בית הדין לעבודה בנצרת פסק לפני כשבוע שיש לאפשר מינוי של רופא ילדים לתפקיד מפקח על שירותי בריאות התלמיד, על אף הרשעתו בהחזקת פרסומי תועבה פדופיליים. זאת לאחר שנקבע שהרופא אינו מהווה סכנה, ושביטול המינוי פוגע בצורה בלתי סבירה בחופש העיסוק שלו.
רופא מומחה ברפואת הילדים הורשע בשנת 2011 בהחזקת כ-190 אלף קבצי מחשב בהם מוצגים פרסומי תועבה פורנוגרפיים פדופילים, ובנוסף הורשע בעבירות של פרסום פרסומי תועבה לאחר שהציע לאחרים גישה לפרסומי תועבה שהיו ברשותו.
בעקבות כך נדון ל-18 חודשי מאסר בפועל, אך בעקבות ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי והתקבל ברוב דעות – בוטל עונשו ונקבעו לו 6 חודשי עבודות שירות ופיקוח של שירות המבחן למשך 18 חודשים.
במקביל הוגשה נגדו קובלנה משמעתית, וועדה מיוחדת קבעה שאינו מסוכן לציבור לקוחותיו ולכן הותלה רישיונו רק למשך שנתיים ולאחר מכן הוגבל עיסוקו למשך 5 שנים, בהן נאסר עליו לטפל בקטין ללא נוכחות בגיר. בשלב מאוחר יותר החליטה הוועדה המיוחדת להעניק לרופא פטור מלא ובלתי מסויג מאיסור העיסוק.
קראו עוד במעסיקולוג:
* מה קורה כשגבר ואישה מחליפים חתימות במקום העבודה?
* גמול שעות נוספות: ביה"ד הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק
* בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות
* התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל
חוזר לעולם הילדים
הרופא התקבל בשנת 2015 לשתי משרות אליהן הגיש מועמדות כרופא אם וילד, אולם על אף שהתקבל – פסל את מועמדותו נציב שירות המדינה. בפעם הראשונה קבע הנציג שמדובר בעבירות חמורות, ושקיים קשר בין העבירה שבה הורשע לבין התפקיד. בפעם השנייה קבע הנציב שהרופא מסר הצהרה שקרית, והסתיר את עברו הפלילי מחברי ועדת הבוחנים.
בשנת 2018 הגיש הרופא מועמדות למשרה נוספת, כרופא מפקח על שירותי בריאות התלמיד. הוא התקבל לתפקיד, אולם גם הפעם החליט נציב שירות המדינה על ביטול החלטת ועדת הבוחנים לקבל אותו לתפקיד.
הנציב נימק החלטה זו בכך שהמשרה אמנם לא כוללת טיפול קליני בילדים, אך היא כוללת ביקורים בשטח בית ספר במהלך יום הלימודים. נקבע שעניין זה עלול במידה רבה לפגוע בתדמית שירות המדינה ובאמון הציבור במוסדותיה.
מעבר לכך, כך הסביר הנציב, נשללת מהורי התלמידים הזכות לבחור אם הם מעוניינים לקבל שירות מהרופא למרות עברו הפלילי, בניגוד למטופלים בקליניקה פרטית שזכות הבחירה בעניין זה נתונה בידם.
בית הדין לעבודה פסק שהחלטת הנציב אינה סבירה וביטל אותה בין היתר בשל הזמן שחלף מאז בוצעו המעשים, וכן שעל אף שהמעשים שהביאו להרשעתו הם חמורים ובזויים ביותר – הם לא היו כרוכים במגע עם קטינים ולא נשקפת סכנה ממנו. בית הדין התייחס לכך שהרופא סיים לרצות את עונשו ושילם חובו לחברה, ושמדובר בפגיעה בלתי מידתית בחופש העיסוק שלו.
ביטול החלטת נציב שירות המדינה הוא מהלך חריג ביותר, ובית הדין לעבודה ביקש להבהיר שהשאלה בה הוא דן אינה מה השופטים היו מחליטים אילו היו בנעלי הנציב, אלא רק בשאלה אם ההחלטה היתה סבירה או לא. נפסק שההחלטה אינה סבירה מאחר שהנציב התעלם משיקולים שהיה עליו להביא בחשבון ומחוות דעתו של עורך השימוע.
[סע"ש 58794-09-19]