כ-15% מכלל העובדים הבריטים חוו שינויים בלוחות הזמנים שלהם בעבודה בהתראה קצרה מאוד – כך עולה ממחקר שנערך על ידי סוציולוגיים באוניברסיטאות קיימפברידג' ואוקספורד, ופורסם בשבוע שעבר על ידי האינדפנדנט.
המחקר החדש מלמד על ההשלכות ההרסניות שיש לחוזי עבודה גמישים על העובדים, ומזהיר שאין לטפל רק בירידה ברמת האבטלה, אלא גם באיכות התעסוקה.
על אף שהמחקר מתמקד בחוזה עבודה גמיש, שלרוב חתומים עליו עובדים מוחלשים, הרי שניתן ללמוד ממנו רבות גם על עובדים חזקים בעלי משכורות מפוארות – הייטקיסטים, עורכי דין ומנהלים בכירים – ששעות העבודה שלהם נזילות ביותר, והם לא תמיד מודעים למחיר הנפשי הגבוה שהם משלמים כתוצאה מכך. עובד בכיר שמצופה ממנו להאריך לפתע את יום העבודה בהתראה קצרה, עשוי להיקלע לסיטואציה רגשית שדומה לזו אליה נקלע עובד מוחלש.
מתן כוח רב מדי לבוס
על כ-4.6 מיליון מהעובדים הבריטים חלים חוזי עבודה גמישים, כלומר יש להם שעות עבודה מינימליות מובטחות, ויתרת השעות נתונה לשינויים של הרגע האחרון. על פי המחקר האמור, לעניין זה השפעה שלילית על חייהם האישיים ועל בריאות הנפש שלהם.
נשים פגיעות במיוחד לצורות עבודה גמישות אלה, כאשר רבות מהן לא מצליחות לעמוד בעומס ובמתח וכתוצאה מכך הן נפלטות משוק התעסוקה, או לחלופין סובלות מפגיעות נפשיות.
עובדים בעלי חוזי עבודה גמישים מתחננים שהמעסיק יאפשר להם לעבוד שעות נוספות כי הם מתקשים לגמור את החודש. המצב יוצר תלות גדולה בין הבוס לבין העובד, והחוקרים מזהירים שהדבר עלול להוביל למתן כוח רב מדי לבוס, מעבר למסגרת העבודה הפורמלית.
"גם כאשר שעות העבודה לא משתנות – העובדים מודעים לכך שהדבר אפשרי מכוח החוזה הגמיש, ולכן הם נותרים מפוחדים בנוגע לפרנסה שלהם", מסביר אחד מצוות החוקרים, ד"ר אלכס ווד מאוניברסיטת אוקספורד. "הדבר מעניק למעסיק בצורה חתרנית הרבה מאוד כוח, ומאפשר לו להנהיג משמעת מאוד קשוחה ללא צורך לנקוט בשיטות המקובלות".
יוצאים לשטח
ד"ר ווד החליט לחוות על בשרו את התחושה, והחל לעבוד כעובד זוטר בסופרמרקט בריטי, שם הוא חווה מקרוב את האינטראקציות הרעילות בין המנהלים לבין העובדים שמתחננים לקבלת שעות עבודה נוספות.
"זה יוצר מצב בו כדי לשרוד, העובדים נדרשים כל הזמן לגשת אל המנהל ולבקש ממנו עוד ועוד שעות עבודה כי הם לא מצליחים לגמור את החודש", אמר ווד בריאיון לאינדפנדנט. "לכן, כשמנהל מאשר שעות עבודה נוספות הוא למעשה עוזר לעובד. כך העובד מרגיש אסיר תודה כלפיו, ולכן הוא עובד בחריצות-יתר".
מעסיקים רבים מצפים מהעובדים לעבוד רק כאשר יש ביקוש לעבודה. העובדים מצִדם מוכנים לתנאי העבודה הללו בשל היעדר אלטרנטיבות – הם הרי יעדיפו להיות במצב של חוסר ודאות תעסוקתית מאשר להיקלע למצב של אבטלה מוחלטת.
"לפעמים העובד כבר בדרך החוצה בסוף יום העבודה, ואז הוא פתאום נדרש להישאר למשמרת נוספת", אומר ווד. "יוצא שלעובדים אין ודאות בנוגע לשעות העבודה שלהם. הם לא יודעים אם הם יוכלו להיות בבית בזמן כדי לאסוף את הילד מהגן ולהשגיח עליו".
כאשר מדובר בעובד מוחלש, הוא למעשה נקלע לדילמה בה הוא נדרש להחליט אם הוא נמצא עם הילד ומספק לו את צרכיו הרגשיים או לחלופין מרוויח כסף כדי לספק לילד את צרכיו החומריים. כאשר מדובר בעובד חזק, הוא נקלע לדילמה אם להמשיך להחזיק במשכורת גבוהה וליהנות מתחושה של הגשמה עצמית מבחינה מקצועית, או לחלופין לוותר על תנאי העבודה המפנקים וליהנות מתחושה של הגשמה עצמית מבחינה משפחתית.
גם עובדים ללא ילדים מוצאים עצמם במתח נפשי בלתי פוסק, שכן הם אינם יכולים לתכנן את חייהם מבחינה חברתית או כלכלית כתוצאה מכך. תכניות שהם קובעים בזמנם החופשי עלולות להתפוגג בהינף יד כאשר הם לפתע נקראים להתייצב לעבודה או להאריך את יום העבודה, לרוב בהתראה קצרה ביותר.
לכן, אומר ד"ר ווד, קיימת חשיבות רבה ליצירת מקומות עבודה יציבים עד כמה שניתן, תוך קביעת מסגרת שעות עבודה ברורה עבור שני הצדדים, עם מינימום הפתעות. שינוי בלוחות הזמנים צריך להתבצע בהתראה סבירה מראש, שכן שינויים של הרגע האחרון מעלים את סף המתח והחרדה של העובד, ואף פוגעים ברמת היצרנות שלו.