בית הדין לעבודה מותח ביקורת על המעסיק שזימן עובד לשימוע בהודעת ווטסאפ, אך האם פגם זה מזכה את העובד בפיצויים?
"אנו סבורים כי מן הראוי ובשל כבודו של העובד היה על המעסיק לתת לעובד את הזימון בידיו, ולא לשלוח כהודעת ווטסאפ. אין מדובר בהודעה שגרתית במסגרת יחסי העבודה אלא באירוע מכונן, שימוע לפני פיטורים" – כך ציין לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה בפסק דינו.
בית הדין הגדיר כשל זה כ"פגם" בהליך השימוע, אולם מאחר שהוכח שלמעט העובדה שהזימון נשלח בווטסאפ – הליך השימוע נערך כדין, הוחלט שאין מדובר בפגם שמזכה את העובד בקבלת פיצוי.
פגם נוסף שמצא בית הדין בהתנהלות המעסיק היה החתמת העובד על שטר חוב על סך 10 אלף שקל למקרה של נזק, אובדן או גניבה של ציוד, על בסיסו ניכה המעסיק סך של כ-1,200 שקל בגין אי החזרת ציוד.
בית הדין התייחס לאבסורד שעובד שמשתכר 5,300 שקל לחודש – מוחתם על שטר חוב בגובה פי 2 משכרו. זאת נוסף על העובדה ששטר החוב אינו נושא תאריך, ושמעולם לא הוחזר לעובד גם לאחר שסיים את תפקידו בחברה.
באילו תנאים מותר לקזז כספים משכר העובד?
סעיף 25 (א) לחוק הגנת השכר עוסק בניכויים המותרים משכרו של עובד בתקופת עבודתו ובסיומה, וקובע רשימה סגורה של מקרים המאפשרים קיזוז כספים ממשכורתו של עובד:
סכום שחובה לנכותו על פי חוק
תרומות שהעובד הסכים שינוכו
דמי חבר לארגון עובדים
דמי טיפול ארגוני
קנס שהוטל על עובד על פי הסכם קיבוצי או על פי חוק
תשלומים לקופת גמל
חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק
מקדמות על חשבון שכר העבודה
בשאלת הניכוי המותר משכר העובד האחרון, על כל רכיביו, קובע סעיף 25(ב) לחוק שמותר לנכות משכר העבודה האחרון רק "כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות".
בית הדין הבהיר שכוונת המילים "יתרת חוב לרבות מקדמות" היא לסכום קצוב ומוכח או בלתי שנוי במחלוקת, שהרי לא יעלה על הדעת שהחוק יאפשר למעסיק לעשות דין לעצמו להחליט מה חייב לו העובד, כמה חייב, ומדוע חייב, ולנכות כל סכום משכרו לפי ראות עיניו.
לפיכך, מעסיק שסבור שנותרו "יתרות חוב" שחב לו העובד צריך להגיש תביעה בבית הדין לעבודה, או בהתקיים נסיבות לקיזוז לטעון לקיזוז בכתב ההגנה. עם זאת, במקרה זה לא הוגשה תביעה שכנגד ולא הוגשה הודעת קיזוז, ולכן נפסק שאין משמעות לשטר חוב עליו חתם העובד.
"אנו סבורים כי מן הראוי ובשל כבודו של העובד היה על המעסיק לתת לעובד את הזימון בידיו, ולא לשלוח כהודעת ווטסאפ. אין מדובר בהודעה שגרתית במסגרת יחסי העבודה אלא באירוע מכונן, שימוע לפני פיטורים" – כך ציין לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה בפסק דינו.
