בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה את טענת העובדת, לפיה היא זכאית לתשלום גמול שעות נוספות עבור משמרת לילה החל מהשעה השמינית ועד לסיום המשמרת, על פי חישוב התוספת בהתאם לערך שעה עבור משמרת הלילה שעמד על 125% מהשכר הרגיל. עם זאת, נדחתה טענת העובדת לפיה היא זכאית לשעות נוספות עבור משמרות כפולות, על אף שנרשמו כמשמרת אחת רציפה.
העובדת הועסקה כמטפלת סיעודית בבית אבות. היא קיבלה שכר שעתי במשמרות, לרבות משמרות לילה ומשמרות שבת, כאשר רישום שעות העבודה התבצע באמצעות שעון נוכחות.
העובדת טענה שלא קיבלה גמול שעות נוספות החל מהשעה השמינית במשמרת לילה, ולכן היא זכאית להפרשים. המעסיק טען מנגד שתשלום עבור משמרת לילה בתעריף של 125% משכר היסוד (בגין השעות בין 24:00 ל-7:00) בוצע מעבר למתחייב על פי חוק, ולכן העובדת אינה זכאית להפרש.
ראו עוד במעסיקולוג:
* פסיקה: העובד לא זכאי לגמול שעות נוספות שבוצעו ללא אישור מפורש
* פנסיה: האם רווחי קופת התגמולים מהווים חלק מפיצויי פיטורים?
* מדוע פיצויי פיטורים נפסקו לעובדת לפי הלכת סנונית, על אף שכבר השתנתה?
* ועדת הכספים אישרה: לרשות המעסיק יעמדו רק 4 חודשים לדרישת כספי פיצויים
סעיפי החוק הרלוונטיים
1. סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר מהו יום עבודה, וקובע שבעבודת לילה (שהיא עבודה ששתי שעות ממנה לפחות הן בין 22:00 ל-06:00) יום עבודה לא יעלה על 7 שעות.
2. סעיף 16(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי "הועסק עובד שעות נוספות, ישלם לו המעביד בעד שתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום שכר עבודה לא פחות מ-¼1 מהשכר הרגיל, ובעד כל שעה נוספת שאחריהן לא פחות מ-½1 מהשכר הרגיל".
3. סעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה מבהיר: "לעניין הסעיפים 16 ו-17 'שכר רגיל' כולל כל התוספות שמעסיק משלם לעובדו".
המחלוקת: מהו "שכר רגיל"?
המחלוקת בין הצדדים היא מהו "השכר הרגיל" של העובדת, ממנו יש לשלם לה 125% בשעה השמינית והתשיעית של משמרת הלילה. בית הדין לעבודה קיבל את טענת העובדת לפיה היא זכאית לגמול שעות נוספות, שיחושב לפי ערך שעת עבודה בלילה שהוא 125% מהשכר השעתי הרגיל.
על פי ההודעה לעובד, שהעובדת הכחישה קבלתה, היא זכאית לקבל רכיב "תוספת לילה" ורכיב "גמול שעות נוספות" כ"תשלומים שאינם קבועים". כלומר, קיימת הפרדה בין תשלום המכונה "תוספת לילה" לבין תשלום "גמול שעות נוספות", ומדובר בשני רכיבים שונים ונפרדים.
עדות סמנכ"ל הכספים בחברה, מלמדת ששולם לעובדת עבור חלק ממשמרת הלילה שכר בתעריף גבוה יותר מהשכר השעתי המשולם עבור משמרת יום, כ"תוספת עידוד" עבודה בלילה.
"עולה אפוא, כי לפי עדות מטעם החברה, התוספת לשכר היסוד בשעות הלילה מהווה תוספת בגין עבודת לילה", הסביר בית הדין. "משכך, אותה תוספת היא 'שכר רגיל' על עבודת הלילה עצמה. את גמול השעות הנוספות יש לגזור מתוך ערך השעה המשולם עבור עבודת הלילה".
כך התקבלה טענת העובדת לפיה היא זכאית לתשלום גמול שעות נוספות עבור משמרת לילה החל מהשעה השמינית ועד לסיום המשמרת, וזאת על פי חישוב התוספת בהתאם לערך שעה עבור משמרת הלילה שעומד על 125% מהשכר הרגיל.
משמרות כפולות
העובדת טענה שהיא זכאית לתשלום עבור משמרות כפולות שבוצעו באותו יום עבודה, כלומר היא ביקשה להכיר ברצף שעות העבודה בהתייחס לשתי משמרות נפרדות. המעסיק טען מנגד שהפסקה שהתקיימה בין המשמרות קוטעת את רצף העבודה, ולכן לא קמה זכאות לתשלום שעות נוספות בגין משמרת כפולה.
לפי דוחות הנוכחות, בדרך כלל מדובר במקרים בהם באותו יום עבדה העובדת במשמרת בוקר (החל משעה 6:00 או 7:00 עד 15:00) ובהמשך במשמרת לילה (החל משעה 23:00).
בדוחות מופיעות משמרות אלה כאילו מדובר במשמרת אחת בת 17 או 18 שעות, על אף שקיימת הפסקה למשך יותר מ-3 שעות בין שתי המשמרות.
עם זאת, בית הדין הבהיר שיש לבחון את שאלת זכאות העובדת לגמול שעות נוספות בגין כלל השעות של שתי המשמרות, בהתחשב באופן בו בוצעו המשמרות בפועל , כלומר עם הפסקה ביניהן, ולא על פי הרישום המתייחס לחיבור השעות.
מאחר שמדובר בהפסקה למשך 3 שעות, נפסק שהעובדת אינה זכאית להפרש גמול שעות נוספות עבור המשמרות הכפולות.
[ס"ע 11592-04-18]