• אודות
  • תנאי השימוש
  • מדיניות פרטיות
  • יצירת קשר
  • Facebook
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
כתבות פופולריות |
  • סעיף 14: מדוע נפסק שפיצויי הפיטורים שהופרשו לעובדת מהווים השלמה ולא חלופה?
  • עובד חדש שמתפטר בסופ"ש יוצא ידי חובת הודעה מוקדמת?
  • משרד הכלכלה מציג: "עבודאטה" – אתר נתונים ומידע על שוק העבודה
  • בית הדין הארצי מבהיר: לא כל הפרת אמונים תביא לשלילת פיצויי פיטורים
  • פיצוי לעובדת שלא עודכנה שרשאית לבקש להישאר אחרי גיל פרישה חובה
  • פיצוי בסך 100 אלף שקל לעובד שהוסתרה ממנו הסיבה האמיתית לפיטוריו
  • פסיקה חריגה: "החלטת הפיטורים נגועה באי סבירות קיצונית"
  • לעובד נפסק גמול שעות נוספות בגובה 270 אלף שקל, למרות חריגה של 60 שעות
  • ביה"ד הארצי מבהיר: כך יש ליישם את הלכת ריעני בנוגע לשעות נוספות
  • תקדים דרמטי: צמצום ההכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד ובשיטת חישוב הפיצוי
  • פסיקה חריגה: מעסיק רשאי להקדים פיטורי עובדת בהיריון כדי למנוע השלמת 6 חודשי העסקה
  • העובד חויב ב-100 אלף שקל בגין הפרת חובת האמון ותום הלב
  • הודיעה שהיא בהיריון לאחר קבלתה לעבודה, תפוצה ב-30 אלף שקל בשל התנהלות המעסיק
  • נדחתה תביעת ההסתדרות לחייב מעסיק במתן מענק שנתי, שבוטל לאחר עשרות שנים
  • "הלכת התאמה": בית הדין הארצי מבהיר שמזמין שירות לא תמיד מחויב לערוך שימוע לעובד קבלן
  • בית הדין הארצי בפסיקה תקדימית: זכאות לפיצויי פיטורים – גם לידועים בציבור
  • בית הדין הארצי לעבודה: התנגדותו המעורפלת של העובד להפחתת השכר נחשבת להסכמה
  • ממה מעסיקים צריכים להיזהר כשמועמד משתף מיוזמתו במידע רגיש?
  • פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים
  • פיצוי חריג בסך כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מתפקידה משיקולים זרים
  • פסיקה: לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בעילת התעמרות בין עובדים
  • גילתה שהמנהל הקודם קיבל שכר גבוה יותר, תקבל פיצוי בגובה כ-160 אלף שקל
  • פיצוי חריג בגובה כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מהתפקיד משיקולים זרים
  • הבוס ענה לטלפון במהלך השימוע, בית הדין קבע שהדבר מצביע על חוסר פניות
  • בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
  • פיצוי של 80 אלף שקל לעובד שהוטרד מינית מצד הממונה עליו
  • מועמד בן 43 יקבל פיצוי כי נשאל לגילו בריאיון, למרות שהסגיר מרצונו את הגיל בקו"ח
  • פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים
  • המנהל הפר בידוד ופוטר. בית הדין לעבודה הקפיא את הפיטורים, למרות שגויס מחליף
  • פיצוי בסך 75 אלף שקל לעובדת שפוטרה שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק ב'
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק א'
  • פסיקה: מעסיק רשאי להעיר לעובד על הפסקות שירותים ארוכות מדי
  • חופשת מחלה: פסקי דין שחשוב להכיר
  • נצפתה בשופינג בחופשת מחלה, נפסק שאינה זכאית לפיצויי פיטורים
  • הוכרע סופית: מי נהנה מרווחי קופת התגמולים – המעסיק או העובד?
  • כ-60 אלף שקל לעובד שספג התעמרות: "נמנעה תקשורת בינו לבין העולם החיצון"
  • פוטרה מיד לאחר חזרתה מחל"ת חופשת לידה – מדוע לא זכאית לפיצוי?
  • המעסיק שילם יותר מדי: 4 שיקולי הפסיקה לחייב את העובד להשיב את הכספים
  • פיצוי למנכ"ל שהוכיח שגויס לו מחליף לפני השימוע
  • 50 אלף שקל לעובדת על פגיעה בפרטיותה: "העירו לי שאני מבזבזת נייר טואלט"
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכר
  • העובדת טענה שפסק הדין מרתיע מעסיקים פוטנציאליים, בית הדין סירב להסיר את שמה
  • אישורי המחלה להיעדרות הממושכת לא הוצגו במועד, הובהר שעל המעסיק לדרוש זאת
  • בית הדין הארצי: סמנכ"לית שהוטרדה מינית תפוצה ב-215 אלף שקל
  • לחץ ומתח בעבודה? מחקר חדש מציע פתרון מפתיע בשלוש דקות
  • המעסיק מסר לעובד המתפטר מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה, וחטף תביעה כוזבת
  • המעסיק חויב באופן אישי לשלם לעובד כ-400 אלף שקל, כרבע מתוכם דמי חופשה
  • בית הדין הארצי לעבודה בהבהרה חשובה בנוגע לתיקון חוק הגנת השכר
  • סיכום 2019: פסקי דין בדיני עבודה שחשוב להכיר
  • המעסיקה המליצה לעובדת על הפלה: "אתם בעדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב"
  • פסיקה: העובד יקבל 150 אלף שקל, בשל עמימות במדיניות החברה
  • הצעת חוק: ימי מחלה על פי הצהרת העובד, ללא תעודת מחלה
  • המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
  • 9 דברים שמעסיק נדרש לציין בהודעה הנמסרת לעובד בנוגע לתנאי עבודתו
  • העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
  • העובד שפוטר לא כדין יקבל פיצוי חריג בסך 460 אלף שקל
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה ב-50 השנים האחרונות
  • המעסיק חויב ב-50 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיות העובדת
  • אפליה מגדרית בעבודה: המעסיק יפצה ב-100 אלף שקל שתי עובדות שקיבלו שכר נמוך משל גבר
  • פיצוי לעובדת שנודע לה שהיא בהיריון לאחר פיטוריה, והמעסיק סירב להחזירהּ
  • פיצוי חריג בסך מיליון שקל לעובדת שעברה ניצול מיני בעבודה
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • מפתיע: הסתרת הסיבה האמיתית לזימון העובד לשימוע הוגדרה על ידי השופט כ"רגישות"
  • פסיקה: האם לגיטימי כיום לשלם לעובד שכר נטו?
  • פסיקה: פערי שכר בין גבר לאישה אסורים גם אם ציפיות השכר שונות
  • בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה
  • סיכום מחצית 2019: פסקי דין חשובים בדיני עבודה
  • שימוע מאוחר: פיצוי בגובה 30 אלף שקל לעובדת שנערכו לה שני שימועים
  • בוטל פסק הדין שחייב לפצות עובדת שישבה באפס מעשה בכ-300 אלף שקל
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
ראשי » כתבות פופולריות » תמריץ להתלונן: הוּתר לפרסום שמו של מנהל המחלקה שהטריד מינית

