• אודות
  • תנאי השימוש
  • מדיניות פרטיות
  • יצירת קשר
  • Facebook
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
כתבות פופולריות |
  • סעיף 14: מדוע נפסק שפיצויי הפיטורים שהופרשו לעובדת מהווים השלמה ולא חלופה?
  • עובד חדש שמתפטר בסופ"ש יוצא ידי חובת הודעה מוקדמת?
  • משרד הכלכלה מציג: "עבודאטה" – אתר נתונים ומידע על שוק העבודה
  • בית הדין הארצי מבהיר: לא כל הפרת אמונים תביא לשלילת פיצויי פיטורים
  • פיצוי לעובדת שלא עודכנה שרשאית לבקש להישאר אחרי גיל פרישה חובה
  • פיצוי בסך 100 אלף שקל לעובד שהוסתרה ממנו הסיבה האמיתית לפיטוריו
  • פסיקה חריגה: "החלטת הפיטורים נגועה באי סבירות קיצונית"
  • לעובד נפסק גמול שעות נוספות בגובה 270 אלף שקל, למרות חריגה של 60 שעות
  • ביה"ד הארצי מבהיר: כך יש ליישם את הלכת ריעני בנוגע לשעות נוספות
  • תקדים דרמטי: צמצום ההכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד ובשיטת חישוב הפיצוי
  • פסיקה חריגה: מעסיק רשאי להקדים פיטורי עובדת בהיריון כדי למנוע השלמת 6 חודשי העסקה
  • העובד חויב ב-100 אלף שקל בגין הפרת חובת האמון ותום הלב
  • הודיעה שהיא בהיריון לאחר קבלתה לעבודה, תפוצה ב-30 אלף שקל בשל התנהלות המעסיק
  • נדחתה תביעת ההסתדרות לחייב מעסיק במתן מענק שנתי, שבוטל לאחר עשרות שנים
  • "הלכת התאמה": בית הדין הארצי מבהיר שמזמין שירות לא תמיד מחויב לערוך שימוע לעובד קבלן
  • בית הדין הארצי בפסיקה תקדימית: זכאות לפיצויי פיטורים – גם לידועים בציבור
  • בית הדין הארצי לעבודה: התנגדותו המעורפלת של העובד להפחתת השכר נחשבת להסכמה
  • ממה מעסיקים צריכים להיזהר כשמועמד משתף מיוזמתו במידע רגיש?
  • פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים
  • פיצוי חריג בסך כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מתפקידה משיקולים זרים
  • פסיקה: לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בעילת התעמרות בין עובדים
  • גילתה שהמנהל הקודם קיבל שכר גבוה יותר, תקבל פיצוי בגובה כ-160 אלף שקל
  • פיצוי חריג בגובה כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מהתפקיד משיקולים זרים
  • הבוס ענה לטלפון במהלך השימוע, בית הדין קבע שהדבר מצביע על חוסר פניות
  • בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
  • פיצוי של 80 אלף שקל לעובד שהוטרד מינית מצד הממונה עליו
  • מועמד בן 43 יקבל פיצוי כי נשאל לגילו בריאיון, למרות שהסגיר מרצונו את הגיל בקו"ח
  • פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים
  • המנהל הפר בידוד ופוטר. בית הדין לעבודה הקפיא את הפיטורים, למרות שגויס מחליף
  • פיצוי בסך 75 אלף שקל לעובדת שפוטרה שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק ב'
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק א'
  • פסיקה: מעסיק רשאי להעיר לעובד על הפסקות שירותים ארוכות מדי
  • חופשת מחלה: פסקי דין שחשוב להכיר
  • נצפתה בשופינג בחופשת מחלה, נפסק שאינה זכאית לפיצויי פיטורים
  • הוכרע סופית: מי נהנה מרווחי קופת התגמולים – המעסיק או העובד?
  • כ-60 אלף שקל לעובד שספג התעמרות: "נמנעה תקשורת בינו לבין העולם החיצון"
  • פוטרה מיד לאחר חזרתה מחל"ת חופשת לידה – מדוע לא זכאית לפיצוי?
  • המעסיק שילם יותר מדי: 4 שיקולי הפסיקה לחייב את העובד להשיב את הכספים
  • פיצוי למנכ"ל שהוכיח שגויס לו מחליף לפני השימוע
  • 50 אלף שקל לעובדת על פגיעה בפרטיותה: "העירו לי שאני מבזבזת נייר טואלט"
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכר
  • העובדת טענה שפסק הדין מרתיע מעסיקים פוטנציאליים, בית הדין סירב להסיר את שמה
  • אישורי המחלה להיעדרות הממושכת לא הוצגו במועד, הובהר שעל המעסיק לדרוש זאת
  • בית הדין הארצי: סמנכ"לית שהוטרדה מינית תפוצה ב-215 אלף שקל
  • לחץ ומתח בעבודה? מחקר חדש מציע פתרון מפתיע בשלוש דקות
  • המעסיק מסר לעובד המתפטר מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה, וחטף תביעה כוזבת
  • המעסיק חויב באופן אישי לשלם לעובד כ-400 אלף שקל, כרבע מתוכם דמי חופשה
  • בית הדין הארצי לעבודה בהבהרה חשובה בנוגע לתיקון חוק הגנת השכר
  • סיכום 2019: פסקי דין בדיני עבודה שחשוב להכיר
  • המעסיקה המליצה לעובדת על הפלה: "אתם בעדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב"
  • פסיקה: העובד יקבל 150 אלף שקל, בשל עמימות במדיניות החברה
  • הצעת חוק: ימי מחלה על פי הצהרת העובד, ללא תעודת מחלה
  • המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
  • 9 דברים שמעסיק נדרש לציין בהודעה הנמסרת לעובד בנוגע לתנאי עבודתו
  • העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
  • העובד שפוטר לא כדין יקבל פיצוי חריג בסך 460 אלף שקל
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה ב-50 השנים האחרונות
  • המעסיק חויב ב-50 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיות העובדת
  • אפליה מגדרית בעבודה: המעסיק יפצה ב-100 אלף שקל שתי עובדות שקיבלו שכר נמוך משל גבר
  • פיצוי לעובדת שנודע לה שהיא בהיריון לאחר פיטוריה, והמעסיק סירב להחזירהּ
  • פיצוי חריג בסך מיליון שקל לעובדת שעברה ניצול מיני בעבודה
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • מפתיע: הסתרת הסיבה האמיתית לזימון העובד לשימוע הוגדרה על ידי השופט כ"רגישות"
  • פסיקה: האם לגיטימי כיום לשלם לעובד שכר נטו?
  • פסיקה: פערי שכר בין גבר לאישה אסורים גם אם ציפיות השכר שונות
  • בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה
  • סיכום מחצית 2019: פסקי דין חשובים בדיני עבודה
  • שימוע מאוחר: פיצוי בגובה 30 אלף שקל לעובדת שנערכו לה שני שימועים
  • בוטל פסק הדין שחייב לפצות עובדת שישבה באפס מעשה בכ-300 אלף שקל
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
ראשי » כתבות פופולריות » בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה

בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה

מעסיקולוג 01/07/2019 6:30

אושרה תביעה ייצוגית נגד המעסיק, לאחר שהוכח שצבירת החופשה של העובדים במשרה חלקית נעשתה בחסר

צבירת ימי חופשה

בית הדין לעבודה בתל אביב אישר לאחרונה להכיר בתביעה נגד המעסיק כתובענה ייצוגית מטעם כל עובדי החברה שהועסקו במשרה חלקית החל מינואר 2015 ועד היום, לרבות עובדים שעזבו את העבודה במהלך התקופה.

זאת לאחר שהוכח שהמעסיק פעל בניגוד לחוק חופשה שנתית כאשר הביא בחשבון את אחוז המשרה לצורך חישוב צבירת ימי החופשה של העובדים.

הכל החל כאשר אחד מעובדי החברה פנה אל חשבת השכר החברה וביקש לדעת כיצד נצברים ימי חופשה בחברה, ותשובתה היתה: "לפי ותק ומשרה (יחסית למשרה)".

העובד טען שתשובה זו מעידה על יישום שגוי של החוק הגורם לצבירה שגויה לכלל עובדי החברה, שכן היקף המשרה אינו רלוונטי לצבירת ימי החופשה.

כאשר הגיש העובד בקשה לתביעה ייצוגית, הגיבה החברה כך: "ימי החופשה של העובד מחושבים בהתאם להיקף משרתו זו ובהתאם להיקף שעות העבודה בפועל של העובד בחברה. ברור כי לא יתכן כי עובד שעובד במשרה חלקית יצבור ימי חופשה כעובד שעובד ימי עבודה מלאים".


קראו עוד במעסיקולוג:
* העובד יצא לחופשה למשך חודש ללא אישור – מדוע המעסיק חויב בפיצוי?
* כפה על עובדת בהיריון חופשה בתשלום, חויב בפיצוי בסך כ-30 אלף שקל
* פיצוי בגובה כ-190 אלף שקל לעובד שהוּצַא לחופשה כפויה למשך שבועיים
* הצעת חוק מטעם 20 ח"כים: הארכת התקופה של צבירת ימי חופשה


השאלה שבמחלוקת נוגעת לפרשנות סעיף 3 לחוק חופשה שנתית בנוסחו במועד ההעסקה של העובד שהגיש את התביעה, כאשר מדובר בעובד במשרה חלקית (לחצו כאן לנוסח העדכני):

(א) אורך החופשה לכל שנת עבודה אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד הוא:
    (1) בעד כל אחת מ-4 השנים הראשונות – 14 יום.
…
בימי החופשה לא תיכלל אלא מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי חופשה.
(ב) היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעסיק קיים כל שנת העבודה, והעובד עבד באותה שנה –
     (1) לפחות 200 ימים – יהיו מספר ימי החופשה כאמור בסעיף קטן (א);
     (2) פחות מ-200 ימים – יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף קטן (א), כיחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר 200; חלק של יום חופשה לא יובא במניין.
(ג) היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעסיק קיים בחלק משנת העבודה והעובד עבד בתוך אותו חלק שנה –
    (1) לפחות 240 ימים – יהיה מספר ימי החופשה כאמור בסעיף קטן (א);
     (2) פחות מ-240 ימים – יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף קטן (א), כיחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר 240; חלק של יום חופשה לא יובא במניין".

הפרשנות המילולית הברורה של סעיף זה, היא שעובד שהשלים 240 ימי עבודה בשנת העבודה הראשונה יהיה זכאי ל-14 ימי חופשה, ואם עבד פחות מכך – יהיה זכאי לחלק היחסי. זאת כאשר אין שוני בין ימי החופשה שצובר עובד במשרה מלאה לבין אלה של עובד במשרה חלקית.

ביטוי להיקף המשרה יימצא בסעיף 10 לחוק חופשה שנתית:

(א) המעסיק חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל.
(ב) השכר הרגיל לעניין סעיף זה הוא –
     (1) לגבי עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו – שכר העבודה שהעובד היה מקבל בעד אותו פרק זמן אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד;
      (2) לגבי עובד בשכר – שכר העבודה היומי הממוצע כפול במספר ימי החופשה; שכר העבודה היומי הממוצע הוא הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעים; היו ברבע השנה כאמור חדשי עבודה לא-מלאה, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים-עשר החדשים שקדמו לחופשה, הכל לפי בחירת העובד.

"פסק דין ישן"

בהתאם לסעיפים הללו, תיחשב הזכאות של העובד לצבירת חופשה, סכום התשלום של דמי חופשה ותשלום של פדיון חופשה בעת סיום העבודה, על פי סעיף 13 לחוק חופשה שנתית.

פרשנות זו אומצה על ידי בית הדין הארצי לעבודה בשנת 2006 [ע"ע 324/05‏], שם נקבע: "סעיף 3 לחוק חופשה שנתית מגדיר את מספר ימי החופשה להם זכאי עובד, כתלות בתקופת עבודתו אצל המעביד, כאשר היקף המשרה נלקח בחשבון בעת קביעת דמי החופשה לאור סעיף 10 לחוק חופשה שנתית הקובע כי התשלום בעד ימי החופשה יהיה זהה לסכום שכרו הרגיל".

בית הדין האזורי דחה כעת את טענת החברה לפיה החלטת בית הדין הארצי משנת 2006 היא "פסק דין ישן", שכן זוהי ההלכה המחייבת – עליה גם חזר בית הדין הארצי לעבודה במספר רב של פסקי דין [דוגמת ע"ע 44382-04-13 בשנת 2015].

לפיכך קובע בית הדין שלא יכולה להיות מחלוקת שבחישוב צבירת ימי החופשה של העובדים – החברה למעשה פעלה בניגוד להוראות סעיף 3 לחוק חופשה שנתית, כאשר הביאה בחשבון את אחוז המשרה.

לא נגרם נזק?

לאחר שהחברה הבינה שנפל פגם בדרך חישוב צבירת החופשה, היא טענה שלמעשה לא נגרם כל נזק לעובדים, שכן היא חישבה את הערך של יום חופשה בסכום גבוה מזה שהגיע בהתאם לסעיף 10 לחוק חופשה שנתית.

כך, טענה החברה, חושב לעובד ערך של יום חופשה לפי סך של 154 שקל במקום 94 שקל, שהוא ערך של יום עבודה או יום חופשה בהתאם לשכר של רבע שנה שקדם לתשלום פדיון החופש, מחולק ב-90.

לטענה זו השיב העובד שהגיש את התביעה שהחישוב הנכון של יום חופשה לגבי עובד במשרה חלקית, צריך להיות בחלוקה של השכר הרבע השנתי מחולק במספר ימי העבודה בפועל של העובד באותה תקופה.

במקרה שלפנינו הוכח שהחברה חישבה את הזכאות לחופשה של העובדים במשרה חלקית שלא בהתאם לסעיף 3 לחוק חופשה שנתית, אלא בהכפלה באחוז המשרה.

תיקון הטעות

בית הדין לעבודה הבהיר שהיה ניתן היה לרפא פגם זה אילו החברה היתה משלמת לפי ערך של יום חופשה מלא (כלומר, לא בהתאם לסעיף 10 לחוק), אולם לא כך הדבר.

בפדיון חופשה ששולם לעובד – חושב ערך של יום חופש לפי 154 שקל, לעומת 171 שקל ליום מחלה (לפי סעיף 5 לחוק דמי מחלה) ו-215 שקל בגין יום עבודה מלא של 8 שעות (ערך של שעת העבודה של העובד התובע הוא 26.88 שקל).

כך הוכח שצבירת החופשה של עובדי החברה נעשתה בחסר, כאשר הנזק לא נרפא – או לא נרפא באופן מלא – בעת תשלום של פדיון חופשה.

בית הדין פסק שקיים יסוד סביר להניח שהתביעה הייצוגית תוכרע לטובת העובדים, ולכן היא אושרה. עם זאת, בית הדין דחה את הבקשה לסעד בגין עוגמת נפש, ואישר רק קבלת פיצוי כספים (הפרשי דמי חופשה, פדיון חופשה וימי חופשה צבורים).

[ת"צ 43356-01-18]

* האמור אינו מהווה חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ משפטי. 

<< לחצו לצפייה בכל הכתבות בנושא שכר והטבות >>

פסקי דין חשובים 2019

אולי גם הכתבות האלו יעניינו אותך:

  • בית הדין לעבודה: מעסיק שמשלם לעובד פדיון חופשה בתקופת העבודה מסתכן בתשלום כפול
    בית הדין לעבודה: מעסיק שמשלם לעובד פדיון חופשה בתקופת העבודה…
  • בית הדין לעבודה: סכסוך משפחתי אינו שיקול לגיטימי לפיטורי עובד
    בית הדין לעבודה: סכסוך משפחתי אינו שיקול לגיטימי לפיטורי…
  • יפן: 6 ימי חופשה נוספים בשנה לעובדים שלא מעשנים
    יפן: 6 ימי חופשה נוספים בשנה לעובדים שלא מעשנים
  • בית הדין לעבודה הורה למעסיק להשיב סרבנית חיסון קורונה לעבודה
    בית הדין לעבודה הורה למעסיק להשיב סרבנית חיסון קורונה לעבודה
  • בית הדין: "לגרסת המעסיק, עובד שידו נשברה ומנצל ימי מחלה הוא אוכל חינם שיש לפטר"
    בית הדין: "לגרסת המעסיק, עובד שידו נשברה ומנצל ימי מחלה הוא…
  • בית הדין לעבודה: מה ההבדל בין התפטרות מוסכמת לפיטורים מוסכמים?
    בית הדין לעבודה: מה ההבדל בין התפטרות מוסכמת לפיטורים…
  • בית הדין לעבודה חייב את החברה לחשוף את גובה המשכורת של העובדים
    בית הדין לעבודה חייב את החברה לחשוף את גובה המשכורת של…
  • בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
    בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
  • בית הדין לעבודה שקל לדווח לרשויות המס על התנהלות המעסיק והעובד
    בית הדין לעבודה שקל לדווח לרשויות המס על התנהלות המעסיק…
  • בית הדין לעבודה: "קשה שלא להעריך העובדת שהתפטרה בעקבות המצפון"
    בית הדין לעבודה: "קשה שלא להעריך העובדת שהתפטרה בעקבות…
  • בית הדין לעבודה על הפוסט שפרסם העובד: "התבטאויות חריגות וחמורות מאוד"
    בית הדין לעבודה על הפוסט שפרסם העובד: "התבטאויות חריגות…
  • בית הדין לעבודה מבהיר: מהן חובות עובד שנקרא לשירות במילואים?
    בית הדין לעבודה מבהיר: מהן חובות עובד שנקרא לשירות במילואים?
בית הדין לעבודה חופשה שנתית

הרשמה חינם לניוזלטר

חוקים בדיני עבודה

חוקים בדיני עבודה

 

 

הכתבות הכי נצפות
פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

© כל הזכויות שמורות למעסיקולוג 2022

אודות | תנאי השימוש | מדיניות פרטיות | צרו קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס