• אודות
  • תנאי השימוש
  • מדיניות פרטיות
  • יצירת קשר
  • Facebook
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
כתבות פופולריות |
  • סעיף 14: מדוע נפסק שפיצויי הפיטורים שהופרשו לעובדת מהווים השלמה ולא חלופה?
  • עובד חדש שמתפטר בסופ"ש יוצא ידי חובת הודעה מוקדמת?
  • משרד הכלכלה מציג: "עבודאטה" – אתר נתונים ומידע על שוק העבודה
  • בית הדין הארצי מבהיר: לא כל הפרת אמונים תביא לשלילת פיצויי פיטורים
  • פיצוי לעובדת שלא עודכנה שרשאית לבקש להישאר אחרי גיל פרישה חובה
  • פיצוי בסך 100 אלף שקל לעובד שהוסתרה ממנו הסיבה האמיתית לפיטוריו
  • פסיקה חריגה: "החלטת הפיטורים נגועה באי סבירות קיצונית"
  • לעובד נפסק גמול שעות נוספות בגובה 270 אלף שקל, למרות חריגה של 60 שעות
  • ביה"ד הארצי מבהיר: כך יש ליישם את הלכת ריעני בנוגע לשעות נוספות
  • תקדים דרמטי: צמצום ההכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד ובשיטת חישוב הפיצוי
  • פסיקה חריגה: מעסיק רשאי להקדים פיטורי עובדת בהיריון כדי למנוע השלמת 6 חודשי העסקה
  • העובד חויב ב-100 אלף שקל בגין הפרת חובת האמון ותום הלב
  • הודיעה שהיא בהיריון לאחר קבלתה לעבודה, תפוצה ב-30 אלף שקל בשל התנהלות המעסיק
  • נדחתה תביעת ההסתדרות לחייב מעסיק במתן מענק שנתי, שבוטל לאחר עשרות שנים
  • "הלכת התאמה": בית הדין הארצי מבהיר שמזמין שירות לא תמיד מחויב לערוך שימוע לעובד קבלן
  • בית הדין הארצי בפסיקה תקדימית: זכאות לפיצויי פיטורים – גם לידועים בציבור
  • בית הדין הארצי לעבודה: התנגדותו המעורפלת של העובד להפחתת השכר נחשבת להסכמה
  • ממה מעסיקים צריכים להיזהר כשמועמד משתף מיוזמתו במידע רגיש?
  • פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים
  • פיצוי חריג בסך כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מתפקידה משיקולים זרים
  • פסיקה: לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בעילת התעמרות בין עובדים
  • גילתה שהמנהל הקודם קיבל שכר גבוה יותר, תקבל פיצוי בגובה כ-160 אלף שקל
  • פיצוי חריג בגובה כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מהתפקיד משיקולים זרים
  • הבוס ענה לטלפון במהלך השימוע, בית הדין קבע שהדבר מצביע על חוסר פניות
  • בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
  • פיצוי של 80 אלף שקל לעובד שהוטרד מינית מצד הממונה עליו
  • מועמד בן 43 יקבל פיצוי כי נשאל לגילו בריאיון, למרות שהסגיר מרצונו את הגיל בקו"ח
  • פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים
  • המנהל הפר בידוד ופוטר. בית הדין לעבודה הקפיא את הפיטורים, למרות שגויס מחליף
  • פיצוי בסך 75 אלף שקל לעובדת שפוטרה שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק ב'
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק א'
  • פסיקה: מעסיק רשאי להעיר לעובד על הפסקות שירותים ארוכות מדי
  • חופשת מחלה: פסקי דין שחשוב להכיר
  • נצפתה בשופינג בחופשת מחלה, נפסק שאינה זכאית לפיצויי פיטורים
  • הוכרע סופית: מי נהנה מרווחי קופת התגמולים – המעסיק או העובד?
  • כ-60 אלף שקל לעובד שספג התעמרות: "נמנעה תקשורת בינו לבין העולם החיצון"
  • פוטרה מיד לאחר חזרתה מחל"ת חופשת לידה – מדוע לא זכאית לפיצוי?
  • המעסיק שילם יותר מדי: 4 שיקולי הפסיקה לחייב את העובד להשיב את הכספים
  • פיצוי למנכ"ל שהוכיח שגויס לו מחליף לפני השימוע
  • 50 אלף שקל לעובדת על פגיעה בפרטיותה: "העירו לי שאני מבזבזת נייר טואלט"
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכר
  • העובדת טענה שפסק הדין מרתיע מעסיקים פוטנציאליים, בית הדין סירב להסיר את שמה
  • אישורי המחלה להיעדרות הממושכת לא הוצגו במועד, הובהר שעל המעסיק לדרוש זאת
  • בית הדין הארצי: סמנכ"לית שהוטרדה מינית תפוצה ב-215 אלף שקל
  • לחץ ומתח בעבודה? מחקר חדש מציע פתרון מפתיע בשלוש דקות
  • המעסיק מסר לעובד המתפטר מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה, וחטף תביעה כוזבת
  • המעסיק חויב באופן אישי לשלם לעובד כ-400 אלף שקל, כרבע מתוכם דמי חופשה
  • בית הדין הארצי לעבודה בהבהרה חשובה בנוגע לתיקון חוק הגנת השכר
  • סיכום 2019: פסקי דין בדיני עבודה שחשוב להכיר
  • המעסיקה המליצה לעובדת על הפלה: "אתם בעדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב"
  • פסיקה: העובד יקבל 150 אלף שקל, בשל עמימות במדיניות החברה
  • הצעת חוק: ימי מחלה על פי הצהרת העובד, ללא תעודת מחלה
  • המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
  • 9 דברים שמעסיק נדרש לציין בהודעה הנמסרת לעובד בנוגע לתנאי עבודתו
  • העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
  • העובד שפוטר לא כדין יקבל פיצוי חריג בסך 460 אלף שקל
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה ב-50 השנים האחרונות
  • המעסיק חויב ב-50 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיות העובדת
  • אפליה מגדרית בעבודה: המעסיק יפצה ב-100 אלף שקל שתי עובדות שקיבלו שכר נמוך משל גבר
  • פיצוי לעובדת שנודע לה שהיא בהיריון לאחר פיטוריה, והמעסיק סירב להחזירהּ
  • פיצוי חריג בסך מיליון שקל לעובדת שעברה ניצול מיני בעבודה
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • מפתיע: הסתרת הסיבה האמיתית לזימון העובד לשימוע הוגדרה על ידי השופט כ"רגישות"
  • פסיקה: האם לגיטימי כיום לשלם לעובד שכר נטו?
  • פסיקה: פערי שכר בין גבר לאישה אסורים גם אם ציפיות השכר שונות
  • בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה
  • סיכום מחצית 2019: פסקי דין חשובים בדיני עבודה
  • שימוע מאוחר: פיצוי בגובה 30 אלף שקל לעובדת שנערכו לה שני שימועים
  • בוטל פסק הדין שחייב לפצות עובדת שישבה באפס מעשה בכ-300 אלף שקל
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
ראשי » כתבות פופולריות » פסיקה: בין השחקן לתיאטרון התקיימו יחסי עובד-מעביד במשך 15 שנה

פסיקה: בין השחקן לתיאטרון התקיימו יחסי עובד-מעביד במשך 15 שנה

מעסיקולוג 14/08/2017 10:59

הוכרע שאין מדובר בפרילנסר על אף שהחשבוניות לא הופקו מדי חודש, השכר חושב לפי תוצרת והשחקן עבד במקומות נוספים

זכויות שחקן בתיאטרון

בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשבוע שעבר שבמשך 15 שנים התקיימו יחסי עובד-מעביד בין שחקן לבין התיאטרון במסגרתו הופיע על הבמה, על אף שקיבל שכר כנגד חשבוניות. כך נפסקו לשחקן תשלומים לפי הזכויות המוקנות לו במסגרת יחסי עבודה: פנסיה, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, גמול מיוחד עבור עבודה בסופי שבוע וכן פיצויי פיטורים.

יחסי העבודה בין הצדדים נקבעו למרות שהחשבוניות שמסר השחקן עבור התיאטרון לא הונפקו מדי חודש, השכר חושב כ"שכר קבלני" לפי התוצרת ולא היה קבוע, השחקן עבד בהפקות נוספות ואף כשכיר שמקומות אחרים, ובמשך תקופת עבודתו גם הוא עצמו סבר שאינו שכיר.


בפסיקה כבר הובהר בעבר שגם אם התובע עצמו סבור שהוא עצמאי, ולא ידע בזמן אמת שהוא זכאי לזכויות כעובד, אין בכך כדי לשלול את האפשרות שיוכר ככזה.

בנוגע לעבודתו במקומות נוספים, ציין בית הדין שלא מצא בנסיבות העניין לתת לכך משקל רב. "שוכנענו מעדות התובע בדבר הקושי הרבה שהיה מבחינתו להתפרנס כשחקן באופן בלעדי, והאילוץ להידרש לביצוע עבודות נוספות לפרנסתו שאינן בתחום המשחק… העיקר הוא שבכל הנוגע לעבודתו במשחק, היה התיאטרון מקום עבודתו היחידי כמעט".

ומה בנוגע לכך שהשחקן הגיש דו"ח הכנסות והוצאות כעצמאי למס הכנסה והנפיק קבלות? גם לכך לא נתן בית הדין משקל רב, "שכן בכך התובע פעל במסגרת מתכונת העסקתו המוגדרת בעת הרלוונטית", הסביר בית הדין. "מכל מקום, לא עולה מהראיות שהמדובר בהתנהלות חשבונאית של 'עסק'. זאת ועוד, הקבלות שהוציא התובע כנגד התמורה ששולמה לו מהנתבע עבור עבודתו בתיאטרון היו של עוסק הפטור מגביית מס ערך מוסף (מע"מ) בשל היקף מחזור עסקאותיו בשנה, להבדיל מעוסק מורשה".

על אף כל זאת, פטר בית הדין את המעסיק מפיצוי בגין אי עריכת שימוע, שכן בית הדין הארצי לעבודה פסק בעבר [ע"ע 14122-07-10] שיש להביא בחשבון מצב בו המעסיק לא היה מודע למעמדו של התובע כעובד אצלו, או סבר שלא התקיימו יחסי עבודה, ויש לכך השלכה על היקף החובה לשימוע שיש להטיל עליו.

המבחן המעורב

התובע שימש כשחקן תיאטרון ששיחק במשך כ-15 שנים בתיאטרון פרטי קטן, וההתקשרות בין הצדדים לא הוסדרה בהסכם כתוב. מעמדו של התובע, כמו שאר שחקני התיאטרון, היה של נותן שירותים פרילנסר, כך שהתמורה שולמה לו כנגד קבלות שהנפיק כ"עוסק פטור", והוא דיווח על עצמו ככזה לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי.

הפסיקה קובעת [ע"ע 31110-06-14‏] שבחינת קיומם של יחסי עבודה נעשית באמצעות הפעלה של מבחן מעורב, שעיקרו מבחן ההשתלבות על שני פניו, החיובי והשלילי, וכן תוך שימוש בשורת מבחני משנה שכוללים בין היתר בחינה של הסוגיות הבאות: ביצוע העבודה באופן אישי או באמצעות אחרים, כפיפות, אספקת כלי העבודה, בלעדיות במסגרת שעות העבודה, אופן הפיקוח על ביצוע העבודה, התמשכות הקשר, סדירותו ורציפותו, צורת תשלום השכר ואופן ניכוי תשלומי החובה, תלות כלכלית ועוד.

השיקולים לקביעת יחסי עבודה

השחקן השתלב בליבת פעילות התיאטרון, שהינה העלאת הצגות. הוא היה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של התיאטרון, שהרי עבודתו הוקצתה לו על ידי התיאטרון ועבור התיאטרון בהתאם לצרכיו.

לשחקן לא היה עסק משלו, והתיאטרון לא התקשר מהותית ובפועל עם "עסק" שאותו ניהל השחקן, אלא עם השחקן באופן ישיר. לא עולה מהראיות שהשחקן ניהל עסק עצמאי אמיתי, אף שאין מחלוקת שלעתים הועסק כעצמאי גם בתיאטראות אחרים.

שיקולים נוספים שהובאו בחשבון כאשר נקבעו יחסי עבודה בין הצדדים היו שהשחקן היה כפוף להנחיות התיאטרון ולהוראותיו. התיאטרון קבע את לוחות הזמנים של העלאת הצגות, והשחקן התבקש להתאים עצמו לכך.

השחקן לא השקיע דבר ב"אמצעי ייצור", מעבר להעמדת כוח עבודתו. כל הציוד להצגות, כגון תפאורה ותלבושות, נרכשו וסופקו לו על ידי התיאטרון באופן בלעדי.

לשחקן לא הייתה השקעה עסקית בתיאטרון או בפעילותו, והוא קיבל תמורה עבור ביצוע הצגות בפועל. כלומר, לא היה לו סיכוי לרווח מעבר לתמורה שהגיעה לו על בסיס פעילותו, הוא לא נשא בסיכוני הפסד ורווחיו והוא גם לא נענה מהתוצאות של ייעול בעבודה או מחיסכון בהוצאות.

התשלומים לשחקן בוצעו על בסיס חודשי, אף אם השכר חושב כ"שכר קבלני" לפי תוצרת. התיאטרון הודה שהוא משלם את שכר השחקנים ב-10 לחודש. התיאטרון מימן והעמיד לרשות השחקן את כל צורכי ההצגה, בהם תפאורה ותלבושות. בנוסף לכך, השחקן הגיע להצגות באמצעות הסעות בנקודת איסוף, ובמקרים מסוימים התיאטרון העמיד על חשבונו, רכב לשימוש השחקן.

בין הצדדים נוצרו יחסי תלות הדדיים, כאשר התיאטרון היה תלוי מקצועית בעבודת השחקן, והשחקן היה תלוי כלכלית בתיאטרון. הדבר בא לידי ביטוי בפועל באפשרות המוגבלת להעמדת מחליפים לתפקיד השחקן בהצגה. ובכל מקרה, שחקנים מחליפים לא נבחרו על ידי השחקן עצמו, אלא על ידי התיאטרון, לפחות ברובם.

לא נערך שימוע, אך לא נפסק פיצוי

השחקן תבע פיצוי בגין אי עריכת שימוע טרם פיטוריו. כידוע, מטרת הליך השימוע במקרה של פיטורים היא לרוב לבחון אם הפיטורים הם מוצדקים, והאם יש מקום למנוע אותם. השאלה האם מולאה חובת השימוע נגזרת בכל מקרה ונסיבותיו, ולא כל פגם בשימוע בהכרח יש בו כדי להצדיק מתן פיצוי, אלא כל מקרה נבחן בנסיבותיו [ע"ע 554/09].

"במקרה שלפנינו, כך התרשמנו מהעדויות, נערכו בין הצדדים שיחות טרם הפיטורים בין הצדדים, שבהן ניתנה לתובע אפשרות להעלות את טיעוניו בנוגע לסיום עבודתו. ההחלטה על סיום העבודה הייתה של התיאטרון, אולם אין חולק שהיא התקבלה על רקע חילוקי דעות בנוגע לשכר חזרות והקלטות", ציין בית הדין בהחלטתו. "לא שוכנענו, והתובע למעשה אף אינו מכוון לכך בטיעוניו, שנמנעה ממנו בפועל האפשרות להעלות טענות מסוימות שהיו לו על מנת למנוע פיטוריו".

בנוסף הובאה בחשבון העובדה שהתיאטרון לא היה מודע לכך שהוא למעשה המעסיק של השחקן, ומחויב לקיומו של שימוע. גם העובדה שמדובר במעסיק קטן הובאה בחשבון לצורך ההחלטה לא לפסוק פיצוי לשחקן בגין אי עריכת השימוע.

[סע"ש 40349-03-15]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין חדשים בדיני עבודה >>

כללי פסיקה לשימוע

אולי גם הכתבות האלו יעניינו אותך:

  • הצלבת דוחות האיכון של העובד והמעסיק הוכיחה: בין הצדדים התקיימו יחסי עבודה במשך שנתיים
    הצלבת דוחות האיכון של העובד והמעסיק הוכיחה: בין הצדדים…
  • השכר שולם כנגד חשבוניות, אך נפסק שהתקיימו יחסי עובד-מעביד
    השכר שולם כנגד חשבוניות, אך נפסק שהתקיימו יחסי עובד-מעביד
  • פיצוי לא ממוני בסך 350 אלף שקל לעצמאית שהוכיחה יחסי עובד-מעביד
    פיצוי לא ממוני בסך 350 אלף שקל לעצמאית שהוכיחה יחסי…
  • בית הדין לעבודה: הבלגת עובד מהרעת תנאים במשך כשנתיים נחשבת להסכמה
    בית הדין לעבודה: הבלגת עובד מהרעת תנאים במשך כשנתיים נחשבת…
  • תקדים דרמטי: צמצום ההכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד ובשיטת חישוב הפיצוי
    תקדים דרמטי: צמצום ההכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד ובשיטת…
  • פנסיה: העובד תבע את המעסיק 20 שנה לאחר פיטוריו
    פנסיה: העובד תבע את המעסיק 20 שנה לאחר פיטוריו
  • פסיקה: אין לחייב עובד בעלות הכשרה אם התפטר בדין מפוטר
    פסיקה: אין לחייב עובד בעלות הכשרה אם התפטר בדין מפוטר
  • פסיקה: עובד חויב לפצות ב-150 אלף שקל עובדת שהטריד מינית
    פסיקה: עובד חויב לפצות ב-150 אלף שקל עובדת שהטריד מינית
  • פסיקה: נדחתה טענת אפליה של עובד מבוגר לפיה פוטר והוחלף בצעיר
    פסיקה: נדחתה טענת אפליה של עובד מבוגר לפיה פוטר והוחלף בצעיר
  • מעסיקים יחויבו לאסוף מידע על פערי השכר בארגון, ולהציגו לעובדים מדי שנה
    מעסיקים יחויבו לאסוף מידע על פערי השכר בארגון, ולהציגו…
  • הצעת חוק: דמי מחלה לעצמאי שמנוע מלעבוד במשך 4 ימים ומעלה
    הצעת חוק: דמי מחלה לעצמאי שמנוע מלעבוד במשך 4 ימים ומעלה
  • יחסי עבודה במשבר הקורונה: שאלות ותשובות
    יחסי עבודה במשבר הקורונה: שאלות ותשובות
בית הדין לעבודה יחסי עובד-מעביד שימוע לפני פיטורים

הרשמה חינם לניוזלטר

חוקים בדיני עבודה

חוקים בדיני עבודה

 

 

הכתבות הכי נצפות
פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

© כל הזכויות שמורות למעסיקולוג 2022

אודות | תנאי השימוש | מדיניות פרטיות | צרו קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס