בית הדין הארצי ביטל פסק דין, ופסק לעובד בונוס של חצי מיליון שקל
מעסיקולוג6:30
נפסק שקביעוֹת בית הדין האזורי לא מתיישבות עם הראיות, ושחוזה העבודה נכנס לתוקף על אף שלא נחתם על ידי המנכ"ל
בית הדין הארצי לעבודה ביטל לאחרונה החלטה של בית הדין האזורי בתל אביב [סע"ש 56015-02-14], ופסק שיש להכיר בחוזה העבודה המזכה את העובד בבונוס בסך כחצי מיליון שקל, על אף שחוזה העבודה החדש בו נקבע הבונוס לא נחתם על ידי מנכ"ל החברה.
זאת לאחר שבית הדין האזורי פסק בין היתר שהעובד אינו זכאי לקבלת בונוס, שהוגדר כאחוז מסוים מפיצוי שצפוי לקבל המעסיק מצד ג', בנימוק לפיו הסכמה זו לא נחתמה במסגרת חוזית; לחברות לא היתה גמירות הדעת הנדרשת בכל הנוגע לתשלום הבונוס; ואישור הדירקטוריון להסכם "לא היה אישור של ממש".
כך דחה בית הדין האזורי את תביעת העובד לתשלום בונוס, ופסק פיצוי בגין ניהול מו"מ בחוסר תום לב בשיעור 10% מסכום ה"בונוס", בסך כ-57 אלף שקל. במסגרת ערעור שהוגש על ידי העובד על החלטה זו, פסק בית הדין הארצי שהחוזה הלא חתום מחייב את הצדדים, ולכן העובד זכאי לקבלת הבונוס כולו.
העובד שימש כחשב ורו"ח במשך כ-8 שנים בשתי חברות. כשנה לפני סיום העסקת העובד, הוחלפו טיוטות של הסכמי עבודה בינו לבין יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל: העובד הכין טיוטות, המנכ"ל העיר הערות, וחוזה העבודה תוקן בהתאם להערות אלה.
לאחר שהוסכם בין הצדדים על נוסח החוזה, שלח אותו העובד לאישור לחברי ועדת הביקורת בחברה, שאישרו אותו והמליצו לדירקטוריון החברה לאשרר אותם – וכך היה.
בחודשים שלאחר אישור חוזה העבודה החדש, פעלו החברות באופן שתואם את האמור בהסכם, ועדכנו את תנאי העבודה של העובד בהתאם.
עם זאת, מאחר שחוזה העבודה לא נחתם על ידי המנכ"ל במסגרת כובעו כיו"ר הדירקטוריון, החברות התנערו מחיובן לפי החוזה להעניק לעובד בונוס מהפיצוי שקיבלו.
גמירות דעת?
בית הדין האזורי כאמור קיבל טענה זו של החברות, אולם בית הדין הארצי פסק שאין לקבל אותה. "היעדר חתימה על הסכם אכן עשוי ללמד על העדר גמירות דעת", נימק בית הדין הארצי את החלטתו.
"יחד עם זאת, מקום שבו הן ועדת הביקורת והן הדירקטוריון דנו ואישרו את ההסכם באופן מפורש, ולאחר מכן הדירקטורים וחברי ועדת הביקורת חתמו על הפרוטוקולים ובכך אישרו אותם פעם נוספת, קשה לתת משמעות בנסיבות אלה להעדרה של חתימה על גבי ההסכם. ודאי כך משבהחלטה לא הותנה כי ההסכם כפוף לחתימתו".
בית הדין האזורי הסיק מעדות העובד שהעובדה שחוזה העבודה לא נחתם מלמדת על כך שטרם הושלם שלב המו"מ, אך בית הדין הארצי סבר אחרת, ודחה את קביעת בית הדין לפיה "אישור הדירקטוריון למעשה לא היה אישור של ממש".
"משלא מצאנו כי קביעותיו של בית הדין האזורי מתיישבות עם חומר הראיות – אנו קובעים כי עלה בידי העובד להוכיח כי הסכם העבודה השתכלל עם אישור הדירקטוריון ומשכך יש לתת לו תוקף", פסק בית הדין וחייב את החברות לשלם לעובד את הבונוס בסך כ-560 אלף שקל.