תמריץ להתלונן: הוּתר לפרסום שמו של מנהל המחלקה שהטריד מינית

מעסיקולוג 27/12/2018 15:41

בית הדין לעבודה: "מענה להכרה לה זקוקות חלק מהנפגעות, ועידוד הגשת תלונות נוספות כנגד מנהלים בכירים"

חשיפת זהות הבוס המטריד

בית הדין לעבודה בתל אביב התיר השבוע לפרסם את שמו של מנהל מחלקה בבית חולים ציבורי, שחויב לפצות בסכום עתק עובדת שהיתה כפופה לו, לאחר שספגה ממנו במשך תקופה ארוכה הטרדות מיניות חמורות.

"אנו סבורים כי בעצם פרסום השם יש כדי לתת מענה להכרה לה זקוקות חלק מהנפגעות, וכדי לעודד הגשת תלונות נוספות על ידי נפגעות הטרדה מינית, כנגד מנהלים בכירים אליהם הן כפופות, ובכלל", נימק בית הדין את החלטתו. "בשונה מעידוד הגשת תלונות דווקא על ידי הטלת איסור פרסום על פרטי הצדדים להליך, עניין לנו בעידוד הגשת תלונות דווקא משום ששמו של המטריד פורסם".


קראו עוד במעסיקולוג:
* קנס על חברות ביטוח ששיווקו כיסוי ביטוחי להטרדה מינית במקום העבודה
* מעסיקים יחויבו ליידע: פרסום צילום מיני של עובד מהווה הטרדה מינית, גם אם לא הביע התנגדות
* פוטר בשל תלונה על הטרדה מינית, נפסק שהפיטורים כשרים אך לא הדרך
* הצעת חוק: חובת מינוי אחראי על הטרדה מינית בכל מקום עבודה


בספטמבר 2018 פורסמה במעסיקולוג החלטתו החריגה של בית הדין הארצי לעבודה, שפסק לעובדת פיצוי גבוה ביותר בסך כ-280 אלף שקל, לאחר שהוטרדה מינית במשך תקופה ארוכה על ידי הבוס. בפסק הדין לא נחשף שמו של הבוס המטריד, אלא רק צוין שמדובר ב"מנהל מחלקה בבית חולים בבעלות המדינה".

