הבנות בין ההסתדרות למעסיקים: פיצויי פיטורים יהיו שייכים גם למתפטר בעל שכר גבוה

נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ויו"ר ההסתדרות אבי ניסקורן, הודיעו אמש בדיון בוועדת הכספים של הכנסת כי הגיעו להסכמה לפיה אם תאושר הצעת החוק למיסוי פיצויי פיטורים, שהינה חלק מחוק ההסדרים, הם מתחייבים לחתום על הסכם קיבוצי לפיו כל הכספים המופרשים לפיצויי פיטורים יהיו שייכים לעובד, גם אם התפטר. זאת, גם כאשר מדובר בבעלי שכר גבוה העולה על 50,000 שקל ברוטו בחודש.

"אני מוכן לחתום על הסכם קיבוצי עם ההסתדרות לפיו כל כספי הפיצויים הם של העובד, ורק אם חס וחלילה העובד גנב יש אפשרות לקחת לו מכספיי הפיטורים", הצהיר ברוש.

כיום ניתנת לעובדים הטבת מס במועד הפקדת פיצויי הפיטורים ללא כל תקרה, בעוד ביתר אפיקי החיסכון קיימות תקרות. הטבת מס זו הינה רגרסיבית, וכך נהנים ממנה בעיקר בעלי ההכנסה הגבוהה. גם ללא הטבה זו, 48% מהכספים שניתנים כהטבות מס על הפקדה לחיסכון פנסיוני במועד ההפקדה ניתנים בפועל לשכירים מהעשירון העליון.

באוצר מנסים לשנות את החוק ולקבוע תקרה לקבלת הטבת המס על פיצויי פיטורים, כך שחוסכים שהשכר המבוטח שלהם הוא פי שלושה ומעלה מהשכר הממוצע במשק, כלומר 29,100 שקל, ישלמו מס הכנסה על הפרשת המעסיק בעד שכר מבוטח שעולה על תקרה זו.

השכר שממנו מעסיק מפריש לביטוח פנסיוני מהווה בדרך כלל רק כ-80% משכר העובד, ולכן על פי נוסח הצעת החוק הנוכחי אותה מקדם האוצר יושפעו מהפחתת התקרה בעיקר חוסכים בעלי הכנסה של למעלה מ-36,000 שקל.

העלאת התקרה, וַלא: ניתוק מחוק ההסדרים

בוועדת הכספים ממש לא אוהבים את הרעיון, ויו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הודיע לפני כשבוע שאם האוצר לא ייתן הסכמתו להעלאת תקרת הטבת המס ל-50,000 שקל – הוא ידרוש לתלוש מחוק ההסדרים את הוראת החוק המוצעת, מה שיביא למורכבות אישורהּ ולעיכוב כניסתהּ לתוקף. מדובר בעניין שהאוצר יעדיף למנוע, בשל ההכנסה הצפויה מהחוק שתרפד את קופת המדינה בכ-680 מיליון שקל בשנה.

"החוק תקדימי ומרחיק לכת בהתערבות ביחסי עובד-מעביד", התריעו חברי הוועדה. גפני פנה במהלך הדיון לנציגי האוצר ואמר: "כולם מבקשים שהמיסוי יחול רק על שכר שעולה על 50,000 שקל ברוטו ומעלה. נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר ההסתדרות מתחייבים לחתום על הסכם קיבוצי שבו יהיה כתוב במפורש שכל כספי הפיצויים, גם בשכר הגבוה מ-50,000 שקל, יהיה שייך לעובד. מדובר בהסכמה בין שני הארגונים שמייצגים את העובדים ואת המעסיקים. לכן אני סבור שכך אנחנו פותרים את הבעיה, וניתן להשלים את העבודה על החוק הזה".

"המיסוי הזה הוא מיסוי כפול על העובדים, גם על ההפקדות וגם בעת משיכת הכספים", הסביר ח"כ מיקי לוי (יש עתיד). "זהו מהלך לא ראוי ולא צודק. אני לא שלם גם עם העלאת התקרה ל-50,000 שקל, כיוון שלמעשה מטילים מס פיצויי פיטורים. החוק הזה מיותר והוא פיסקאלי לחלוטין. המהלך הזה שווה לאוצר 680 מיליון שקל".

"הבנתי למה באוצר צריכים את החוק הזה"

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) התייחס להחלה אוטומטית של סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, ואמר: "אני הבנתי למה באוצר צריכים את החוק הזה ואת החלק שמגדיר שהכספים הם של העובד ושלא ניתן יהיה למשוך אותם חזרה. אם זה לא כתוב בחוק שזה כספי העובד, אז לא ניתן להטיל על זה מס, וכל כוונת האוצר שזה יהיה כתוב בחוק, ואז בשלב הבא ניתן יהיה למסות את זה. חשוב שיהיה כתוב בהסכם הקיבוצי שהכספים הללו שייכים לעובדים. המנגנון שאתם רוצים ליצור הוא רק קלחת מסים מזה. אם נחוקק את החוק כלשונו, נייצר תקדים מסוכן בהתערבות ביחסי עובד מעביד באופן בוטה, ויהיו לזה השלכות קשות".

"בדקתי את ההשלכות על תלוש המשכורת של מי שמרוויח 30,000 שקל ומעלה, ומדובר במאות שקלים", אמר רכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד). "כך מנחיתים עליהם מכה קשה, לאחר שכבר הונחתה עליהם מכה קשה בתקציב הקודם – 500 שקל על ההפרשות לפנסיה לבעלי משכורת חודשית של 25,000 שקל ומעלה. זו תהיה מכה שנייה ברצף לאנשים שמרוויחים שכר שרק נראה גבוה, אבל למעשה זה אינו גובהו לאורך כל הקריירה שלהם. אני חושש שהמהלך יבריח מפה כוח עבודה איכותי".

"הרוב המוחלט של חברי הוועדה הביעו הסכמה להצעה שהצגתי בפניכם", אמר ח"כ גפני לאנשי האוצר בסוף הדיון. "זוהי עמדתנו, ואתם צריכים להחליט אם אתם הולכים להידברות עם הוועדה בנושא".