אישורי המחלה להיעדרות הממושכת לא הוצגו במועד, הובהר שעל המעסיק לדרוש זאת

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל בשבוע שעבר את תביעת העובד להשלמת שכרו עבור תקופת היעדרותו למשך כ-4 חודשים בעקבות כאבים ברגל. זאת לאחר שהובהר שעובד נדרש להציג בפני המעסיק אישורי מחלה בתוך 3 ימים ממועד ההיעדרות הראשון – רק בתנאי שהמעסיק מביא חובה זו לידיעת העובד.

חוק דמי מחלה קובע שעובד שנעדר מעבודתו בעקבות מחלה, יהיה זכאי לקבל מהמעסיק במשך תקופת הזכאות תשלום על פי חוק בעד תקופת מחלתו. תקנות דמי מחלה קובעות שתשלום דמי המחלה מותנה בהצגת אישור רפואי על המחלה בתוך 3 ימים מיום ההיעדרות הראשון. עם זאת, הוראה זו מותנית בכך שהמעסיק הביא את החובה האמורה לידיעת העובד.

מאחר שבמקרה זה המעסיק לא טען, ומכאן שגם לא הוכיח, שההוראה אכן הובאה לידיעת העובד – הוא מנוע מלטעון שהעובד לא הציג אישורי מחלה בתוך 3 ימים כדין כדי לשלול ממנו את הזכאות לקבלת שכר עבור תקופת היעדרותו.

קראו עוד במעסיקולוג:
* המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
* העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
* פיצוי בגובה 50 אלף שקל לעובד שפוטר בחופשת מחלה
* בית הדין לעבודה: מעסיק שמשלם לעובד פדיון חופשה בתקופת העבודה מסתכן בתשלום כפול

"נטש עבודתו"

העובד הועסק בחברה המפעילה חנות למוצרי תינוקות וילדים, ולאחר כ-5 שנות העסקה החל לסבול לטענתו מכאבים קשים ברגלו. הוא יצא לחופשת מחלה למשך כ-4 חודשים, תוך ניצול מלוא ימי המחלה שעמדו לרשותו.

לאחר תום ימי המחלה, מאחר שלא יכול היה להמשיך לטענתו לעבוד בעקבות מצבו הבריאותי, הודיע על התפטרותו תוך מתן הודעה מוקדמת בת חודש, במהלכה שהה בחופשת מחלה חודש נוסף.

לטענתו, החברה החלה לבצע רישום של ימי המחלה בתלושי השכר רק כ-4 שנים לאחר תחילת העסקתו, ואז קבעה באופן שרירותי שעומדים לזכותו רק 19 ימי מחלה, בעוד שבפועל עמדו לזכותו 90 ימי מחלה.

החברה טענה מנגד שבאחד הימים, בסמוך לחצות הלילה, שלח העובד הודעה לקונית למעסיקה לפיה הוא לא יוכל להתייצב לעבודה למחרת היום, לאחר שנפצע ברגלו. מאז, כך נטען, הקשר עמו נותק והוא לא ענה לטלפונים במשך כשבועיים.

לפיכך טענה החברה, שמאחר שבמשך שבועיים העובד לא התייצב לעבודתו ולא דיווח על מצבו הרפואי, יש לראות אותו כמי שנטש את מקום העבודה.

תפס טרמפ?

החברה טענה שהעובד לא הסתדר עם המנהל החדש, וניצל את מחלתו כדי להתפטר ולזכות בפיצויי פיטורים. לא נטען שהעובד לא סבל מכאבים ברגלו, אלא שלכאבים הללו אין כל קשר להתפטרותו.

הסיבה היחידה בגללה קיבל העובד שכר חלקי עבור אותה תקופה, כך הסבירה החברה, היא בזכות הקרבה המשפחתית בינו לבין בעלי החברה, שנתנו אמון בהודעתו הראשונית לפיה הוא חולה ושילמו לו שכר למרות שהוא לא הציג אישורי מחלה בזמן אמת.

בית הדין קיבל את טענת העובד לפיה הוא צבר 90 ימי מחלה במהלך תקופת העסקתו, ודחה את טענת החברה לפיה ניצל את חלקם. "טענות החברה בדבר ניצול ימי המחלה נדחות, שכן לא ערכה צבירה מסודרת של ימי המחלה בתלוש השכר, זאת במשך מרבית תקופת ההעסקה", פסק בית הדין, וחייב את החברה להשלים את שכרו של העובד עבור 65 ימי היעדרות נוספים.

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא דמי מחלה >>