ימי חנוכה אינם נחשבים לימי מנוחה, והמעסיק רשאי להוציא את עובדיו ל"חופשה כפויה" למשך החג כולו או חלקו | סקירה
אלישבע סטודיו לצילום
החגים היהודיים שנחשבים לימי מנוחה והעובדים זכאים לשכר עבורם הם שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, יומו הראשון והאחרון של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, יום העצמאות וחג השבועות.
כלומר, ימי החנוכה אינם נחשבים לימי מנוחה, ולכן העובדים זכאים לשכר רגיל במהלך החג. עובד רשאי לבקש 30 ימים מראש לכל הפחות לצאת לחופשה בימי החנוכה, חלקית או מלאה, וכל יום היעדרות ייחשב ליום חופשה מלא. סירוב מעסיק לבקשת עובד לצאת לימי חופשה צריך להיות מטעמים סבירים.
מעסיק רשאי לקבוע שימי החנוכה ייחשבו לחופשה מרוכזת, והוא אף רשאי לקבוע שרק עובדים מסוימים יצאו ל"חופשה כפויה" כאמור במהלך כל החג או בחלקו. זאת, מאחר שבידי המעסיק נתונה הסמכות לקבוע מתי ינצל העובד את ימי החופשה השנתית שלו.
חריג לכלל זה קבוע בחוק חופשה שנתית, לפיו עובד רשאי להיעדר מהעבודה יום בשנה על חשבון ימי החופשה השנתית לפי שיקול דעתו הבלעדי באחד מהימים הללו:
מכאן שבאופן עקרוני ימי החנוכה אינם נחשבים לימי בחירה, ולכן נדרשת קבלת אישור מהמעסיק על מנת לצאת לחופשה בתקופה זו. עם זאת, ימי החנוכה עשויים להיחשב לימי בחירה מכוח הסכם עבודה אישי, הנוהג הקיים במקום העבודה, הסכמים קיבוציים וכן צווי הרחבה.
במקרה בו עובד נדרש לצאת ל"חופשה כפויה" העולה על 7 ימים, כולל ימי מנוחה, יש לעדכן אותו שבועיים מראש לכל הפחות בנוגע למועד תחילת החופשה ולמועד סיומה. ימי חופשה אלו ינוכו מימי החופשה השנתית הצבורים של העובד.
ומהו הדין בנוגע לעובד שאין לו ימי חופשה צבורים? מעסיק אינו רשאי להוציא עובד ל"חופשה כפויה" על חשבון ימי חופשה עתידיים, ולכן אם אין לעובד מספיק ימי חופשה צבורים – אין לנכות ימי חופשה עתידיים של עובד שנעדר בחנוכה בשל החלטת המעסיק, או לחלופין ניתן בהסכמת העובד שהעובד ייצא לחופשה ללא תשלום למשך תקופה זו.
האמור לעיל נכתב כמידע בלבד, ואין להסתמך עליו ו/או לראות בו משום ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או המלצה לנקיטת פעולה כלשהי.
