בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה פיצוי בגובה 8,000 שקל לעובד שפוטר שלא כדין לאחר שהוכח ששהה בחופשת מחלה פיקטיבית, כאשר נצפה מבלה עם משפחתו במסעדה במהלך תקופת היעדרותו מהעבודה.
"שימוש בחופשת מחלה לצורך בילוי עם בני המשפחה, ודאי כאשר מדובר כטענת העובד במחלה המלווה בשלשולים והקאות, ולא לצורך מנוחה והחלמה, יש בו כדי לפגוע במטרתה של החופשה ואף באמונו של המעסיק, זאת במיוחד בנסיבות אלו בהן טען המעסיק – ולא נסתר – כי ביקש מהעובד לעשות מאמץ להגיע לעבודה, והעובד השיב כמי שאינו יכול לצאת ממיטת חוליו", ציין בית הדין בהחלטתו.
"יחד עם זאת, ולמרות שמדובר בנימוק מרכזי בהחלטת הפיטורים, אין חולק שלגביו לא ניתנה לעובד כל אפשרות להסביר את מעשיו, באופן שהמעסיק יוכל לשקול האם יש בהסברו כדי לשנות מכוונתו להפסיק את עבודתו. יודגש – מתן זכות שימוע לעובד אינה מחייבת קבלת עמדת העובד, אלא רק שקילתה במסגרת כלל השיקולים המונחים בפני המעסיק", הוסיף בית הדין.
קראו עוד במעסיקולוג:
* העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
* נוהל אישור מחלה חדש לרופאים, שמעסיקים ממש לא יאהבו
* הצעת חוק: ימי מחלה על פי הצהרת העובד, ללא תעודת מחלה
* המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
* דיווחה על מחלה ופוטרה ללא שימוע – מדוע נפסק פיצוי של 2,500 שקל בלבד?
שב מחופשת מחלה, גילה עובד חדש
העובד הועסק כנהג משאית במשך קרוב לשנה, עד שלא התייצב לעבודה במשך 3 ימים בטענה שהוא חולה. באחד הימים הללו נצפה העובד באקראי על ידי חברו של המעסיק, סועד עם משפחתו במסעדה בקניון. לאחר ששב לעבודתו, הבחין בנוכחותו של עובד חדש. המעסיק טען שבכוונתו לקנות משאית חדשה, וזו הסיבה לגיוסו של עובד חדש, אך בדיעבד התברר שמדובר בעובד שנועד להחליף אותו.
מספר ימים לאחר מכן, נקרא העובד לשיחה שנערכה בכניסה לחניון המשאיות של תחנת דלק, בה הודיע לו המעסיק שהוחלט לפטרו לאלתר וזאת מאחר ש"התובע אינו כלכלי" וכי "הוא מביים מחלות", כלשון המעסיק.
לשאלתו מדוע לא הודיעו לו קודם לכן כי בכוונתם לפטר אותו, השיב המעסיק שהוא חשש שהעובד יגרום נזק למשאית. בסיום הפגישה קיבל התובע מכתב פיטורים.
העובד טען בבית הדין שאכן היה חולה, ושמחלתו התבטאה בכאבי ראש, שלשולים והקאות שהצריכו ביקור תכוף בשירותים. הוא לא הכחיש שיצא עם בני משפחתו לקניון בחופשת המחלה. לטענתו שב לעבודה מיד לאחר החופשה, עוד בטרם החלים לחלוטין.
הקש ששבר
לטענת המעסיק, אירוע המחלה היה בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל", לאחר שהעובד הציג מצג שווא לפיו הוא אינו יכול לקום מהמיטה, ואף על פי כן באותו היום נצפה סועד עם משפחתו בקניון. לטענתו, היה מדובר בתקופה שבין יום כיפור לחג הסוכות, בה ילדיו של העובד שהו בחופשה, ואילו המעסיק היה שרוי בעומס עבודה רב ונזקק עד מאוד לשירותיו של העובד.
עוד טען המעסיק שקודם לאירוע המתואר, העובד היה מאחר לעבודה או מקדים לצאת מהעבודה בשל סידורים, ואף יצא לימי חופש רבים מכפי זכאותו – 46 ימי חופשה בתקופת העסקה של פחות משנה. בנוסף, העובד היה מוּעַד לתאונות, ובממוצע פעם בחודש ביצע תאונה עם המשאית "בשל נהיגה רשלנית ופזיזה", כלשון המעסיק. בשל התנהגות זו, נערכו עמו שיחות רבות בהן הודגש שאם לא יחול שיפור בהתנהלותו – הרי שלא יהיה מנוס מלפטרו.
המעסיק אישר שהסתיר מהעובד שהנהג החדש הגיע על מנת להחליפו, מאחר שלטענתו חשש שאם יבין העובד את הדברים לאשורם – הוא יגרום נזק מכוון למשאית.
גרסת העובד לא נשמעה
מהראיות שהוצגו בפני בית הדין, עלה בבירור שגם אם עלו תלונות בנוגע לתפקודו של העובד בעבר, על אף שהדבר לא הוכח כנדרש, מעולם לא ניתנה לעובד הזכות להתגונן בטרם התקבלה ההחלטה להפסיק את עבודתו.
"ניכר מהשיחה שלא ניתנה לעובד כל הזדמנות להשיב לטענות, ואף כאשר ניסה לעשות זאת הוא נבלם, והרושם הברור העולה מאותה שיחה הוא כי ההחלטה היתה גמורה וסופית", קבע בית הדין. "ברור כי לא ניתנה לעובד הזכות להישמע לפני פיטוריו, אלא שההחלטה התקבלה ללא שמיעת העובד כלל. עדות לכך מצאנו בעובדה שעובד מחליף נשכר לעבודה בטרם נערכה השיחה עם העבד וכן בכך שבסיום שיחת הפיטורים, נמסר בידי העובד מכתב פיטורים, אשר נכתב קודם לפגישה".
הפיצוי שנפסק לטובת העובד בשל פיטורים שלא כדין הועמד על 8,000 שקל, בשל תקופת עבודתו, נסיבות הפיטורים וכן תרומתו של העובד לקבלת ההחלטה.
[סע"ש 272-01-14]