לטענתו, באותו מעמד אמרה לו העובדת שהיא רוצה לקבל את כל הזכויות שלה לפיצויים, והיא מעדיפה שהוא יפטר אותה. נוכח סירובו, היא איימה עליו לטענתו שהיא "כבר תוציא ממנו את כל הפיצויים". לכן הודיע לה שאין טעם שתבוא יותר לעבודה, ושהוא ישלם לה את כל זכויותיה לרבות חודש הודעה מוקדמת.
"לא מן הנמנע, כי העובדת ניסתה לתמרן את המעסיק לסיטואציה שיסכים בלית ברירה להעלאה, שכן העריכה שבתקופה זו, כשבוע לפני חג הסוכות, הוא מצוי בין הפטיש לסדן", ציין בית הדין בהחלטתו.
"חששתי מכל מיני דברים שהיא יכולה לעשות, כמו נזקים, ואפילו חששתי בתור גבר שהיא עלולה להעליל עלי כעת עלילות שווא כדי לקבל את מבוקשה", נימק המעסיק את התנהלותו. "העדפתי שאם העובדת מתפטרת אז שלא תבוא יותר לחנות".
התפטרות בסערת רגשות
שלושה ימים לאחר אותה שיחה, הגיעה העובדת לחנות עם בן לוויה שביקש למדוד חליפות, והיא החלה לעזור לו. המעסיק הזכיר לה שהתפטרה וביקש לדעת מה מעשיה בחנות, ולאחר מכן אף שלח לה ליתר ביטחון הודעת טקסט בה הודעה רשמית על התפטרותה, אך העובדת בתגובה כתבה לו שאינה רוצה להתפטר.
למחרת היא הגיעה לחנות במטרה להמשיך לעבוד, אך המעסיק סירב לאפשר לה להמשיך בעבודה והוציא את חפציה האישיים בשקית אל מחוץ לדלת החנות. "היות וחששתי ממניפולציה שהיא עלולה לעשות לי בהקשר של הטרדה מינית חלילה או תקיפה, אני סירבתי לכך שהיא תהיה במחיצתי ולכן הוצאתי לה את הדברים אל מחוץ לחנות", הסביר המעסיק בעדותו.
"נכון, בחנות יש מצלמות שמתעדות את מה שקורה בחנות אבל החנות לא מקליטה סאונד והיא יכולה היתה לטעון לכל מיני דברים שאני אמרתי לה, ולא אמרתי. לא הייתה לי כוונה להשפיל את העובדת, אלא להגן על עצמי. ביקשתי אפילו ממי שעובד בחנות הסמוכה להיות נוכח בסיטואציה כדי שיהיה עד למהלך האירועים".
במסגרת תביעה שהגישה העובדת נגד המעסיק, פסק בית הדין לעבודה שהעובדת אכן התפטרה, אך שמדובר בהתפטרות בסערת רגשות, ומאחר שבסמוך לכך כבר ביקשה לחזור לעבודה – המעסיק היה מחויב לאפשר לה זאת.
שלייקס על חגורה
המעסיק הסביר שסירב להשיב את העובדת בשל החשש שתטפול עליו אשמה או עלילה של הטרדה מינית או תקיפה. "אנו מתקשים לקבל את עמדתו בעניין, אשר יש בה, מיניה וביה, כדי להפלות את העובדת בקבלתה לעבודה בחזרה, והלכה למעשה, לפיטוריה מחמת מינה", קבע בית הדין.
"שכן, בעצם האמירה יש משום החלטה המבוססת על נימוק שאינו ענייני, המבוססת על דעה קדומה, שלפיה בהיותה אישה היא תטפול עליו אשמה, כאשר לא הובא כל רקע מצדו לדבריו, שמא אירע בעבר מקרה דומה, לא כל שכן עת 'בחנות יש מצלמות אשר מתעדות את מה שקורה בחנות'. כלומר, המעסיק ביקש 'להקדים תרופה מכה', ולנוכח האמור בהמשך תצהירו 'אבל החנות לא מקליטה סאונד והיא היתה יכולה היתה לטעון לכל מיני דברים שאמרתי לה' – הוא מבקש 'שלייקס על חגורה'", הוסיף בית הדין.
העובדת לא העלתה בתביעתה טענת אפליה, ולכן בית הדין מנוע מלפסוק לה פיצוי מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אולם מאחר שהיא התפטרה בסערת רגשות, הביעה חרטה תוך שלושה ימים, והשיקול שלא להשיבה לעבודה הוא פסול – חויב המעסיק לשלם לה פיצויי פיטורים.
