האם עובד זכאי לדמי חגים עבור ימי חג בהם עבד בפועל? ומה בנוגע לימי חג בהם נעדר העובד סמוך ליום החג? צו ההרחבה בענף השמירה – ניתוח פסיקה
בית הדין לעבודה בתל אביב פרסם בשבוע שעבר פסק דין הנוגע לזכאות לדמי חגים עבור עובדים עליהם חל צו ההרחבה בענף השמירה, ממנו ניתן ללמוד על שלוש סוגיות: זכאות לדמי חגים עבור ימי חג בהם עבד העובד ושולמה לו תוספת חגים, וכן זכאות לדמי חגים עבור ימי חג בהם העובד נעדר מהעבודה סמוך ליום החג.
העובד הועסק כשומר בחברה שמירה במשך למעלה מ-5 שנים, עד להתפטרותו. הוא עבד בחלק מהחגים בהתאם לסידור העבודה, וקיבל בגין עבודתו בחגים שכר בשיעור של 150%.
העובד טען שהשיבוץ למשמרות נעשה על ידי המפקח מטעם החברה, ולכן היעדרותו מהעבודה בסמוך לפני או אחרי החג, נעשו בהסכמת המעסיק ואינה שוללת זכאותו לדמי חג.
עוד טען העובד, שעל פי צו ההרחבה מיולי 2000 שחל על ענף השמירה, הוא זכאי לתשלום מלא של דמי חגים עבור 9 ימי חג, ללא קשר לשאלה אם עבד או לא עבד ביום החג.
החברה טענה מנגד שהעובד אינו זכאי לתשלום בגין ימי חג שבהם לא עבד בסמוך לפני או אחרי החג, ואינו זכאי לדמי חגים עבור ימי חג בהם עבד וקיבל תמורה בשיעור של 150%.
זכאות לדמי חגים עבור ימי חג בהם העובד נעדר מהעבודה סמוך ליום החג
בית הדין הארצי לעבודה פסק במאי 2007 [ע"ע 778/06] שבנסיבות בהן מוכח שהעובד עבד באופן סדיר בהתאם לסידור העבודה שנקבע על ידי המעסיק – חזקה שהוא זכאי לדמי חגים, והנטל להוכיח שהוא נעדר מעבודתו בימים הסמוכים לימי החג שלא בהסכמת המעסיק מוטל על המעסיק.
במקרה זה, מפקח מטעם החברה קובע את סידור העבודה בהתאם לאילוצים שמגישים המאבטחים, כאשר לכל מאבטח שמורה הזכות לדרוש שלא לעבוד ביום מסוים או במשמרת מסוימת. שיבוץ מאבטחים לעבודה נעשה בהתאם לאילוצים שהועברו על ידי המאבטחים עצמם, והחברה מעולם לא כופה על מאבטח לעבוד בחג.
"מאחר שהחברה אישרה כי סידור העבודה נערך על ידה, הרי שהיעדרויותיו של העובד בימים שלפני או אחרי החג, היו על דעתה ובהסכמתה", קבע בית הדין ופסק שהעובד זכאי לדמי חגים בגין ימי חג בהם לא עבד ושלא חלו בשבת, אף אם נעדר בסמוך ליום החג.
זכאות לדמי חגים עבור ימי חג בהם עבד העובד ושולמה לו תוספת חגים
בית הדין הארצי לעבודה פסק ביוני 2016 בעניין אדרי[בר"ע 32696-01-16], שצו ההרחבה בענף השמירה משנת 2009 מבחין בין "תוספת חג" ל"דמי חגים".
כלומר, עובד שמועסק ביום חג זכאי לתשלום תוספת החגים הקבועה בצו ההרחבה, ואילו דמי החגים משולמים רק לעובד שאינו מועסק ביום החג. כך, בהתאם לפסיקה זו של בית הדין הארצי, העובד אינו זכאי לדמי חגים בגין ימי חג בהם עבד.
העובד טען שמכוח צו ההרחבה מיולי 2000 החל על העסקתו כהסדר מיטיב, הוא זכאי לתשלום מלא של דמי חגים עבור 9 ימי חג, ללא קשר לשאלה אם עבד או לא עבד ביום החג.
עם זאת, בפברואר 2017 פורסם פסק דין [ע"ע 47268-07-13], בו התייחס בית הדין הארצי לכך שבכל הנוגע למקרה שבו עובד מועסק ביום החג – ההסדר הקבוע בהסכם המסגרת מיטיב לכאורה עם העובדים ביחס להסכם הקיבוצי בענף השמירה, אולם לא נקבעה הלכה חדשה המשנה את קביעת בית הדין הארצי בעניין אדרי.
