אולם בית הדין הארצי לעבודה, שלו הסמכות הייחודית להוציא תחת ידיו פסיקות שמחייבות את כל בתי הדין לעבודה תחתיו, טרם אמר את דברו בנושא.
מה קובע החוק?
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד קובע שעובדת ועובד שמועסקים אצל אותו מעסיק באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על מעסיק להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה בשל מינם.
העובדת טענה שסעיפי הסודיות בחוזה העבודה (ראו מסגרת) מהווים הפרה של חוק שכר שווה לעובדת ולעובד או חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, משום שהדבר מנטרל את האפשרות לחשוף אפליה אסורה בתנאי השכר.
לטענת העובדת, איסור מסוג זה בחוזה העבודה מונע מעובדים לשוחח עם קולגות או עם חבריהם אודות תנאי העסקתם, ובכך הוא מהווה פגיעה חמורה בזכויות חוקתיות רבות בהן הזכות לחופש הביטוי, הזכות לשוויון וכן הזכות לחופש התאגדות.
בית הדין לעבודה דחה את טענות העובדת, שכן הן הועלו ללא כל פירוט כיצד פעולות המעסיק מהוות הפרה של הדין.
כך למשל, העובדת לא ביקשה מהמעסיק מידע בהתאם להוראת סעיף 7 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, שמחייב מעסיק למסור לעובדת לפי דרישתו מידע בנוגע לרמות שכר העובדים המועסקים אצלו, לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים.
הצעת חוק שלא הבשילה
בסיכומיה הפנתה העובדת להצעה לתיקון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה משנת 2015 במסגרתה הוצע להוסיף סעיף זה: "לא יאסור מעסיק על עובדיו בחוזה או בכל אמצעי אחר, לחשוף מידע אודות שכרם ותנאי עבודתם בפני עובדים אחרים באותו מקום עבודה".
"אין בידינו לקבל את טענותיה של העובדת בעניין הצעת החוק הנוגעת לתיקון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אשר אוזכרו אך בסיכומיה", פסק בית הדין. "אנו סבורים שלא ניתן לפסוק פיצויים מכוח הצעה זו, שעה שזו הוסרה מסדר היום".
