בית הדין לעבודה בירושלים פסק לאחרונה פיצוי בגובה 10,000 שקל לתובעת בשל הפרת ההתחייבות שניתנה לה להעסיק אותה בתפקיד שיועד לה.
"מהראיות עולה כי הנתבעת הגדירה את התפקיד שהוצע לתובעת כ'לא רלוונטי' עבורה, מבלי לפרט באופן גלוי ושקוף את כלל ההתפתחויות שחלו ממועד ראיון הקבלה ועד למועד השיחה… בה נתבשרה התובעת באופן סופי כי לא תוכל להיות משובצת לתפקיד", פסק בית הדין.
זאת על אף שבית הדין הבהיר שאין מדובר בחוסר תום לב שבבסיסו כוונה רעה, אלא בהפרה המתבטאת בסטייה מסטנדרט אובייקטיבי של התנהגות זהירה, המביאה בחשבון את האינטרס של הצד השני למשא ומתן.
התובעת היא עובדת סוציאלית המתמחה בתחום ההתמכרויות. היא זומנה לראיון עבודה במאי 2013, בו הוצע לה תפקיד טיפולי בתחום ההתמכרויות. התובעת העמידה תנאי לפיו היא לא תעבוד יותר מערב אחד בשבוע, וסוכם שהיא תתחיל בתפקיד החל מספטמבר הקרוב.
כעבור כחודשיים, בעקבות ביקורת שנערכה לאחר ראיון העבודה על ידי נציג משרד הרווחה, נדרשה העסקת עובד סוציאלי ברבע משרה בתפקיד הדורש גם עבודת לילה וערב.
עוד באותו יום פנו לתובעת, ועדכנו אותה שיש "רעיון חדש" לגביה, והיא מיועדת לתפקיד אחר. קרוב לחודש לאחר מכן נוצר קשר טלפוני עם התובעת, והוסבר לה שהתפקיד החדש דורש עבודה מעבר לערב אחד בשבוע, ושהיא לא תוכל להתחיל בתפקיד שיועד לה.
בשל נסיבות העניין, הוצע להעסיק את התובעת במילוי מקום בתפקיד אחר כוללני בחצי משרה למשך חודשיים, ובמהלך תקופה זו ינסו לבנות לתובעת תפקיד חלופי, או שהיא תמצא מקום עבודה אחר.
בין הצדדים החלו חילופי דברים, במסגרתם הובהר לתובעת שאין אפשרות להעסיק אותה בהתאם לסיכום בתחילת הדרך בשל אילוצים שלא היו צפויים באותה עת. התובעת לא התייצבה לעבודה ב-1 בספטמבר, אלא החלה לחתום בלשכת התעסוקה עד שמצאה עבודה חדשה לקראת סוף אוקטובר.
"אנו סבורים כי הנתבעת הפרה את חובת תום הלב המוטלת עליה בשלבי המו"מ לכריתת החוזה, בכך שלא גילתה לתובעת את כל העובדות החדשות הרלוונטיות לתפקיד שהוצע לה והנימוקים העובדתיים בבסיס החלטתה שלא לשבץ את התובעת בתפקיד זה", קבע בית הדין לעבודה.
חוק החוזים קובע חובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב בשלבי המשא ומתן לקראת כריתת החוזה (ראו מסגרת). הפסיקה קובעת (דב"ע נב/3-82) שאחת מחובות תום הלב במשא ומתן היא חובת הגילוי: "הפרת החובה לנהוג בדרך קובלת ובתום לב במשא ומתן לובשת צורה של אי גילוי עובדות, כאשר על פי הנסיבות היה מקום לצפות לכך שהאדם המנהל משא ומתן יגלה אותן לצד השני. בתחום זה חובת תום הלב היא אקטיבית, ומטילה חובת עשייה. חובת תום הלב כוללת חובה לגלות לצד השני לפני כריתת החוזה עובדות חשובות, ואפילו עובדות שהצד השני היה יכול לגלותן בכוחות עצמו, כאשר גילוי זה מתחייב ממהות העסקה ומנסיבות המקרה".
מאחר שהתובעת לא עודכנה באופן שקוף וגלוי בנוגע לכלל ההתפתחויות שחלו, בין היתר אודות דרישת משרד הרווחה האמורה, הופרה כלפיה חובת תום הלב בניהול משא ומתן, באופן המזכה אותה בפיצוי.
הנזק שנגרם לתובעת הוא בגין תקופת אי השתכרותה מהמועד בו סוכם שתתחיל לעבוד עד לעבודתה בפועל במקום העבודה החלופי שמצאה. בית הדין לעבודה קיבל את טענת התובעת לפיה יש לפצות אותה גם על כך שהיא נאלצה בלית ברירה לנצל את זכויותיה לדמי אבטלה.
הפסיקה קובעת שתחום הפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב בניהול מו"מ אינה מהווה רשימה סגורה, וניתן לפסוק פיצוי גם בשל אכזבה הנובעת מציפייה, וכך נפסק לתובע פיצוי בגובה כ-10,000 שקל, נוסף על הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בגובה 3,000 שקל.
[סע"ש 25122-01-14]