"הלכת התאמה": בית הדין הארצי מבהיר שמזמין שירות לא תמיד מחויב לערוך שימוע לעובד קבלן

חודשים ספורים לאחר שפורסמה "הלכת התאמה", פסיקה תקדימית המחייבת את מזמין השירות לערוך שימוע לעובד קבלן שמוצב אצלו בטרם קבלת החלטה על סיום העסקתו, שוב נדרש בית הדין הארצי לסוגיה זו – אולם ההלכה החדשה הביאה הפעם לתוצאה משפטית הפוכה.

המסקנה המתבקשת היא שמאחר שמדובר בהלכה חדשה, בשלב זה לא ניתן לדעת בוודאות מתי חלה חובה זו ומתי לא, פרט למקרים מובהקים דוגמת נסיבות המקרה בו נפסקה ההלכה אל מול נסיבות המקרה הנוכחי. לכן, כדי למנוע חשיפה  משפטית, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי לפני קבלת החלטה בנושא.

נזכיר שכבר בפסק הדין בו נקבעה "הלכת התאמה", הבהיר בית הדין הארצי שהיקף החובה המוטלת על מקבל השירות לערוך לעובד הקבלן שימוע תלוי בנסיבות המקרה, דוגמת תפקידו של עובד הקבלן, משך הצבתו אצל מזמין השירות, הסיבות לסיום הצבתו והשלכותיהן כגון הטלת דופי ביושרו, והאפשרות שבעקבות סיום ההצבה גם יסיים עובד הקבלן את עבודתו אצל המעסיק.

כל מקרה לגופו

הפעם נפסק שנסיבות המקרה מובילות לקביעה הפוכה, לפיה לא חלה על מזמין השירות החובה לקיים שימוע לעובדת לפני קבלת ההחלטה על סיום הצבתה במקום.

זאת משום שב"הלכת התאמה" מדובר היה בעובד קבלן שהועסק אצל מזמין השירות במשך 23 שנים, בעוד כאן מדובר ב-4 חודשי העסקה בלבד.

"לא יכול להיות ספק כי אין דומה הטלת חובת שימוע על מזמין שירות שעובד הקבלן מועסק בחצריו במשך שנים רבות, להטלת חובה שכזו על מזמין שירות שעובדת הקבלן הועסקה בחצריו מספר חודשים בודדים, ובהיקף משרה הנמוך מהיקף משרה מלאה", נימק בית הדין הארצי את החלטתו.

נפסק שמשך הצבת העובדת אצל מזמין השירות ומשך העסקתה אצל המעסיק עצמו לא יצרו זיקה מובהקת בינה לבין מזמין השירות, באופן כזה שמצדיק את הרחבת היקף היריעה של חובת השימוע של מזמין השירות גם על בנסיבות הנוכחיות.

עם זאת, בית הדין הארצי הבהיר שבכל מקרה עובד קבלן זכאי לקבל הסבר להחלטתו של מזמין השירות, ולהגיב לה. במקרה זה העובדת לא קיבלה הסבר מאף גורם אצל מזמין השירות בנוגע לסיבה להחלטה לסיים את העסקתה שם, והובהר שמן הראוי שהיו עושים זאת. נפסק שבנסיבות העניין הדבר לא יצר לעובדת זכאות לקבלת פיצויים.
* אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד.

<< לחצו לצפייה בפסק הדין המלא >>

[ע"ע 316-10-19]