• אודות
  • תנאי השימוש
  • מדיניות פרטיות
  • יצירת קשר
  • Facebook
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
כתבות פופולריות |
  • פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים
  • בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
  • פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים
  • המנהל הפר בידוד ופוטר. בית הדין לעבודה הקפיא את הפיטורים, למרות שגויס מחליף
  • פיצוי בסך 75 אלף שקל לעובדת שפוטרה שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק ב'
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק א'
  • פסיקה: מעסיק רשאי להעיר לעובד על הפסקות שירותים ארוכות מדי
  • חופשת מחלה: פסקי דין שחשוב להכיר
  • נצפתה בשופינג בחופשת מחלה, נפסק שאינה זכאית לפיצויי פיטורים
  • הוכרע סופית: מי נהנה מרווחי קופת התגמולים – המעסיק או העובד?
  • כ-60 אלף שקל לעובד שספג התעמרות: "נמנעה תקשורת בינו לבין העולם החיצון"
  • פוטרה מיד לאחר חזרתה מחל"ת חופשת לידה – מדוע לא זכאית לפיצוי?
  • המעסיק שילם יותר מדי: 4 שיקולי הפסיקה לחייב את העובד להשיב את הכספים
  • פיצוי למנכ"ל שהוכיח שגויס לו מחליף לפני השימוע
  • 50 אלף שקל לעובדת על פגיעה בפרטיותה: "העירו לי שאני מבזבזת נייר טואלט"
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכר
  • העובדת טענה שפסק הדין מרתיע מעסיקים פוטנציאליים, בית הדין סירב להסיר את שמה
  • אישורי המחלה להיעדרות הממושכת לא הוצגו במועד, הובהר שעל המעסיק לדרוש זאת
  • בית הדין הארצי: סמנכ"לית שהוטרדה מינית תפוצה ב-215 אלף שקל
  • לחץ ומתח בעבודה? מחקר חדש מציע פתרון מפתיע בשלוש דקות
  • המעסיק מסר לעובד המתפטר מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה, וחטף תביעה כוזבת
  • המעסיק חויב באופן אישי לשלם לעובד כ-400 אלף שקל, כרבע מתוכם דמי חופשה
  • בית הדין הארצי לעבודה בהבהרה חשובה בנוגע לתיקון חוק הגנת השכר
  • סיכום 2019: פסקי דין בדיני עבודה שחשוב להכיר
  • המעסיקה המליצה לעובדת על הפלה: "אתם בעדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב"
  • פסיקה: העובד יקבל 150 אלף שקל, בשל עמימות במדיניות החברה
  • הצעת חוק: ימי מחלה על פי הצהרת העובד, ללא תעודת מחלה
  • המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
  • 9 דברים שמעסיק נדרש לציין בהודעה הנמסרת לעובד בנוגע לתנאי עבודתו
  • העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
  • פיצוי חריג בגובה 150 אלף שקל לעובד בשל פיטורים שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה ב-50 השנים האחרונות
  • המעסיק חויב ב-50 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיות העובדת
