כיצד יש לחשב פיצויי פיטורים במקרה של הפחתת שכר לפני סיום העסקה?

כיצד מתבצע חישוב פיצויי פיטורים במקרה בו שכר העובד הופחת סמוך לסיום העסקתו? בית הדין הארצי לעבודה פסק בשבוע שעבר שבמקרה כזה – יש לחשב את פיצויי הפיטורים עבור התקופה שקדמה להפחתה בשכר לפי השכר הקובע טרם ההפחתה, ואילו את היתרה יש לחשב לפי השכר האחרון.

העובד הועסק בניקיון שירותים ציבוריים במשך כשנה וחצי, עד לפיטוריו. בית הדין האזורי בירושלים [סע"ש 43849-04-14] קיבל חלקית את תביעתו של העובד לתשלומים שונים בגין הפרשי שכר עבודה, גמול בעד עבודה בשעות נוספות, הפרשי פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי חגים, דמי מחלה ותוספת ותק. אנו נתמקד ברכיב פיצויי הפיטורים בלבד.

הצדדים חתמו על שני חוזי העסקה: הראשון לתקופה למשך כשנה, בו נקבע שהעובד יעבוד חצי שעה בכל שעתיים, 5 פעמים ביום, תמורת תשלום עבור 5.5 שעות עבודה. בחוזה השני נקבע שהעובד יעבוד שעתיים וינוח שעתיים, ושסבב זה יתבצע 3 פעמים ביום – באופן שיעבוד 6 שעות תמורת תשלום עבור 6 שעות עבודה.

פער בין חוזה העבודה למצב בשטח

בית הדין האזורי קבע שבמהלך תקופת ההעסקה הראשונה (פברואר 2011 – סוף 2011), העובד עבד בהתאם למתכונת שנקבעה בהסכם העבודה, אולם בתקופת ההעסקה השנייה (ינואר 2012 – יוני 2013) שעות העבודה לא תאמו את שנכתב בחוזה, והעובד נדרש  להיות נוכח בכל השעות בהן היו השירותים פתוחים, אך בפועל סיים העובד את עבודתו בשעה 15:00.

כך התקבלה תביעת העובד להפרשי שכר, ולכן היה על בית הדין להכריע גם בנוגע לחישוב פיצויי הפיטורים, הנגזרים כידוע מהשכר לו זכאי העובד.

לצורך קביעת הפרש פיצויי הפיטורים, חישב בית הדין האזורי את הפרשי השכר שנפסקו לעובד לתקופה שמספטמבר 2012 ועד לפברואר 2013, חילק ב-6, וקבע שההפרש הממוצע, העומד על כ-1,000 שקל, הוא הגידול של השכר הקובע לחישוב פיצויי הפיטורים. בהתחשב בכך שהעובד עבד 31 חודשים, פסק בית הדין האזורי שהוא זכאי להפרש פיצויי פיטורים בסך של כ-2,600 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

שני הצדדים מערערים על ההחלטה

לטענת העובד, בית הדין טעה באופן בו חישב את ההודעה המוקדמת ואת פיצויי הפיטורים, שכן בבסיס חישובו עמד שכר של 23.5 שקל, בעוד השכר השעתי של העובד היה 25.09 שקל, לפני הפחתתו בחודשיים האחרונים לעבודתו באופן חד צדדי ומנוגד לדין.

המעסיק טען מנגד שסכום פיצויי הפיטורים שנפסק שגוי, מכיוון שההגדלה בהיקף משרת העובד משפיעה על חלק מתקופת עבודתו ולא על כלל תקופת העבודה.

בית הדין הארצי לעבודה פסק שהמעסיק צודק בטענתו לפיה יש לחשב את היקף המשרה באופן יחסי לתקופות בהן עבד, וזאת בהתאם לפסיקה קודמת של בית הדין הארצי [ע"ע 44824-03-16].

את "השכר הקובע", הבהיר בית הדין הארצי, יש לחשב בהתאם לשכר האחרון. עם זאת, במקרה בו חלה הפחתה בשכר האחרון – תקנה 8 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) קובעת כי "יראו כשכר אחרון לגבי התקופה שלפני ההפחתה את שכרו של העובד ערב ההפחתה".

כך נפסק שאת פיצויי הפיטורים עבור התקופה שקדמה להפחתה בשכר, יש לחשב לפי השכר הקובע טרם ההפחתה – כלומר לפי 25.09 שקל לשעה, ואת היתרה לחשב לפי השכר האחרון – כלומר לפי 23.5 שקל לשעה.

[ע"ע 23333-09-16]

<< לחצו לצפייה בפסק דין נוספים בנושא פיצויי פיטורים >>