20 אלף שקל לעובדת בשל עוגמת נפש: "החברה לא מצאה את מידת הרחמים והחמלה"

בית הדין לעבודה בירושלים פסק פיצוי בגובה 20 אלף שקל לעובדת בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה כתוצאה מהתנהלות המעסיק, בעקבות הפרת זכויותיה הקוגנטיות ובשל חוסר התחשבות במצבה הרפואי של בתה הפעוטה שחלתה בסרטן. בנוסף נפסקו לה פיצויים כולל בגובה כ-50 אלף שקל בשל זכויות שונות שהופרו.

העובדת הועסקה במשך כ-14 שנים לא רצופות כמרצה בקורס חשבי שכר בכירים, הנהלת חשבונות וזכויות שכר, על פי חוזה עבודה המתחדש מדי שנה.

לטענת העובדת, היא חתמה על חוזה עבודה שמהווה הפרה של הוראות הדין, כדוגמת סעיף שיפוי למעסיק במקרה של תביעה כנגדו וכן קביעת שכר הכולל את זכויותיה הסוציאליות.

העובדת טענה שהיא אמנם נאלצה לחתום על חוזה העבודה, אך במשך כל תקופת עבודתה פנתה אינספור פעמים לנציגי החברה בבקשות לתיקון חוזה, אך ללא הועיל. לאחר שניסיונותיה החוזרים ונשנים כשלו, הודיעה  על התפטרותה.

נטען שהחברה פעלה כנגדה בחוסר תום לב כאשר החתימה אותה על חוזה עבודה לא חוקי, וגרעה מזכויותיה לאורך כל השנים.

קראו עוד במעסיקולוג:
^* התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל
^* פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע
^* גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

חוסר תום לב קיצוני?

החברה טענה להגנתה שתביעת העובדת נגועה בחוסר תום לב קיצוני, לאור קיום מו"מ לקראת החתימה עליו, ובעיקר בשל השכלתה הגבוהה בתחום חשבות השכר. נטען שבמשך כל תקופת העסקתה הסכימה לתנאים הללו ועבדה לפיהם, ואילו סברה שחוזה העבודה אינו חוקי או מקפח – לא הייתה עובדת שם.

בית הדין פסק שהעובדת לא הצליחה להוכיח את ניסיונותיה הנטענים במהלך השנים לשנות את המצב הקיים, שכן כל הראיות שהציגה בפני בית הדין היו התכתבויות מהחודשים האחרונים להעסקתה.

השופטת יפה שטיין התייחסה לכך שהעובדת היא בעלת תואר שני ומרצה בקורסי חשבות שכר בכירים, ולכן היא ידעה היטב מהן הזכויות המגיעות לה, הבינה היטב על מה חתמה, ולא העלתה במשך שנים כל טענה בכתב למי מנציגי החברה בעניין זה, אלא רק בתקופה שלפני סיום ההתקשרות ביניהם.

"מטבע הדברים טענות קשות מעין אלו שהיו לה, היו צריכות להיות מועלות על הכתב, ואין די בטענתה הסתמית כי פנתה 'אין ספור פעמים'", ציינה השופטת שטיין בהחלטתה.

הסכמה מפורשת

בנוסף הביעה השופטת שטיין תמיהה על כך שהחברה אִפשרה לעובדת לבחור בין שכר של 100 שקל לשעת עבודה בתוספת זכויות סוציאליות, או 140 שקל 'כולל כל הזכויות': "בעצם העובדה שאִפשרה לעובדת לקבל שכר הכולל בתוכו את כל הזכויות הסוציאליות, הודתה החברה כי למעשה העסיקה את העובדת בשכר כולל בניגוד לסעיף 5 לחוק הגנת השכר, ומשמעות הדבר כי החתימה את העובדת על הסכם לא חוקי".

סעיף 5 לחוק הגנת השכר קובע שאין לכלול בשכר תשלום בגין שעות נוספות או דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה. בהקשר זה חשוב לציין שהפסיקה קובעת [דב"ע שן/1-7] שאין כל מניעה לכלול בשכר תשלום בגין דמי נסיעות או דמי הבראה, בתנאי שההסכמה לכך בין הצדדים תהיה מפורשת וחד משמעית.

כך פסק בית הדין שתנאי העסקתה של העובדת, לרבות השכר הכולל, נוגדים את הוראות הדין. גם אין מחלוקת על כך שהעובדת ניסתה לשנות בסוף תקופת העסקתה את חוזה העבודה, ובקשותיה הושבו ריקם.

למרות שמכתב ההתפטרות של העובדת לא צורף כנדרש לכתב התביעה, בית הדין קבע שניתן ללמוד בבירור מהודעות המייל המצורפות שהעובדת אכן התפטרה מעבודתה כהתפטרות בדין פיטורים, כלומר בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים.

פיצוי במשורה

בנוגע לעוגמת הנפש שנגרמה לעובדת, פסק בית הדין: "אף על פי שפיצוי זה ניתן במשורה (באופן חריג – מעסיקולוג), אין חולק כי במקרה זה יהיה זה צודק ונכון לפצות את העובדת. החברה במשך שנים רבות לא שילמה לעובדת את זכויותיה הקוגנטיות, וגם כאשר העובדת פנתה אל נציגיה בדרישה לשלם אותן, בחרה להתעלם מבקשתה".

בית הדין אף התייחס לכך שכאשר בתה הפעוטה של העובדת חלתה בסרטן, החברה "לא מצאה את מידת הרחמים והחמלה המצופות במצב זה, ולא עשתה כל ניסיון להתחשב בעובדת. כל שעשתה היה לשנות את ימי הלימודים לימים אחרים, על מנת שלא תחסיר מהעבודה".

כך נפסק פיצוי חריג בגובה 20 אלף שקל לעובדת בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה כתוצאה מהתנהלות החברה.

[סע"ש 17801-02-18]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין חשובים בדיני עבודה >>