החל מיולי: עונש מאסר למעסיק שיפסול מועמד בשל מידע פלילי אודותיו באינטרנט

החל מה-12 ביולי 2022, ייאסר על מעסיק להביא בחשבון מידע פלילי אודות מועמדים ועובדים לצורך קבלת החלטות הנוגעות אליהם. זאת, כמובן, רק במקרים בהם המעסיק אינו זכאי לקבל את המידע על פי דין.

הפרת הוראת החוק החדשה תביא לעונש מאסר של שנה, כאשר האיסור בשקילת המידע הפלילי חל הן על עיון ברישום פלילי במשטרה והן לאחר חשיפה למקורות אחרים דוגמת התקשורת, האינטרנט ופסקי דין.

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים בו נקבע האיסור האמור הינו חוק ביוזמת הממשלה שאושר סופית על ידי הכנסת כבר בינואר 2019, אך בשל הצורך בהיערכות הרבה הנדרשת לקראתו הוחלט שייכנס לתוקף רק בעוד 5 שבועות.

החוק נועד להחליף את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, והוא מגדיר מחדש את האיזון הראוי בין הצורך לתחזק מאגר מידע פלילי במדינת ישראל לבין הצורך לאפשר לאנשים בעלי רישום פלילי, בהם גם כאלה שכלל לא הורשעו, לשוב למוטב ולהשתלב מחדש בחברה ובשוק העבודה וכך לנסות לפתוח דף חדש.

במסגרת החוק החדש עוגנו שינויים רבים ומשמעותיים, אולם אנו נתמקד בסעיף 38 הרלוונטי לעולם העבודה:

סעיף 38 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים (ראו מסגרת) אוסר לשקול מידע פלילי לצורך קבלת החלטה כלשהי על ידי מי שאינו זכאי לקבלו על פי דין. המחוקק היה מודע לכך שמידע פלילי בעידן האינטרנט אינו מצוי רק במאגר המידע הפלילי המנוהל על ידי משטרת ישראל, ולכן אסר שקילת מידע מסוג זה גם כאשר הוא מגיע ממקורות אחרים, דוגמת אייטמים תקשורתיים ופסקי דין החשופים לעיני כל ברחבי האינטרנט.

כדי לאפשר לגורמים השונים להיערך ליישום החוק – בעיקר למשרד המשפטים, למשרד לביטחון הפנים ולמשטרת ישראל – נקבע בתחילה שמועד כניסתו לתוקף הוא שנתיים מיום פרסומו. בהמשך נדחתה כניסת החוק לתוקף פעמיים למשך תקופה מצטברת של שנה וחצי, וכך נכון לעכשיו הוא כאמור צפוי להיכנס לתוקף ב-12 ביולי הקרוב.

ניסיון טרי מצד הממשלה לבצע שינויים בחוק

במסגרת הדיונים שהתקיימו בוועדת חוק ומשפט של הכנסת על דחיית מועד כניסת החוק לתוקף, התעוררה השאלה האם האיסור על שקילת מידע נוסף שאינו מצוי ברישום הפלילי המשטרתי אינו רחב מדי. במהלך ההיערכות לקראת כניסת החוק לתוקף התברר שיש צורך בשינויים רבים לצורך הבהרת סוגיות ותיקון טעויות שנפלו בו.

בעקבות כך, הגישה הממשלה לפני כחודש הצעת חוק שמטרתה להטמיע בחוק החדש את השינויים הדרושים, בהם גם שינוי הנוגע לסעיף 38 האמור. "קיים קושי ברור בקביעת עבירה הנעשית במחשבותיו של אדם ביחס לשקילת מידע נוסף והקושי באכיפתה וכן נוכח היקפו הרחב של האיסור, הנפרש על מגוון ידיעות וסוגי מידע", נימקה הממשלה את רצונה לבטל את העבירה הפלילית של שקילת "מידע נוסף", כלומר מידע שאינו חלק מהרישום הפלילי שמנהלת המשטרה.

בנוסף הציעה הממשלה לסייג את האיסור על שקילת מידע נוסף הנוגע למידע הפלילי רק כאשר הוא או המידע הנוסף מובאים בחשבון לצורך העסקת עובד, בין במסגרת יחסי עבודה ובין שלא במסגרת יחסי עבודה. כלומר, למקד את האיסור הכללי שקבוע כיום בחוק – בעולם העבודה בלבד.

אין לדרוש מידע גם בשאלון או בהצהרה

בדומה להסדר הקבוע בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, הציעה הממשלה להחיל את האיסור הקבוע בסעיף 38 לחוק רק על אדם שמעסיק לפחות 6 עובדים. עוד הוצע להבהיר בנוסח החוק שהמעסיק אינו רשאי לדרוש את המידע הנוסף גם לא בדרך של תצהיר, הצהרה או שאלון בכתב.

במהלך ההיערכות ליישום החוק, התברר שהאיסור משתרע גם על פעילויות שלא הייתה כל כוונה לאסור. לכן הציעה הממשלה לקבוע באופן מפורש בסעיף 38 לחוק שהאיסורים לא יחולו על מצבים שלא הייתה כוונה לאסור אותם מלכתחילה: שימוש בחומרי חקירה ובמידע מודיעיני שהועברו כדין ועבירה שנעברה במסגרת העסקה אצל מקבל ההחלטה.

מאז הונחה על שולחן הכנסת טרם קודמה הצעת החוק הממשלתית לביצוע השינויים בחוק, ובשל היקף השינויים המוצעים לצד שעון החול שהולך ואוזל – ייתכן שלא יהיה מנוס מלדחות פעם נוספת את כניסתו לתוקף כדי להסדירו עד תומו.