  • אפליה מגדרית בעבודה: המעסיק יפצה ב-100 אלף שקל שתי עובדות שקיבלו שכר נמוך משל גבר
  • פיצוי לעובדת שנודע לה שהיא בהיריון לאחר פיטוריה, והמעסיק סירב להחזירהּ
  • פיצוי חריג בסך מיליון שקל לעובדת שעברה ניצול מיני בעבודה
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • מפתיע: הסתרת הסיבה האמיתית לזימון העובד לשימוע הוגדרה על ידי השופט כ"רגישות"
  • פסיקה: האם לגיטימי כיום לשלם לעובד שכר נטו?
  • פסיקה: פערי שכר בין גבר לאישה אסורים גם אם ציפיות השכר שונות
  • בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה
  • סיכום מחצית 2019: פסקי דין חשובים בדיני עבודה
  • שימוע מאוחר: פיצוי בגובה 30 אלף שקל לעובדת שנערכו לה שני שימועים
  • בוטל פסק הדין שחייב לפצות עובדת שישבה באפס מעשה בכ-300 אלף שקל
  • בית הדין הארצי: "הלכת הטיפים" החדשה תלויה בהקשר התעשייתי
  • העובדת תפוצה ב-75 אלף שקל: "להיכנס להיריון בשנה הראשונה זה חוסר אחריות"
  • בית הדין לעבודה: מה ההבדל בין התפטרות מוסכמת לפיטורים מוסכמים?
  • פסיקה: האם דיווח שעות באפליקציה מהווה דו"ח נוכחות?
  • פיצויים בסך כ-108 אלף שקל לעובדת בהיריון שפוטרה "על תנאי"
  • העובד יצא לחופשה למשך חודש ללא אישור – מדוע המעסיק חויב בפיצוי?
  • פסיקה: העובד לא זכאי לגמול שעות נוספות שבוצעו ללא אישור מפורש
  • פגמים בתלושי השכר: המעסיק חויב לפצות את העובד ב-30 אלף שקל
  • פיצוי חריג בגובה 80 אלף שקל לעובד שפוטר ללא שימוע
  • האם מעסיק מחויב לשלם פנסיה ופיצויי פיטורים לעובד לאחר גיל פרישה?
  • פיצוי לעובד שזומן לשימוע לאחר שכבר התקבלה החלטה לפטר אותו
  • מהם חמשת התנאים בהם שכר גלובלי עבור שעות נוספות הופך לחוקי?
  • פסיקה: פיצוי למועמד שנשאל לגילוֹ בריאיון
  • בית הדין לעבודה מציג: הדרכים הלגיטימיות לעריכת פרוטוקול שימוע
  • בית הדין הארצי לעבודה הכריע: מעסיק רשאי לאסור הכנסה צדדית
  • בית הדין לעבודה פסק לעובד כ-84 אלף שקל עבור שעות נוספות
  • 20 אלף שקל לעובדת בשל עוגמת נפש: "החברה לא מצאה את מידת הרחמים והחמלה"
  • פיצוי בגובה 20 אלף שקל לעובד שהושפל במייל פומבי על ידי הבוס
  • מפתיע: חובת שימוע לעובדים גם אם העסק נסגר
  • עובדת בהיריון זוּמנה בעל פה לשימוע בהתראה קצרה, נפסק שהמעסיק נהג כדין
  • סירוב העובד להגיע לשימוע לאחר פיטוריו שלל ממנו זכאות לפיצויים
  • בג"ץ בהחלטה תקדימית: התפטרות בעקבות הטרדה מינית תוּכר כפיטורים
  • פיצוי חריג בגובה 65 אלף שקל לעובדת שלא הופרשה לה פנסיה כדין
  • פסיקה: "הפסקת עבודה בהסכמה מזכה כשלעצמה בפיצויי פיטורים"
  • פיצוי בגובה 50 אלף שקל לעובדת: "בגלל שאת בהיריון, אסור לך לבצע שעות נוספות"
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
ראשי » כתבות פופולריות » גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

מעסיקולוג 24/06/2018 8:03

כ-350,000 שקל נפסקו לעובד עבור שעות נוספות. ביה"ד הארצי ביטל את ההחלטה, וקבע שהעובד שימש בתפקיד הנהלה במשרת אמון

זכאות לשעות נוספות

בית הדין הארצי לעבודה חידד לאחרונה את מבחני הפסיקה לקביעת זכאות עובד לגמול עבור שעות נוספות, ובכך הביא למעשה לביטול החלטת בית הדין בתל אביב [סע"ש 28336-01-13] לחייב את המעסיק בתשלום שכר בגין עבודה בשעות נוספות בסך כ-350,000 שקל לעובד שהועסק על ידו במשך כ-3 שנים.

כידוע, חוק שעות עבודה ומנוחה, הקובע זכאות לגמול עבור שעות עבודה נוספות, אינו חל על העסקת "עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי". הפסיקה קבעה מבחנים שונים על מנת להכריע אם אכן מדובר בתפקיד הנהלה אליו מתייחס החוק, שכן לא כל עובד המוגדר כ"מנהל" עונה להגדרה זו.


קראו עוד במעסיקולוג:
* 12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים
* תובע סדרתי: טוען ליחסי עבודה עם הלקוח, וזוכה בפיצויים
* בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?
* פסיקה: חובת שימוע לפרילנסר


חשוב להדגיש שהמונח "תפקיד הנהלה" המופיע בחוק נתון לפרשנות על ידי בית הדין לעבודה. כך קורה שגם השופטים עצמם מגיעים להחלטות הפוכות לגביו, כפי שקרה במקרה הנוכחי. פעמים רבות המעסיק והעובד סבורים שמדובר בתפקיד הנהלה, ורק לאחר סיום ההעסקה מתברר בבית הדין שתפקידו אינו עונה להגדרה, והמעסיק מוצא עצמו נדרש לשלם לעובד סכום עתק המשקף את כל שעות העבודה הנוספות שלא שולמו לעובד במשך תקופת העסקתו. עם זאת, בית הדין הארצי ריכך לאחרונה את המהלומה ופסק שבמקרה כזה מותר למעסיק לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות.

<< לחצו למעבר למבחני הפסיקה ל"תפקיד הנהלה" >>

העובד הועסק כמנהל מוסך בחברה המפעילה מספר מוסכים ברחבי הארץ, ושכרו כולל בונוסים עמד על כ-27,000 שקל. לאחר סיום העסקתו, הוא הגיש תביעה בין היתר לתשלום שכר עבור עבודה בשעות נוספות.

בית הדין האזורי קבע שהעובד אמנם השתתף בישיבות פורום מנהלי המוסכים שבבעלות החברה, במסגרתן ניתנו הנחיות ביחס לתפעול המוסך אותו ניהל, אך הוא לא השתתף בישיבות דירקטוריון ולא היה בעל סמכות לקבוע מדיניות או מהלכים אסטרטגיים. לעניין זה, קבע בית הדין האזורי, השלכה על שניים ממבחני הפסיקה לקביעת זכאות לגמול עבור שעות נוספות – האחד הוא סמכות העובד לקבוע מדיניות, והשני הוא מיקומו בהיררכיה הארגונית.

בנוגע למבחן הראשון, פסק השופט אילן סופר מבית הדין הארצי במסגרת הערעור שהגיש המעסיק, שגם אם העובד לא היה מעורב בקביעת המדיניות של החברה – הרי שבגזרת האחריות שלו הוא זה שהיה צריך לתת דין וחשבון על התוצאות המקצועיות והכלכליות של היחידה אותה ניהל, ואף אחד אחר לא ניהל מעליו את המוסך. המשמעויות של ההחלטות שקיבל העובד במסגרת הסמכויות שניתנו לו, קבע השופט סופר, השפיעו באופן ישיר ובלעדי על רווחי היחידה הכלכלית עליה הוא היה אחראי.

בנוגע למבחן השני הנוגע למיקום העובד בהיררכיה הארגונית, הבהיר בית הדין הארצי כי "במקום עבודה קטן בו הפירמידה הניהולית על גובהה ועומקה אינה בנמצא, בחינת תפקיד ההנהלה צריך להיעשות תוך בחינת התמונה הכוללת". כך נפסק שיש להביא בחשבון את מקום העבודה, סוגו וגודלו, מאחר שאין להשוות בין ארגון גדול בו נמצאים בעלי תפקידים כדוגמת מנכ"ל, חברי הנהלה מצומצמת, מנהלי אגפים, מנהל ייצור, מנהל מכירות, מנהל כספים ומנהלי משאבי אנוש, לבין עסק שבו השדרה הניהולית מצומצמת ונראית אחרת לגמרי.

"כך, במקום בו קיימות דרגות ניהול שונות, מנהל זוטר, מנהל משכבת הביניים ומנהל בכיר, נכון להבחין בין הדרגות השונות וסמכויות הניהול הניתנות לכל מנהל", קבע בית הדין הארצי. "במקום עבודה קטן בו הפירמידה הניהולית על גובהה ועומקה אינה בנמצא – בחינת תפקיד ההנהלה צריך להיעשות תוך בחינת התמונה הכוללת, והסקת המסקנות המתבקשות בראי המבחנים שנקבעו בפסיקה".

מבחני הפסיקה ל"תפקיד הנהלה"1

1. מיקום בהיררכיה הארגונית: המושג "תפקיד הנהלה" צריך להתפרש כמתייחס לשכבת ההנהלה הבכירה בארגון, שבאופן טבעי מזוהה עם מעמד "המעסיק". המושג אינו מתייחס למנהל בדרג הזוטר, הממונה הישיר או מי שנמנה עם ההנהלה בדרג הביניים של הארגון, אלא למנהל בכיר שתפקידו כרוך בעבודה הדורשת שעות רבות.

2. סמכות לקבוע מדיניות: אין די בעובדה שמוטלת על מנהל אחריות רבה או שניתנות בידיו סמכויות נרחבות כדי להצביע על כך שתפקידו הוא "תפקיד הנהלה". הפסיקה קובעת שתפקידו של עובד הוא "תפקיד הנהלה" רק אם הוא מעורב בהתוויית מדיניות הנהלת החברה תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי שאינו מוכתב על ידי מדיניות זו.

3. שכר ותנאי עבודה: תפקיד הנהלה נהנה בדרך כלל משכר גבוה ומתנאים נלווים מיוחדים וגבוהים, הן בכלל והן ביחס לעובדים האחרים במקום העבודה.

4. טיבו של התפקיד ומעמדו בארגון: תפקידים בארגון בהם נדרש העובד, בין אם על פי דרישות המעסיק ובין אם בשל טיבו ומהותו של התפקיד, לעמוד לרשות המעסיק בשעות לא שגרתיות או לעבוד בלא מסגרת קבועה של שעות עבודה.

מבחני האמון האישי

באשר למאפייניו של תפקיד הדורש 'מידה מיוחדת של אמון אישי', הפסיקה קובעת [ע"ע 570/06] שככלל מדובר ב-"עובד בכיר, בעל אחריות מיוחדת, שמקבל שכר גבוה התואם את האמון האישי המיוחד לו הוא זוכה", ו-"ההיבט של 'מידה מיוחדת' צריך להתבטא הן בשעות עבודתו של העובד והן בשכרו".

המאפיינים של עובד בתפקיד הדורש "מידה מיוחדת של אמון אישי" הם שכר גבוה, חשיפה למידע רגיש של הארגון, אחריות מיוחדת ואפשרות להחליט באופן עצמאי.

יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה על עובדות המקרה הביא את בית הדין הארצי למסקנה הפוכה מזו של בית הדין האזורי, וכך נפסק במסגרת הערעור שתפקידו של העובד היה הן "תפקיד הנהלה" והן "תפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי", ולכן הוא אינו זכאי לתגמול עבור שעות נוספות.

מדוע? העובד היה המוציא והמביא בכל הקשור לכל עניין ועניין במוסך, הוא קיבל לעבודה עובדים, סיכם איתם את תנאי השכר במתואם עם הבעלים, בצד המקצועי נמסרה לו האחריות הבלעדית ולהחלטות בתחום זה היו השלכות כלכליות נרחבות – גיוס לקוחות למוסך, ביצוע רכישות, משא ומתן עם השמאים ועוד.

בנוגע למיקום העובד בהיררכיה, הבהיר בית הדין הארצי שכל מקרה ייבחן על פי נסיבותיו, ובמקרה בו נעדר הפרמטר של "הפירמידה הארגונית" – עולה הצורך באיתור נסיבות מיוחדות אחרות המצביעות באופן מובהק שמדובר בתפקיד הנהלה. בחינת מיקומו של העובד בהיררכיה הארגונית במקרה הנוכחי, מלמדת כי היה כפוף ישירות לבעלים של החברה, ובשלב מאוחר יותר היה כפוף למנהל הרשת.

בונוסים נדיבים

העובדה שמדובר בתפקיד הנהלה באה לידי ביטוי גם בשכרו הגבוה של העובד, שלקראת סיום תקופת עבודתו עמד על כ-27,000 שקל, כולל הבונוסים הנדיבים שנהג לקבל מהחברה.

"דעתנו היא כי תשלום בונוסים בהיקפים שכאלו, שבאים מכלל רווחי המוסך, מלמדים על השפעתו והשתתפותו ברווחי היחידה הכלכלית עליה היה אחראי העובד, ופועל יוצא מכך הוא מהות תפקידו שאינו ניהולי גרידא, אלא בתפקיד הנהלה שהיה הבכיר ביותר במוסך", הוסיף בית הדין הארצי.

עם זאת, בית הדין הארצי הדגיש כי בחינת שכר של עובד צריכה להיות באופן שמביא בחשבון את כל המרכיבים, מהותם, אופן חישובם ומשקלם. כלומר, אין להשוות בין עובד שמקבל בונוס על המכירות שהוא מבצע לבין מנהל המקבל בונוס המתייחס לכלל המכירות שנעשו ביחידה עליה הוא אחראי.

[ע"ע 61148-08-16] | 1 ע"פ 16/08

* האמור באתר זה הנו בבחינת מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.

ניוזלטר

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא שעות נוספות >>

קיזוז שעות נוספות

אולי גם הכתבות האלו יעניינו אותך:

  • התקבל ערעור העובד הוותיק: המעסיק ישלם גמול שעות נוספותהתקבל ערעור העובד הוותיק: המעסיק ישלם גמול שעות נוספות
  • בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספותבשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע…
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכרבית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי…
  • בית הדין הארצי לעבודה: מחדלי מעסיק לא ישחקו לטובת עובד שעדותו לא אמינהבית הדין הארצי לעבודה: מחדלי מעסיק לא ישחקו לטובת…
  • נדחתה תביעת גמול שעות נוספות של עובד, מאחר שהיה אחראי על תלושי השכר בחברהנדחתה תביעת גמול שעות נוספות של עובד, מאחר שהיה…
  • בית הדין לעבודה פסק לעובד כ-84 אלף שקל עבור שעות נוספותבית הדין לעבודה פסק לעובד כ-84 אלף שקל עבור שעות נוספות
  • בית הדין הארצי לעבודה: עובד זכאי לדמי מחלה גם אם השלים את שעות היעדרותובית הדין הארצי לעבודה: עובד זכאי לדמי מחלה גם אם…
  • בית הדין הארצי לעבודה על אחריות המעסיק לכספי הפנסיה: "שגר ושכח"בית הדין הארצי לעבודה על אחריות המעסיק לכספי הפנסיה:…
  • ערעור המעסיק התקבל, בית הדין הארצי חלק על הקביעה שהתנהל בחוסר רגישות כלפי העובדתערעור המעסיק התקבל, בית הדין הארצי חלק על הקביעה…
  • פסיקה חריגה: בית הדין העלה מיוזמתו טיעון לטובת העובדתפסיקה חריגה: בית הדין העלה מיוזמתו טיעון לטובת העובדת
  • התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקלהתחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם…
  • המעסיק חויב לשלם לעובד כ-230 אלף שקל עבור שעות נוספותהמעסיק חויב לשלם לעובד כ-230 אלף שקל עבור שעות נוספות
בית הדין לעבודה משרת אמון שעות נוספות

הרשמה חינם לניוזלטר

חוקים בדיני עבודה

חוקים בדיני עבודה

 

 

הכתבות הכי נצפות
פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה

בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

מחקר חדש מציג: מודל לניבוי התפטרות עובדים

מחקר חדש מציג: מודל לניבוי התפטרות עובדים

בית הדין לעבודה: ניתן לקיים לעובד שימוע גם לאחר שנמסר לו מכתב פיטורים

בית הדין לעבודה: ניתן לקיים לעובד שימוע גם לאחר שנמסר לו מכתב פיטורים

נוהל אישור מחלה חדש לרופאים, שמעסיקים ממש לא יאהבו

נוהל אישור מחלה חדש לרופאים, שמעסיקים ממש לא יאהבו

4 כשלים בהליך השימוע הביאו לפיצוי העובד בכ-60 אלף שקל

4 כשלים בהליך השימוע הביאו לפיצוי העובד בכ-60 אלף שקל

המעסיק חויב בתוספת של כ-80 אלף שקל לפיצויי הפיטורים בגין העמלות ששולמו לעובד

המעסיק חויב בתוספת של כ-80 אלף שקל לפיצויי הפיטורים בגין העמלות ששולמו לעובד

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

בית הדין לעבודה פסק: חובת שימוע לפרילנסר

בית הדין לעבודה פסק: חובת שימוע לפרילנסר

תובע סדרתי: טוען ליחסי עבודה עם הלקוח, וזוכה בפיצויים

תובע סדרתי: טוען ליחסי עבודה עם הלקוח, וזוכה בפיצויים

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

© כל הזכויות שמורות למעסיקולוג 2021

אודות | תנאי השימוש | מדיניות פרטיות | צרו קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס