• אודות
  • תנאי השימוש
  • מדיניות פרטיות
  • יצירת קשר
  • Facebook
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
כתבות פופולריות |
  • סעיף 14: מדוע נפסק שפיצויי הפיטורים שהופרשו לעובדת מהווים השלמה ולא חלופה?
  • עובד חדש שמתפטר בסופ"ש יוצא ידי חובת הודעה מוקדמת?
  • משרד הכלכלה מציג: "עבודאטה" – אתר נתונים ומידע על שוק העבודה
  • בית הדין הארצי מבהיר: לא כל הפרת אמונים תביא לשלילת פיצויי פיטורים
  • פיצוי לעובדת שלא עודכנה שרשאית לבקש להישאר אחרי גיל פרישה חובה
  • פיצוי בסך 100 אלף שקל לעובד שהוסתרה ממנו הסיבה האמיתית לפיטוריו
  • פסיקה חריגה: "החלטת הפיטורים נגועה באי סבירות קיצונית"
  • לעובד נפסק גמול שעות נוספות בגובה 270 אלף שקל, למרות חריגה של 60 שעות
  • ביה"ד הארצי מבהיר: כך יש ליישם את הלכת ריעני בנוגע לשעות נוספות
  • תקדים דרמטי: צמצום ההכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד ובשיטת חישוב הפיצוי
  • פסיקה חריגה: מעסיק רשאי להקדים פיטורי עובדת בהיריון כדי למנוע השלמת 6 חודשי העסקה
  • העובד חויב ב-100 אלף שקל בגין הפרת חובת האמון ותום הלב
  • הודיעה שהיא בהיריון לאחר קבלתה לעבודה, תפוצה ב-30 אלף שקל בשל התנהלות המעסיק
  • נדחתה תביעת ההסתדרות לחייב מעסיק במתן מענק שנתי, שבוטל לאחר עשרות שנים
  • "הלכת התאמה": בית הדין הארצי מבהיר שמזמין שירות לא תמיד מחויב לערוך שימוע לעובד קבלן
  • בית הדין הארצי בפסיקה תקדימית: זכאות לפיצויי פיטורים – גם לידועים בציבור
  • בית הדין הארצי לעבודה: התנגדותו המעורפלת של העובד להפחתת השכר נחשבת להסכמה
  • ממה מעסיקים צריכים להיזהר כשמועמד משתף מיוזמתו במידע רגיש?
  • פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים
  • פיצוי חריג בסך כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מתפקידה משיקולים זרים
  • פסיקה: לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בעילת התעמרות בין עובדים
  • גילתה שהמנהל הקודם קיבל שכר גבוה יותר, תקבל פיצוי בגובה כ-160 אלף שקל
  • פיצוי חריג בגובה כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מהתפקיד משיקולים זרים
  • הבוס ענה לטלפון במהלך השימוע, בית הדין קבע שהדבר מצביע על חוסר פניות
  • בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
  • פיצוי של 80 אלף שקל לעובד שהוטרד מינית מצד הממונה עליו
  • מועמד בן 43 יקבל פיצוי כי נשאל לגילו בריאיון, למרות שהסגיר מרצונו את הגיל בקו"ח
  • פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים
  • המנהל הפר בידוד ופוטר. בית הדין לעבודה הקפיא את הפיטורים, למרות שגויס מחליף
  • פיצוי בסך 75 אלף שקל לעובדת שפוטרה שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק ב'
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק א'
  • פסיקה: מעסיק רשאי להעיר לעובד על הפסקות שירותים ארוכות מדי
  • חופשת מחלה: פסקי דין שחשוב להכיר
  • נצפתה בשופינג בחופשת מחלה, נפסק שאינה זכאית לפיצויי פיטורים
  • הוכרע סופית: מי נהנה מרווחי קופת התגמולים – המעסיק או העובד?
  • כ-60 אלף שקל לעובד שספג התעמרות: "נמנעה תקשורת בינו לבין העולם החיצון"
  • פוטרה מיד לאחר חזרתה מחל"ת חופשת לידה – מדוע לא זכאית לפיצוי?
  • המעסיק שילם יותר מדי: 4 שיקולי הפסיקה לחייב את העובד להשיב את הכספים
  • פיצוי למנכ"ל שהוכיח שגויס לו מחליף לפני השימוע
  • 50 אלף שקל לעובדת על פגיעה בפרטיותה: "העירו לי שאני מבזבזת נייר טואלט"
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכר
  • העובדת טענה שפסק הדין מרתיע מעסיקים פוטנציאליים, בית הדין סירב להסיר את שמה
  • אישורי המחלה להיעדרות הממושכת לא הוצגו במועד, הובהר שעל המעסיק לדרוש זאת
  • בית הדין הארצי: סמנכ"לית שהוטרדה מינית תפוצה ב-215 אלף שקל
  • לחץ ומתח בעבודה? מחקר חדש מציע פתרון מפתיע בשלוש דקות
  • המעסיק מסר לעובד המתפטר מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה, וחטף תביעה כוזבת
  • המעסיק חויב באופן אישי לשלם לעובד כ-400 אלף שקל, כרבע מתוכם דמי חופשה
  • בית הדין הארצי לעבודה בהבהרה חשובה בנוגע לתיקון חוק הגנת השכר
  • סיכום 2019: פסקי דין בדיני עבודה שחשוב להכיר
  • המעסיקה המליצה לעובדת על הפלה: "אתם בעדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב"
  • פסיקה: העובד יקבל 150 אלף שקל, בשל עמימות במדיניות החברה
  • הצעת חוק: ימי מחלה על פי הצהרת העובד, ללא תעודת מחלה
  • המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
  • 9 דברים שמעסיק נדרש לציין בהודעה הנמסרת לעובד בנוגע לתנאי עבודתו
  • העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
  • העובד שפוטר לא כדין יקבל פיצוי חריג בסך 460 אלף שקל
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה ב-50 השנים האחרונות
  • המעסיק חויב ב-50 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיות העובדת
  • אפליה מגדרית בעבודה: המעסיק יפצה ב-100 אלף שקל שתי עובדות שקיבלו שכר נמוך משל גבר
  • פיצוי לעובדת שנודע לה שהיא בהיריון לאחר פיטוריה, והמעסיק סירב להחזירהּ
  • פיצוי חריג בסך מיליון שקל לעובדת שעברה ניצול מיני בעבודה
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • מפתיע: הסתרת הסיבה האמיתית לזימון העובד לשימוע הוגדרה על ידי השופט כ"רגישות"
  • פסיקה: האם לגיטימי כיום לשלם לעובד שכר נטו?
  • פסיקה: פערי שכר בין גבר לאישה אסורים גם אם ציפיות השכר שונות
  • בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה
  • סיכום מחצית 2019: פסקי דין חשובים בדיני עבודה
  • שימוע מאוחר: פיצוי בגובה 30 אלף שקל לעובדת שנערכו לה שני שימועים
  • בוטל פסק הדין שחייב לפצות עובדת שישבה באפס מעשה בכ-300 אלף שקל
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
ראשי » כתבות פופולריות » העובד עזב לפני סוף תקופת ההתחייבות? 9 תנאים לחיובו בדמי ההכשרה

העובד עזב לפני סוף תקופת ההתחייבות? 9 תנאים לחיובו בדמי ההכשרה

מעסיקולוג 25/05/2017 10:15

העובדות הבינו היטב שהן מתחייבות לשלם עבור ההכשרה שעברו אם יתפטרו תוך פחות משנה, אך בית הדין לעבודה חייב את המעסיק להשיב להן את הכספים שקוזזו ממשכורתן האחרונה

חיוב עובד בדמי הכשרה

האם יש תוקף מחייב לסעיף בחוזה העבודה, שקובע שסיום עבודה תוך פחות משנה מתום ההכשרה שקיבל העובד יחייב אותו בעלות ההכשרה?

בשאלה זו נדרש להכריע בית הדין לעבודה בתל אביב, שקבע בשבוע שעבר בפסק דין מנומק להפליא שהתשובה בנסיבות העניין היא שלילית. מפסק הדין ניתן ללמוד באילו פעולות נדרש המעסיק לנקוט כדי שבכל זאת יהיה לתנאי זה תוקף משפטי.

הדיון המשפטי מתמקד למעשה בהתנגשות בין שתי זכויות חוקתיות: האחת היא חופש העיסוק של העובד והשנייה היא חופש ההתקשרות של המעסיק, תוך ניהול עסקו בסביבה של יציבות וודאות חוזית. על מנת לקבוע איזו מהזכויות גוברת, קבעה הפסיקה מספר פרמטרים אותם יש לבחון.

<< לחצו למעבר ל-9 התנאים לחיוב עובד בדמי ההכשרה >>

שתי העובדות הועסקו בחברת השמה כיועצות השמה במשרה מלאה, עד התפטרותן מהחברה, כאשר במועד תשלום המשכורת האחרונה נוכה מכל אחת מהעובדות סכום חלקי בגין דמי הכשרה – לאחת 3,000 שקל ולשנייה 5,000 שקל. לפני העסקתן לא היה לעובדות ניסיון מקצועי בתחום משאבי אנוש, ולאחר סיום העסקתן הן עשו הסבה מקצועית.

החזר דמי הכשרה

בית הדין הארצי לעבודה פסק [ע"ע 164/99] שבמקרה בו המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד, ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד אצלו למשך תקופה מסוימת, ניתן להצדיק את הגבלת העיסוק של העובד למשך תקופה מסוימת, כתמורה עבור ההשקעה של המעסיק בהכשרתו. "ברור שאם העובד רכש את ההכשרה במהלך עבודתו הרגילה או על חשבונו ובזמנו הפנוי, אין המעסיק הקודם רשאי להגבילו בשימוש שיעשה בה", הבהיר בית הדין.

"בהיבט העקרוני, אין מניעה שמעביד, על מנת לקבל לעבודה עובדים מוכשרים, יממן למועמדים קורס השתלמות מקצועית שיכול לשמש אותם ללא כל קשר לעבודתם אצלו, תמורת התחייבותם להעסקה לפרק זמן מוגדר", הבהיר בית הדין הארצי במקרה אחר [ע"ע 1137/04]. "אין גם מניעה עקרונית לחיוב אותם עובדים בתשלום עלות הקורס ודמי ההשתלמות שקיבלו במהלכו, ככל שהם מתפטרים ממקום העבודה שהכשירם לאותה עבודה תקופה קצרה לאחר תחילת עבודתם ועוברים לעבוד באותה עבודה מקצועית אצל המתחרה".

"על מנת לעודד מעסיקים ובהתחשב בהשקעה – כספית ואחרת – הנדרשת ממעסיק, יש מקום לכבד את האינטרס הלגיטימי של המעסיק להפיק תועלת מהכשרתו של העובד, לפחות לפרק זמן מינימלי, שיש בו כדי להצדיק את ההשקעה בהכשרתו של העובד, ובכך למנוע מצב שבו עובד יסיים את עבודתו ביוזמתו זמן קצר לאחר תום ההכשרה, כך שהמעסיק לא יזכה כלל ליהנות מפרי השקעתו", הוסיף בית הדין הארצי במקרה שלישי [ע"ע 38834-10-10]. "לפיכך, ככלל, לגיטימי לדרוש מעובד להתחייב לתקופת העסקה מינימלית כתנאי למימון ההכשרה על ידי המעסיק, ולהשיב את עלות ההכשרה או חלקה, ככל שיפר את התחייבותו".

חיוב עובד בדמי הכשרה

"למותר לציין כי על חופש החוזים מוטלות הגבלות, הן מכוח הדין הכללי והן מכוח דיני עבודה", מבהיר בית הדין הארצי לעבודה [ע"ע 292/99]. "במקרים שבהם תנאי הכלול בחוזה עבודה נוגד הוראות חקיקה או את תקנת הציבור אין לתת לתנאי תוקף. יתרה מזו, כוחו של העובד הבודד אינו זהה לכוחה של רשת בתי עסק בעלת אמצעים המעסיקה אלפי עובדים. המצב השכיח הנו כי עובד מבקש להתקדם במסגרת מקום עבודה חדש וחתימתו על סעיף הגבלת עיסוק בחוזה העבודה אינה נעשית מרצון חופשי אלא המעסיק מחייב אותו לעשות כן".

אז מה קרה בשטח?

במקרה הנוכחי, בית הדין דן בהרחבה בכל מבחן ומבחן שנקבע בפסיקה, תוך יישומו על נסיבות המקרה, ובדק אם הוא מתקיים. לאחר שסקר את כל המבחנים, פסק שהחברה מחויבת להשיב לשתי העובדות את הכספים שנוכו ממשכורתן:

1. הבהרת משמעותה של תניית החזר ההכשרה לפני חתימת העובדות על חוזי ההעסקה: במקרה זה הוכח שהעובדות קיבלו הסבר מספק בנוגע לסעיף 16 לחוזי העסקה ועל עצם ההתחייבות להחזיר לחברה סכומים בנסיבות בהן לא יושלמו 18 חודשי העסקה בחברה.

הוכח שהעובדות הבינו היטב את משמעות סעיף 16 לחוזי ההעסקה, ושאי השלמת תקופת עבודה בת 18 חודשים בחברה תגרור חיובן בהחזר הוצאות הכשרה.

2. האם יש לתת משקל לפער הכוחות האינהרנטי בין המעסיק לעובדות בנסיבות המקרה? בין צדדים לחוזה העסקה ככלל קיים פער אינהרנטי ביחסי הכוחות: חברה חזקה ומובילה בתחומה אל מול שתי בחורות צעירות בתחילת דרכן המקצועית.

עם זאת, מבהיר בית הדין, העובדה שהעובדות רצו בכל מאודן להתקבל לעבודה בחברה, משיקוליהן ומטעמיהן, אינה יכולה לשמש כשלעצמה נימוק אשר מצדיק את השחרור שלהן מהתחייבותן החוזית, אם הבינו את ההתחייבות שנטלו על עצמן.

3. מהות ההכשרה – נקבע שההכשרה לא חרגה מחניכה והדרכה במסגרת חפיפה מקצועית של עובד חדש, על אף שמדובר בחפיפה מוקפדת, כראוי במקרה של עובד נטול כל ניסיון בתחום הרלבנטי.

גם בנסיבות בהן ההדרכה אינה "קצרה" ולא בוצעה כלאחר יד, וגם במקרים בהם התכנים המועברים הינם בעלי ערך, מעבר לערך פנימי המשרת רק את מטרות המעסיק, בית הדין מבהיר שזה לא מוביל בהכרח לתוצאה לפיה סעיף ההגבלה בתוקף.

4. אורך ההכשרה – ההכשרה שעברו העובדות לא ארכה חצי שנה כנטען על ידי החברה, אלא זמן קצר בהרבה. מעבר לכך, תוך פרק זמן קצר החלו השתיים לבצע מטלות שוטפות. כך נקבע שתקופת הכשרה קצרה יחסית אל מול הגבלה למשך 18 חודשים היא לא סבירה ולא מידתית.

5. זהות המדריכים ומקום ביצוע ההדרכה – הדרכת העובדות התבצעה במשרדי החברה באמצעות עובדות קיימות בחברה, מנהלת המחלקה ויועצות השמה ותיקות יותר, שחנכו את העובדות נטולות הניסיון, הדריכו אותן ולימדו אותן את העבודה השוטפת.

בית הדין קבע שמדובר בהדרכה שדומה במהותה לחפיפה, גם אם מעמיקה ויסודית, של עובד חדש לתפקיד. "נבהיר כי אין לדידנו מניעה עקרונית וגורפת להכיר בהכשרה מקצועית אשר מבוצעת בין כתלי מקום העבודה ואף לא בכזו אשר מועברת על ידי מי מעובדי המעסיק", מציין בית הדין בהחלטתו. "על כל מקרה להיבחן בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות".

6. ביצוע עבודה בפועל על ידי העובדות במהלך תקופת ההכשרה – לאחר תקופת הכשרה קצרה יחסית החלו השתיים בביצוע המטלות השוטפות של עבודת יועצות ההשמה.

7. העדר תעודה בסיום ההכשרה – בסיום ההדרכה לא ניתנה לעובדות תעודה מקצועית כלשהי. החברה טענה שההכשרה בחברה היא בבחינת "כרטיס ביקור אטרקטיבי במיוחד", אולם לא ניתן לבחון את הטענה באופן אמפירי, מה גם שהעובדות ממילא עזבו את תחום ההשמה ופנו לתחומי עיסוק אחרים.

8. עלות ההכשרה למעסיקה – נקבע שההדרכה שעברו העובדות היא בבחינת חפיפה, על אף שהיתה הדוקה וקפדנית, ולא בבחינת הכשרה מקצועית החורגת מחניכה של עובד חדש ונטול ניסיון, ודי בכך כדי לקבל את התביעה ולהימנע מהצורך בבחינת עלות ההכשרה.

לכן הדיון בסוגיה זו היה רק על מנת להבהיר אותה, על אף שלא היתה נדרשת במקרה זה: בית הדין קיבל את טענת העובדות לפיה בזמן שקיבלו הדרכות מהגורמים בחברה, פעמים רבות המשיכו אותם גורמים בביצוע עבודתם השוטפת.

בנוסף, ההכשרה ניתנה בו זמנית ליותר מעובדת אחת, באופן שמפחית את השעות שהושקעו לכאורה בכל עובדת שהוכשרה. בית הדין ציין שתחשיב החברה כלל אינו מביא בחשבון את התועלת שצומחת לחברה מעבודת העובדות במהלך תקופת הכשרתן.

9. רמת ההשתכרות של העובדות במהלך תקופת ההכשרה והיחס בינה לבין סכום ההשבה – עובדת אחת קיבלה שכר בסיס בסך 4,500 שקל ברוטו, והשנייה בסך 5,150 שקל ברוטו. סכום ההשבה הקבוע בסעיף 16 לחוזה משקף כשתי משכורות של העובדות. בית הדין קבע שאין זה סביר.

כך נפסק ש"ההכשרה" שעברו העובדות היא למעשה רק חפיפה, והחברה נדרשה לשלם לשתי העובדות את הכספים שנוכו ממשכורתם האחרונה.

[סע"ש 33976-05-15]

אי תחרות במעסיק

אולי גם הכתבות האלו יעניינו אותך:

  • פסיקה: העובד עזב לפני סוף תקופת ההתחייבות, וחויב בעלות ההכשרה
    פסיקה: העובד עזב לפני סוף תקופת ההתחייבות, וחויב בעלות…
  • תקופת הודעה מוקדמת: "המעסיק יצר תנאים בהם אין לצפות מהעובדת להתייצב"
    תקופת הודעה מוקדמת: "המעסיק יצר תנאים בהם אין לצפות מהעובדת…
  • המפעל הועתק למקום מרוחק, נדחתה טענת העובד להרעת תנאים
    המפעל הועתק למקום מרוחק, נדחתה טענת העובד להרעת תנאים
  • העובדים התריעו על התפטרות בשל הרעת תנאים, נפסק שאינם זכאים לפיצויי פיטורים
    העובדים התריעו על התפטרות בשל הרעת תנאים, נפסק שאינם זכאים…
  • בית הדין לעבודה: הבלגת עובד מהרעת תנאים במשך כשנתיים נחשבת להסכמה
    בית הדין לעבודה: הבלגת עובד מהרעת תנאים במשך כשנתיים נחשבת…
  • הסכם בין האוצר להסתדרות: עובד בבידוד יוכל לנצל ימי מחלה על חשבון תקופת הבידוד
    הסכם בין האוצר להסתדרות: עובד בבידוד יוכל לנצל ימי מחלה על…
  • פנסיה: העובד תבע את המעסיק 20 שנה לאחר פיטוריו
    פנסיה: העובד תבע את המעסיק 20 שנה לאחר פיטוריו
  • העובד פוטר ללא שימוע - מדוע נדחתה תביעתו לפיצויים?
    העובד פוטר ללא שימוע - מדוע נדחתה תביעתו לפיצויים?
  • פסיקה: העובד הוכיח שהובטחה לו בעל פה העלאת שכר דרמטית
    פסיקה: העובד הוכיח שהובטחה לו בעל פה העלאת שכר דרמטית
  • העובד הודיע על רצונו לעזוב, תגובת המעסיק עלתה לו ביוקר
    העובד הודיע על רצונו לעזוב, תגובת המעסיק עלתה לו ביוקר
  • הוכרע סופית: מי נהנה מרווחי קופת התגמולים – המעסיק או העובד?
    הוכרע סופית: מי נהנה מרווחי קופת התגמולים – המעסיק או העובד?
  • פסיקה: המנכ"ל הטיח עלבונות, התפטרות העובד הוכרה כפיטורים
    פסיקה: המנכ"ל הטיח עלבונות, התפטרות העובד הוכרה כפיטורים
בית הדין לעבודה

הרשמה חינם לניוזלטר

חוקים בדיני עבודה

חוקים בדיני עבודה

 

 

הכתבות הכי נצפות
פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

© כל הזכויות שמורות למעסיקולוג 2022

אודות | תנאי השימוש | מדיניות פרטיות | צרו קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס