• אודות
  • תנאי השימוש
  • מדיניות פרטיות
  • יצירת קשר
  • Facebook
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
כתבות פופולריות |
  • סעיף 14: מדוע נפסק שפיצויי הפיטורים שהופרשו לעובדת מהווים השלמה ולא חלופה?
  • עובד חדש שמתפטר בסופ"ש יוצא ידי חובת הודעה מוקדמת?
  • משרד הכלכלה מציג: "עבודאטה" – אתר נתונים ומידע על שוק העבודה
  • בית הדין הארצי מבהיר: לא כל הפרת אמונים תביא לשלילת פיצויי פיטורים
  • פיצוי לעובדת שלא עודכנה שרשאית לבקש להישאר אחרי גיל פרישה חובה
  • פיצוי בסך 100 אלף שקל לעובד שהוסתרה ממנו הסיבה האמיתית לפיטוריו
  • פסיקה חריגה: "החלטת הפיטורים נגועה באי סבירות קיצונית"
  • לעובד נפסק גמול שעות נוספות בגובה 270 אלף שקל, למרות חריגה של 60 שעות
  • ביה"ד הארצי מבהיר: כך יש ליישם את הלכת ריעני בנוגע לשעות נוספות
  • תקדים דרמטי: צמצום ההכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד ובשיטת חישוב הפיצוי
  • פסיקה חריגה: מעסיק רשאי להקדים פיטורי עובדת בהיריון כדי למנוע השלמת 6 חודשי העסקה
  • העובד חויב ב-100 אלף שקל בגין הפרת חובת האמון ותום הלב
  • הודיעה שהיא בהיריון לאחר קבלתה לעבודה, תפוצה ב-30 אלף שקל בשל התנהלות המעסיק
  • נדחתה תביעת ההסתדרות לחייב מעסיק במתן מענק שנתי, שבוטל לאחר עשרות שנים
  • "הלכת התאמה": בית הדין הארצי מבהיר שמזמין שירות לא תמיד מחויב לערוך שימוע לעובד קבלן
  • בית הדין הארצי בפסיקה תקדימית: זכאות לפיצויי פיטורים – גם לידועים בציבור
  • בית הדין הארצי לעבודה: התנגדותו המעורפלת של העובד להפחתת השכר נחשבת להסכמה
  • ממה מעסיקים צריכים להיזהר כשמועמד משתף מיוזמתו במידע רגיש?
  • פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים
  • פיצוי חריג בסך כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מתפקידה משיקולים זרים
  • פסיקה: לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בעילת התעמרות בין עובדים
  • גילתה שהמנהל הקודם קיבל שכר גבוה יותר, תקבל פיצוי בגובה כ-160 אלף שקל
  • פיצוי חריג בגובה כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מהתפקיד משיקולים זרים
  • הבוס ענה לטלפון במהלך השימוע, בית הדין קבע שהדבר מצביע על חוסר פניות
  • בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
  • פיצוי של 80 אלף שקל לעובד שהוטרד מינית מצד הממונה עליו
  • מועמד בן 43 יקבל פיצוי כי נשאל לגילו בריאיון, למרות שהסגיר מרצונו את הגיל בקו"ח
  • פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים
  • המנהל הפר בידוד ופוטר. בית הדין לעבודה הקפיא את הפיטורים, למרות שגויס מחליף
  • פיצוי בסך 75 אלף שקל לעובדת שפוטרה שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק ב'
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק א'
  • פסיקה: מעסיק רשאי להעיר לעובד על הפסקות שירותים ארוכות מדי
  • חופשת מחלה: פסקי דין שחשוב להכיר
  • נצפתה בשופינג בחופשת מחלה, נפסק שאינה זכאית לפיצויי פיטורים
  • הוכרע סופית: מי נהנה מרווחי קופת התגמולים – המעסיק או העובד?
  • כ-60 אלף שקל לעובד שספג התעמרות: "נמנעה תקשורת בינו לבין העולם החיצון"
  • פוטרה מיד לאחר חזרתה מחל"ת חופשת לידה – מדוע לא זכאית לפיצוי?
  • המעסיק שילם יותר מדי: 4 שיקולי הפסיקה לחייב את העובד להשיב את הכספים
  • פיצוי למנכ"ל שהוכיח שגויס לו מחליף לפני השימוע
  • 50 אלף שקל לעובדת על פגיעה בפרטיותה: "העירו לי שאני מבזבזת נייר טואלט"
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכר
  • העובדת טענה שפסק הדין מרתיע מעסיקים פוטנציאליים, בית הדין סירב להסיר את שמה
  • אישורי המחלה להיעדרות הממושכת לא הוצגו במועד, הובהר שעל המעסיק לדרוש זאת
  • בית הדין הארצי: סמנכ"לית שהוטרדה מינית תפוצה ב-215 אלף שקל
  • לחץ ומתח בעבודה? מחקר חדש מציע פתרון מפתיע בשלוש דקות
  • המעסיק מסר לעובד המתפטר מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה, וחטף תביעה כוזבת
  • המעסיק חויב באופן אישי לשלם לעובד כ-400 אלף שקל, כרבע מתוכם דמי חופשה
  • בית הדין הארצי לעבודה בהבהרה חשובה בנוגע לתיקון חוק הגנת השכר
  • סיכום 2019: פסקי דין בדיני עבודה שחשוב להכיר
  • המעסיקה המליצה לעובדת על הפלה: "אתם בעדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב"
  • פסיקה: העובד יקבל 150 אלף שקל, בשל עמימות במדיניות החברה
  • הצעת חוק: ימי מחלה על פי הצהרת העובד, ללא תעודת מחלה
  • המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
  • 9 דברים שמעסיק נדרש לציין בהודעה הנמסרת לעובד בנוגע לתנאי עבודתו
  • העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
  • העובד שפוטר לא כדין יקבל פיצוי חריג בסך 460 אלף שקל
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה ב-50 השנים האחרונות
  • המעסיק חויב ב-50 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיות העובדת
  • אפליה מגדרית בעבודה: המעסיק יפצה ב-100 אלף שקל שתי עובדות שקיבלו שכר נמוך משל גבר
  • פיצוי לעובדת שנודע לה שהיא בהיריון לאחר פיטוריה, והמעסיק סירב להחזירהּ
  • פיצוי חריג בסך מיליון שקל לעובדת שעברה ניצול מיני בעבודה
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • מפתיע: הסתרת הסיבה האמיתית לזימון העובד לשימוע הוגדרה על ידי השופט כ"רגישות"
  • פסיקה: האם לגיטימי כיום לשלם לעובד שכר נטו?
  • פסיקה: פערי שכר בין גבר לאישה אסורים גם אם ציפיות השכר שונות
  • בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה
  • סיכום מחצית 2019: פסקי דין חשובים בדיני עבודה
  • שימוע מאוחר: פיצוי בגובה 30 אלף שקל לעובדת שנערכו לה שני שימועים
  • בוטל פסק הדין שחייב לפצות עובדת שישבה באפס מעשה בכ-300 אלף שקל
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
ראשי » כתבות פופולריות » חוזה עבודה לתקופה קצובה: פיצוי בגובה 25 אלף שקל לעובד שפוטר לאחר 9 ימים

חוזה עבודה לתקופה קצובה: פיצוי בגובה 25 אלף שקל לעובד שפוטר לאחר 9 ימים

מעסיקולוג 11/12/2017 7:22

השתלשלות העניינים כפי שהוצגה על ידי בית הדין יצרה רושם שפסק הדין יהיה לטובת המעסיק. באופן מפתיע זכה העובד בתביעה, על אף שלא נהג בתום לב

חוזה עבודה לתקופה קצובה

בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשבוע שעבר פיצוי בגובה 25,000 שקל לעובד שפוטר 9 ימים לאחר תחילת העסקתו, מכיוון שבין הצדדים נחתם חוזה עבודה לתקופה קצובה.

השתלשלות העניינים כפי שהוצגה על ידי בית הדין דווקא יצרה את הרושם לפיו פסק הדין יהיה לטובת המעסיק, אולם באופן מפתיע העובד זכה בתביעה חרף התנהלות חסרת תום לב מצדו.


קראו עוד במעסיקולוג:
* פסיקה: עובד זכאי לשימוע גם בחוזה עבודה לתקופה קצובה
* בית הדין לעבודה: ניתן לקיים לעובד שימוע גם לאחר שנמסר לו מכתב פיטורים
* המעסיק חויב בתוספת של כ-80,000 שקל לפיצויי הפיטורים בגין העמלות ששולמו לעובד
* 12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים


לבקשת העובד בוטל חוזה עבודה רגיל – שאינו קצוב בזמן – עליו כבר חתם עם החברה, כך שחוזה העבודה לתקופה קצובה שנחתם לאחר מכן הנו תוצר ישיר של בקשת העובד, למורת רוחו של המעסיק הטרי.

ואם לא די בכך, ביטול חוזה העבודה הראשון נעשה תוך הסתרת מידע מהמעסיק. רק 16 ימים חלפו מאז החתימה על החוזה הרגיל הראשון ועד שהודיע לפתע העובד שרעייתו התקבלה ללימודים בחו"ל, ושהוא עובר להתגורר בארה"ב תוך מספר חודשים ספורים, ולכן הוא לא יוכל להתחיל לעבוד בחברה כמתוכנן.

מעבר לכך, כשהודיע העובד לחברה שהוא לא יוכל לקיים את החוזה עליו חתם בשל יציאתו המתוכננת לארה"ב, הוא עדיין הועסק בחברה הקודמת. יומיים לאחר מכן, הוא הודיע ללקוחות אותה חברה שהוא מסיים את עבודתו בחברה, מבלי לתאם זאת עם הנהלת החברה. זהו למעשה הרקע לפיטוריו מהחברה הקודמת. התנהלות זו תוארה על ידי בית הדין כ"ראויה לגינוי".

"מידע חד צדדי ומגמתי"

החברה הנתבעת עוסקת בתחום ההפצה של תכנים פרסומיים ברשתות החברתיות, והעובד הגיש את מועמדותו לתפקיד מנהל לקוחות. בין הצדדים נחתם חוזה, לפיו הוא יועסק על ידי החברה למשך כ-4.5 חודשים, עד סוף אוגוסט 2014.

בחלוף כשבוע מתחילת עבודתו, נמסר לעובד שיש כוונה לסיים את העסקתו, ובמהלך אפריל 2014 נשלח אליו מכתב פיטורים. העובד טען שפוטר מעבודתו לאחר 9 ימי עבודה בלבד בהליך שאינו תקין, על בסיס מידע חד צדדי ומגמתי שקיבלה החברה ממעסיקתו לשעבר. כל זאת, לטענתו, מבלי שנערך לו הליך של שימוע, תוך פגיעה בשמו הטוב, ומבלי שניתנה לו הזדמנות להפריך את הטענות שהועלו נגדו.

לטענתו מדובר בהפרת חוזה עבודה לתקופה קצובה, מבלי שהחברה הצביעה על כל עילה שיש בה כדי להצדיק את ביטול ההסכם, ולא הצביעה על כל פגם בכריתתו.

מצג שווא במו"מ

החברה טענה להגנתה שדווקא קיימת עילה לביטול חוזה העבודה, מכיוון שבמהלך המו"מ שהתנהל בין הצדדים הסתיר מפניה העובד מידע רלוונטי, שאילו היה מובא לידיעתה בזמן אמת – היה גורם לה להימנע מהתקשרות עמו.

מידע זה נוגע לטענתה לפיטוריו של העובד ממעסיקתו הקודמת, וכך נטען שהעובד יצר מצג שווא ביחס לכישוריו ולידיעותיו ולנכונותו להשקיע את כל זמנו בעבודה.

בית הדין לעבודה: "לא כל אכזבה או התרשמות מוטעית היא עילה לביטול חוזה, ובפרט משמדובר בהסכם לתקופה קצובה, שכן טעות מסוג זה דומה לטעות בכדאיות העסקה אשר אין בה כדי להצדיק כשלעצמה את ביטולו של הסכם"

עוד טענה החברה שהעובד התנהל כלפיה בחוסר תום לב, מאחר שמלכתחילה ניהל מולה מו"מ לצורך התקשרות ארוכת טווח, ורגע לפני תחילת העבודה הודיע שרעייתו התקבלה ללימודים בחו"ל, ולכן הוא אינו יכול לקיים את החוזה עליו חתם, באופן שאילץ את החברה לחתום עמו על הסכם להעסקה זמנית.

לטענת החברה, לאחר שהובאו לידיעת העובד הטענות בעניין הפגמים בעבודתו – ניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, ורק אז הוחלט לפטרו מעבודתו.

שיקולים זרים ותפירת תיקים?

"אנו סבורים כי לא עלה בידי העובד להפריך את הטענות לפיהן הוא לא עמד בציפיות שתלו בו", קבע בית הדין. "טענותיו של העובד בדבר שיקולים זרים ותפירת תיקים נטענו בעלמא, בלא שנתמכו בכל ראיה, והן נשללו על ידי מנכ"ל החברה ומנכ"ל המעסיקה הקודמת, אשר מעדותם עולה כי סמוך לפיטוריו של העובד לא התקיימה ביניהם כל הידברות בעניין".

עוד צוין בפסק הדין שהעובד לא הצביע על שיקול זר או על שיקול פסול כלשהו ששקלה החברה כאשר החליטה להביא את העסקתו לסיום לפני הזמן המתוכנן.

"ההשערה של העובד לפיה למרות הצטיינותו בעבודה, החברה הושפעה ממידע שמסר המעסיק לשעבר בזמן אמת, אף איננה משכנעת גם לגופה", הוסיף בית הדין. "בנסיבות העניין אנו מתקשים לקבל את התזה שהניח העובד, לפיה החברה תפטר עובד מועיל ומוערך שנקלט אצלה לעבודה, על בסיס דברים ששמעה ממנכ"ל המעסיקה הקודמת, מבלי לבדוק אותם מול העובד".

היעדר שימוע – באחריות העובד

בית הדין ציין בהחלטתו כי התנהלותו של העובד, שבחר שלא להתייצב לשימוע אלא להמתין כחודש ולשלוח לחברה תביעה כספית, מלמדת על כך שבזמן אמת לעובד לא היה כל עניין להתעמת עם הטענות שהועלו בעניין תפקודו ויכולותיו לגופו של עניין.

בית הדין קיבל את טענת החברה לפיה העובד זומן לשימוע, והחברה נענתה לבקשתו לדחות את השימוע למחרת היום, אלא שהעובד לא התייצב במועד שנקבע וכך ויתר על זכותו להשמיע את טענותיו. "אנו דוחים מכל וכל את טענות העובד לפיהן נפל פגם בהליך הפיטורים, משלא ניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו", הבהיר בית הדין.

הפסיקה קובעת שחובת תום הלב בעת ניהול מו"מ לקראת חתימת הסכם לתקופת עבודה קצובה היא חובת תום לב מוגברת, בשל התוצאות יוצאות הדופן והמחויבות הגבוהה שנוטלים על עצמם הצדדים להסכם מסוג זה

כלומר, גרסת העובד בכתב התביעה לפיה פוטר ללא שימוע גם היא לוקה בחוסר תום לב, ומטילה ספק באמינות יתר טיעוניו שהועלו בכתב התביעה – עניין שבית הדין לא נתן אליו את דעתו.

פוטר בעבר פעמיים תוך זמן קצר

בפסק הדין הובהר שאין לקבל את טענת החברה לפיה היא הייתה זכאית לבטל את חוזה העבודה, לאחר שהתברר לה שהעובד חסר את הידע הנדרש לתפקיד. "ראשית יש לציין כי לא שוכנענו כי בהקשר לניסיונו ולידיעותיו העובד, מסר לחברה מידע כוזב בשלב המשא ומתן", הוסיף בית הדין. "לא כל אכזבה או התרשמות מוטעית היא עילה לביטול חוזה, ובפרט משמדובר בהסכם לתקופה קצובה, שכן טעות מסוג זה דומה לטעות בכדאיות העסקה אשר אין בה כדי להצדיק כשלעצמה את ביטולו של הסכם".

עם זאת, הדבר שונה כאשר מדובר במידע, שאין מחלוקת שהעובד נמנע מלגלותו לחברה בשלבי המשא ומתן שלפני קליטתו לעבודה. בשנתיים שקדמו לעבודתו החברה, פוטר העובד משני מקומות עבודה, כאשר בכל אחד מהם עבד תקופה קצרה, למשך מספר חודשים בלבד.

הפסיקה קובעת שחובת תום הלב בעת ניהול מו"מ לקראת חתימת הסכם לתקופת עבודה קצובה היא חובת תום לב מוגברת, בשל התוצאות יוצאות הדופן והמחויבות הגבוהה שנוטלים על עצמם הצדדים להסכם מסוג זה.

עוד צוין בפסק הדין שאין לשלול את האפשרות הסבירה, שאילו הייתה החברה מודעת לעבַרו התעסוקתי של העובד – היא הייתה נמנעת מהתקשרות עמו, או לכל הפחות היתה מסייגת את הסכם ההתקשרות, ולא מתחייבת להעסקה למשך פרק זמן מינימלי.

שיקול נוסף שהביא בית הדין בחשבון הוא שהעובד הסתיר מהחברה את מועמדותה וקבלתה של אשתו ללימודים בחו"ל, וביטל מיוזמתו את חוזה העבודה הראשון שחתם עימה לתקופה שאיננה קצובה, "תוך הותרת החברה מול שוקת שבורה", כלשון בית הדין.

נזק הסתמכות מינורי

במקרה בו צד מפר חוזה, הפיצוי נקבע בין היתר על בסיס הסתמכות הצד הנפגע על הקבוע בחוזה, מאחר שהצד הנפגע הסתמך על כך שהצד המפר יעמוד בהתחייבויותיו. לכן בתי הדין לעבודה נוהגים לעתים לפסוק לעובד, שחתם על חוזה עבודה לתקופה קצובה, את יתרת שכר העבודה שהיה מקבל אילולא פוטר.

אולם במקרה זה בית הדין ראה לנכון לבחון את נזק ההסתמכות בפועל, לאור נסיבות העניין: "לעובד נגרם, אם בכלל, נזק הסתמכות מינורי ביותר כתוצאה מהתנהלות החברה, שכן פרק הזמן שבין החתימה על ההסכם לבין ההודעה על הפיטורים נמשך פחות משבועיים. עוד יש לזכור את הנזק שגרם העובד לחברה בהעלאת טענות שווא נגדה לעניין פגמים בהליך הפיטורים".

עם זאת, לאחר כל הקביעות שהציג בית הדין בגנוּת התנהלותו של העובד ולטובת המעסיק, באופן מפתיע נפסק לעובד פיצוי בגובה 25,000 שקל. "לאחר ששקלנו את מכלול נסיבות העניין, איננו סבורים כי בנסיבות החריגות של העניין העובד זכאי לפיצוי בגובה מלוא השכר החוזי בגין הפרת ההסכם לתקופה קצובה", ציין בית הדין בהחלטתו.

[סע"ש 6209-09-14]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין חשובים בדיני עבודה >>

חוזה עבודה לתקופה קצובה

אולי גם הכתבות האלו יעניינו אותך:

  • פיצוי בגובה 50 אלף שקל לעובד שפוטר בחופשת מחלה
    פיצוי בגובה 50 אלף שקל לעובד שפוטר בחופשת מחלה
  • פיצוי לעובד שפוטר לאחר שסירב לחתום על אישור רטרואקטיבי על קבלת הודעה על תנאי העבודה
    פיצוי לעובד שפוטר לאחר שסירב לחתום על אישור רטרואקטיבי על…
  • פיצוי של 20 אלף שקל לעובד שזומן לקדם-שימוע שהוגדר כ"שיחת עבודה"
    פיצוי של 20 אלף שקל לעובד שזומן לקדם-שימוע שהוגדר כ"שיחת…
  • בית הדין הארצי פסק לעובד פיצוי חריג בגובה 100 אלף שקל בשל עוגמת הנפש
    בית הדין הארצי פסק לעובד פיצוי חריג בגובה 100 אלף שקל בשל…
  • העובד שפוטר לא כדין יקבל פיצוי חריג בסך 460 אלף שקל
    העובד שפוטר לא כדין יקבל פיצוי חריג בסך 460 אלף שקל
  • 40 אלף שקל לעובד שלא הוצב לעבודה חלופית לאחר הפסקת עבודתו אצל הלקוח
    40 אלף שקל לעובד שלא הוצב לעבודה חלופית לאחר הפסקת עבודתו…
  • פיצוי בסך 30 אלף שקל לעובדת חדשה שפוטרה לאחר שהודיעה שהיא בהיריון
    פיצוי בסך 30 אלף שקל לעובדת חדשה שפוטרה לאחר שהודיעה שהיא…
  • פיצוי של 30 אלף שקל לעובד בשל 4 כשלים בהליך הפיטורים
    פיצוי של 30 אלף שקל לעובד בשל 4 כשלים בהליך הפיטורים
  • פיצוי בגובה 25 אלף שקל לעובדת שפוטרה בחופשת מחלה
    פיצוי בגובה 25 אלף שקל לעובדת שפוטרה בחופשת מחלה
  • פיצוי בגובה 10 אלף שקל למועמדת בשל עוגמת הנפש
    פיצוי בגובה 10 אלף שקל למועמדת בשל עוגמת הנפש
  • פיצוי של 80 אלף שקל לעובד שהוטרד מינית מצד הממונה עליו
    פיצוי של 80 אלף שקל לעובד שהוטרד מינית מצד הממונה עליו
  • פיצוי של 40 אלף שקל לעובד, לצד ביקורת על צילום והקלטת הקולגות
    פיצוי של 40 אלף שקל לעובד, לצד ביקורת על צילום והקלטת…
בית הדין לעבודה חוזה עבודה לתקופה קצובה

הרשמה חינם לניוזלטר

חוקים בדיני עבודה

חוקים בדיני עבודה

 

 

הכתבות הכי נצפות
פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

© כל הזכויות שמורות למעסיקולוג 2022

אודות | תנאי השימוש | מדיניות פרטיות | צרו קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס