בית הדין לעבודה מבהיר: מהן חובות עובד שנקרא לשירות במילואים?
מעסיקולוג18:13
העובד פוטר לאחר שלא נענה לדרישות חוזרות ונשנות של המעסיק להציג בפניו אישור פורמלי להיעדרותו בגלל שירותו במילואים. מדוע נפסק לו פיצוי?
"מן הראוי להדגיש את חובתו של עובד הנקרא לשירות מילואים – מיד עם קבלת הצו על העובד להודיע למעסיקו אודות הזימון למילואים ולהמציא למעסיק את מלוא הנתונים על משך השירות הנקוב בצו, הן מכוח החוק והוראות קבע אכ"א והן מכוח חובת תום הלב, כדי לאפשר למעסיק לכלכל צעדיו בתקופת שירות המילואים ובכלל זה לבחון את האפשרות לפנות אל הוועדה לתיאום מילואים וכיו"ב" – כך חתם לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב את פסק דינו.
במסגרת פסק הדין, פסק השופט צבי פרנקל פיצוי לעובד שפוטר במהלך שירותו במילואים, על אף שלא נענה לבקשות חוזרות ונשנות של המעסיק לקבל אישור פורמלי על שהותו במילואים, וחרף העובדה שבפועל נעדר תקופה ארוכה מכפי שהודיע.
בית הדין פסק שאין בהתנהלות זו של העובד כדי לשלול ממנו פיצוי שכן נפלו פגמים בהליך הפיטורים, אולם התנהלות השפיעה על גובה הפיצוי שנפסק לו.
"העובדה כי אצל החברה ישנו נוהל לפיו העובדים מוסרים אישורים בדבר שירות מילואים בסוף התקופה, חייבה את החברה להמתין עד לתום תקופתה מילואים לה טען העובד, גם אם הטענה לא הייתה אמינה לדעת החברה", הבהיר השופט פרנקל.
פיצוי של 46 אלף שקל
העובד הועסק במשך כ-4 חודשים במשרה חלקית במלון בתל אביב. בעקבות פיטוריו במהלך שירות המילואים, הוא הגיש תביעה נגד המעסיק בוועדת התעסוקה של משרד הביטחון, שפסק לו פיצוי בסך כ-46 אלף שקל.
לאחר מכן, הגיש העובד תביעה גם בבית הדין לעבודה, ובית הדין דחה את טענת בעלי המלון לפיה מדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט. עם זאת, בין היתר בשל הפיצוי הגבוה בו כבר חויב המעסיק, בית הדין פסק לעובד פיצוי נמוך.
הכל החל כאשר בסוף פברואר 2016 שלח המנהל לעובד הודעה בזו הלשון: "במהלך החודשים ינואר ופברואר הצהרת כי יש לך שירות מילואים. עד כה ולמרות בקשותיי – טרם הומצאו האישורים כנדרש בחוק". המנהל הבהיר שמאחר שלא קיבל את האישורים – בכוונתו לשבץ את העובד למשמרות.
למחרת ענה העובד שעד חודש מרץ הוא לא יכול להשתבץ למשמרות, ובתגובה שוב דרש המנהל לקבל אישורים פורמליים כמתחייב בחוק, ועדיין לא קיבל אותם. מספר ימים לאחר מכן פנה העובד אל המנהל ותמה על שיבוצו למשמרות, והמנהל השיב שלא סוכם שייעדר עד מרץ, אלא רק עד אמצע פברואר.
מספר ימים לאחר מכן הונפק לעובד מכתב פיטורים, בו הוסבר לו שהנהלת המלון רואה בו כמי שהתפטר "בעקבות ניסיונות חוזרים ונשנים ליצור עמו קשר בכל דרך אפשרית ללא הועיל".
המעסיק נדרש להמתין
"אני מודע לכך כי העובד לא הציג אישורים פורמליים…, עם זאת בשלב בו העובד אמר שהוא נמצא במילואים לא היה מקום להנפיק לו מכתב התפטרות. מצופה היה כי החברה הייתה ממתינה לשובו של העובד בחודש מרץ, ולאחר קבלת האישורים או לא הייתה מסיקה את המסקנות הנדרשות", הבהיר השופט פרנקל.
מאחר שהעובד לא הוכיח שנגרם לא נזק ממוני בעקבות הפיטורים, בית הדין פסק לו פיצוי בסך 2,000 שקל בלבד בגין עוגמת הנפש, תוך הבאה בחשבון של הפיצוי הגבוה שכבר פסקה לו ועדת התעסוקה.
"בפסיקת הפיצוי לקחתי בחשבון גם את התנהלותו של העובד, שלא נענה לדרישות החברה להמציא אישורים פורמליים בגין היעדרותו, אף על פי שאישר בפניי כי היה בידו לו"ז לכל תקופת המילואים", נימק בית הדין החלטתו לפסוק לעובד פיצוי כה נמוך.