העובדת, ילידת 1956, שימשה כמזכירה רפואית בכפיפות ישירה למנהל המחלקה, יליד 1957. כשנה לאחר תחילת עבודתם המשותפת, החל המנהל לשתף את העובדת בפרטי פרטים מחיי המין שלו, שוחח עמה על נושאים מיניים, וחשף אותה לתכנים מיניים על גבי צג המחשב.

די בכך שבין הצדדים התקיימו יחסי מרות כדי לאסור על המנהל להתנהל כך, אולם במקרה זה העובדת אף הבהירה למנהל שוב ושוב שהיא אינה מעוניינת בהתייחסויותיו המיניות.

"אנו רואים בחומרה את ההטרדות המיניות מצדו של המנהל", ציין בית הדין הארצי בהחלטתו דאז. "התבטאויותיו הרבות של המנהל אשר נפרשו על פני שנות עבודה רבות, הטרידו את העובדת ופגעו בכבודה כאדם, כאישה וכעובדת, ולכן מצדיקות חיוב בפיצוי משמעותי".

הכרה ותיקוף הפגיעה

השבוע פסק בית הדין שמקרה זה הוא דוגמה קלאסית למצב בו הסעד המשפטי העיקרי אשר נפסק אינו בהכרח בעל השפעה מהותית על הפוגע, בעוד הנפגעת נאלצת להתמודד עם פגיעה חמורה בהרבה.

"אנו סבורים כי לתוצאה שכזו פוטנציאל ממשי להפחית את הגשת התלונות או התביעות, שכן לעתים בסיומו של ההליך המשפטי… ממשיכים חייו של הפוגע במסלולם, ואילו הנפגעת ממשיכה לשאת בתוצאות ובהשלכות מעשיו של הפוגע", נימק בית הדין את החלטתו לחשוף את זהות המנהל המטריד.

בית הדין ציין שפעמים רבות הצורך האמיתי של נפגעות הוא בהכרה ובתיקוף של הפגיעה והשלכותיה. בכך, למעשה, מבקשות הנפגעות לקבל מהסביבה הכרה בעובדות הבסיסיות של הפגיעה, ובנזק שנגרם להן כתוצאה ממנה.

"מכאן כי פעמים רבות צורך זה הוא המניע שמביא נפגעת לפעול כנגד הפוגע, בדרך של חשיפת מעשיו של הפוגע ולשם הטלת אחריות עליו", הוסיף בית הדין. "לעתים אף עולה צורך זה על הצורך בסעד משפטי מקובל אחר, כדוגמת פיצויים כספיים".

התקשורת דורשת חשיפת זהות המנהל

מאחר שההליך המשפטי כולו נערך בדלתיים סגורות, עיתון גלובס ותאגיד השידור "כאן" הגישו בקשות להתיר את פרסום שמו של מנהל המחלקה ושל בית החולים.

נטען שמעמדו כמנהל מחלקה ונסיבותיהם החמורות של מעשיו מחייבים את פרסום שמו, ואילו הימנעות מפרסום היא הקלה משמעותית שהוא אינו זכאי לה.

גלובס טענו שפרסום שמו של מנהל המחלקה יעביר לציבור מסר כי אפילו אדם במעמד בכיר, אשר נפסק נגדו כי הטריד מינית, אינו חסין מפני פרסום התבטאויותיו ומעשיו בתקשורת.

"כאן" ביקשו את חשיפת פרטיו של המנהל במסגרת פרסום "שיעסוק בעובדים בכירים אשר נמצא כי הטרידו מינית, וחרף כך המשיכו בתפקידיהם הניהוליים".

המתלוננת תומכת בפרסום

המתלוננת עצמה הביעה תמיכתה בפרסום, ומדובר בעניין בעל חשיבות רבה מאחר שלעמדת מתלונן מעמד מיוחד באשר לאופן ניהול ההליך – אם יתנהל בדלתיים סגורות או לא.

לטענת המתלוננת, יש לפרסום חשיבות ציבורית בהיבט ההרתעתי, שכן אי פרסום עשוי להתפרש כהגנה על המטריד, והדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מנהל המחלקה עדיין מועסק בתפקיד זה, כך שיש לו מגע עם עובדים הכפופים אליו ועם חולים המאושפזים במחלקה.

בנוסף טענה המתלוננת שאי פרסום שמו של מנהל המחלקה ושל בית החולים – יש בו כדי להטיל דופי בקרב כל מנהלי המחלקות בבתי החולים בדרום הארץ, שהם בבחינת "חשודים" בעיני הציבור בהטרדה מינית, באופן הפוגע בכבודם.

המתלוננת הבהירה בפני בית הדין שהיא תומכת בפרסום, על אף שהיא מבינה שתוצאה אפשרית שלו היא שניתן יהיה להתחקות ביתר קלות גם אחר זהותה.

המנהל המטריד: "פגיעה בשמי הטוב"

מנהל המחלקה התנגד לבקשות בטענה לפיה באופן שבו פורסם פסק הדין, כלומר ללא פרטים מזהים של המעורבים, יש כדי להגשים את התכלית ההרתעתית של פסק הדין, ולאזן באופן הראוי בין עיקרון פומביות הדיון לזכותו של המנהל להגנה על פרטיותו ושמו הטוב.

לטענת המנהל המטריד, איסור פרסום פרטים מפסקי דין נועד לא רק להגנה על המתלוננת, אלא גם על המטריד ועל המעסיק – במקרה זה בית החולים.

מכאן, לטענתו, מתבקשת המסקנה לפיה מניעי גלובס וכאן אינם אלא הענשתו בדרך של שיימינג במרחב הציבורי ורצונם להשיג כותרות ורייטינג, ולמעשה אין עניינם בקידום עיקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת.

בית הדין: עניין ציבורי מוגבר

"לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי לא קיימת בענייננו הצדקה לחריגה מעיקרון פומביות הדיון, וכי יש להתיר את פרסום שמו של מנהל המחלקה ואת פרסום שמו של בית החולים", פסק בית הדין.

זאת בהתחשב בעניין הציבורי המוגבר שבפרסום המבוקש לאור מעמדו הבכיר של מנהל המחלקה ומקום עבודתו – המקום בו התרחשו מעשי ההטרדה המינית. וכן בהתחשב בכך שמדובר בפרטים שהוכחו בשלוש ערכאות שונות – בהליך משמעתי של עובדי מדינה, בבית הדין האזורי לעבודה, ובמסגרת דיון בערעור על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה.

"יש לשער כי פרסום שמו של מנהל המחלקה בהקשר של הטרדה מינית יוביל לפגיעה מסוימת, יתכן אף משמעותית, במעמדו בקרב עמיתיו במחלקה ומחוצה לה. אלא שפגיעה זו, ככל שתיגרם, מקורה בעצם ההתבטאויות וההתנהגויות שבהן הודה מנהל המחלקה", ציין בית הדין בהחלטתו.

[ע"ע 9834-05-16]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא הטרדה מינית במקום העבודה >>

הטרדה מינית בעבודה

אולי גם הכתבות האלו יעניינו אותך:

  • פסיקה: עובד חויב לפצות ב-150 אלף שקל עובדת שהטריד מינית
    פסיקה: עובד חויב לפצות ב-150 אלף שקל עובדת שהטריד מינית
  • הסכם קיבוצי מיוחד נחתם בכללית עבור עובדי מנהל ומשק
    הסכם קיבוצי מיוחד נחתם בכללית עבור עובדי מנהל ומשק
  • פיצוי של 80 אלף שקל לעובד שהוטרד מינית מצד הממונה עליו
    פיצוי של 80 אלף שקל לעובד שהוטרד מינית מצד הממונה עליו
  • סולקה על הסף תביעה נגד האחראית על חוק הטרדה מינית בארגון
    סולקה על הסף תביעה נגד האחראית על חוק הטרדה מינית בארגון
  • הצעת חוק: הכרה בפגיעה מינית בעבודה כ"תאונת עבודה" - לשכירים ולעצמאים
    הצעת חוק: הכרה בפגיעה מינית בעבודה כ"תאונת עבודה" - לשכירים…
  • בית הדין הארצי: סמנכ"לית שהוטרדה מינית תפוצה ב-215 אלף שקל
    בית הדין הארצי: סמנכ"לית שהוטרדה מינית תפוצה ב-215 אלף שקל
בית הדין לעבודה הטרדה מינית בעבודה

הרשמה חינם לניוזלטר

חוקים בדיני עבודה

חוקים בדיני עבודה

 

 

הכתבות הכי נצפות
פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

© כל הזכויות שמורות למעסיקולוג 2022

אודות | תנאי השימוש | מדיניות פרטיות | צרו קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס