בית הדין הארצי: בקשת העובד לחזור מהחל"ת לא היתה אותנטית, ולכן מדובר בהתפטרות
מעסיקולוג8:06
נפסק שההבהרות שקיבל העובד מהמעסיק בנוגע להסכם היציאה לחל"ת, הן חלק בלתי נפרד מההסכמות בין הצדדים
בית הדין הארצי לעבודה ביטל לאחרונה את החלטת בית הדין לעבודה בבאר שבע לחייב מעסיק לשלם לעובד פיצוי בגובה 290,000 שקל בשל אופן סיום העסקתו, והותיר על כנה את ההחלטה לפיה העובד הוא שהתפטר, ולא פוטר כפי שטען.
מדובר בעובד שניהל את סניף החברה באילת, ואושרה בקשתו לצאת לחל"ת למשך 4 שנים על מנת לשמש בתפקיד ציבורי בעיריית אילת.
באישור החל"ת הבהיר המעסיק במכתב לעובד כי "תנאי בל יעבור להסכמת החברה לאשר לך חופשה ללא תשלום הוא הסכמתך וחתימתך בשולי העתק מכתב זה לשוב לעבודה בתום תקופת החופשה ללא תשלום לתפקיד אותו בצעת טרם יציאתך לחל"ת או לכל תפקיד אחר מקביל לו במעמדו בחברה ושאיננו באילת ואשר יהיה מוסכם עליך".
בנוסף הודיע לו המעסיק כי "והיה אם בתום החופשה הנ"ל לא תשוב לעבודה בחברה, ייחשב הדבר כהתפטרותך מרצון, ויחולו עליך כל הנהלים והזכויות המקובלים, לגבי עובד המתפטר מעבודתו בחברה ביום 31.01.09".
בתגובה ביקש העובד מהמעסיק לקבל הבהרות לשאלה "מה קורה בתום תקופת החל"ת באם לא יהיה תפקיד אשר מוסכם עלי… מה תהיינה אז האפשרויות העומדות לפני?…".
על כך השיב לו סמנכ"ל משאבי אנוש וארגון בחברה: "זה מאוד ברור. אם החברה לא תוכל או לא תרצה להציע לך את תפקידך הקודם כמנהל סניף אילת, ולא תגיע עמך להסכמה לגבי תפקיד אחר, היא למעשה תיצור דה-פקטו את אלטרנטיבת הפרישה המוקדמת שהיא הרציונל של העניין בכלל".
ההבהרות – חלק אינטגרלי מההסכם
בין הצדדים התגלעה מחלוקת אם יש לראות במכתב הסמנכ"ל חלק מהסכמות החל"ת, ובית הדין הארצי אישר את החלטת בית הדין האזורי, לפיה מכתב זה מהווה חלק מהסכמת הצדדים בעניין תנאי החל"ת.
בית הדין הארצי נימק את החלטתו בכך שהעובד ביקש לקבל הבהרות מהמעסיק לגבי אחד מהתנאים שהציב, והוא נוגע לצורך בהסכמה לתפקיד שיוצע, ובתגובה ניתנו הבהרות המעסיק מפיו של מי שהיה מוסמך בשעתו לתת אותם. העובד נתן בזמנו את הסכמתו לתנאים כפי שהציב המעסיק וכפי שהובהרו על ידי הסמנכ"ל, ועל פיהם יצא לתקופת החל"ת.
"הנה כי כן, בהסכם החל"ת, כולל הבהרות הסמנכ"ל, נבנה סוג של 'מנגנון' לחזרה לעבודה של העובד מתקופת החל"ת", ציין בית הדין הארצי בהחלטתו. "החזרה לעבודה על פי האמור בהסכם החל"ת אפשרית בין בתום כהונתו של העובד בתפקידו הציבורי או לכל המאוחר ב-31.12.13. ככל שהעובד לא יחזור לעבודה במועדים האמורים, ייחשב הדבר להתפטרותו מרצון. חזרה לעבודה טעונה הסכמתו של העובד לתפקיד שיוצע לו".
ניסיון לנצל את הסכם הפרישה
הסניף באילת אותו ניהל העובד נסגר בנובמבר 2012, ו-8 חודשים לאחר מכן הודיע העובד על רצונו לשוב לעבודה. את הודעתו זו מסר בתוך תקופת החל"ת בה שהה החל מתחילת 2009, תקופה שלפי האמור בהסכם החל"ת אמורה להסתיים בעת שהעובד יחדל "לכהן בתפקיד אופרטיבי בכיר בעיריית אילת", ולא יאוחר מסוף 2013.
בית הדין הארצי התרשם כי לעובד היתה דווקא ציפייה לפרוש מהחברה, ובתנאיו המשופרים של הסכם קיבוצי שנחתם עם עובדי החברה ב-2008.
"מקובל עלינו כי המסכת העובדתית הזו בכללותה, אכן מלמדת על כך שהודעתו של העובד על רצונו לשוב לעבודה בחברה היתה אך מן השפה ולחוץ, ודרך נוספת שחיפש להביא לכך שיוענקו לו תנאי הפרישה לפי הסכם 2008", פסק בית הדין הארצי. "מקובלת עלינו קביעת בית הדין האזורי שקיבל את עמדת החברה, לפיה משהוברר כי העובד לא ביקש באופן אמיתי לחזור לעבודה, כי אז יש לראות באופן התנהלותו מעשה התפטרות מרצון, כאמור בהסכם החל"ת".
כל מקרה לגופו
בית הדין הארצי הבהיר שאין לייחס משמעות להודעתו של צד ליחסי עבודה כי הוא רואה את מעשהו של הצד שכנגד כמעשה פיטורים או כהתפטרות. על בית הדין תמיד לבדוק את מהות המעשים שמייחס כל צד למשנהו, ולא הכרזה זו או אחרת של מי מן הצדדים היא שתקבע.
"בנסיבות שלפנינו, המעסיק הודיע לעובד כי הוא רואה את התנהלותו כהתפטרות מרצון", הוסיף בית הדין הארצי. "לא הודעתו של המעסיק היא הקובעת, אלא הנסיבות הן שתכרענה את הכף אם יש לראות באופן התנהלותו של העובד כהתפטרות. כאמור, לטעמנו, כלל הנסיבות כפי שפורטו אך תומכות ומבססות את הקביעה כי העובד לא רצה לשוב לעבודה בחברה, וכי אכן יש לראותו כמי שהתפטר מרצון מעבודתו בחברה".
