מכירת הפניקס לסינים: "הפקרת כספי הפנסיה של הציבור"

ועדת הכספים של הכנסת דרשה היום (ג') מהממונה על שוק ההון והביטוח באוצר, דורית סלינגר, לבחון מחדש את מכירת קבוצת הביטוח הפניקס לידי תאגיד סיני, בעקבות החתימה על מזכר הבנות בין הצדדים. זאת, בשל משמעות העסקה במסגרתה יועברו בפועל כספי פנסיה של הציבור בהיקף של כ-160 מיליארד שקל עבור תשלום בגובה 1.8 מיליארד שקל.

חברי הוועדה הביעו חשש מהמכירה ומההשלכות האפשריות על המשק הישראלי נוכח הדירוג הנמוך של סין בכל המדדים הכלכליים הבינ"ל, בהם מדד השחיתות, וכן היעדר השקיפות והנורמות הירודות.

בנוסף נטען כי לאחר המכירה לא תהיה לגורמי הפיקוח בישראל יכולת ממשית לפקח ולבקר את התאגיד הסיני, וכך לא תהיה יכולת להבטיח את האינטרסים של הציבור הישראלי.

"מצד אחד הסחר עם סין חשוב מאוד, אך הנורמות העסקיות בסין שונות לחלוטין מאלו הנהוגות במערב ויש שם רגולציה מאוד מחמירה של השלטונות כנגד המגזר העסקי והפיננסי וקשה לדעת כמה הם ידאגו לאינטרסים של הציבור הישראלי", אמרה ח"כ זהבה גלאון (מרצ). "התנועה לאיכות השלטון קוראת למנוע את העסקה בטענה שסין מדורגת במקום ה-100 בעולם במדד השחיתות ובשקיפות".

"נאכל פה מרורים לאורך שנים"

"אסור להפקיר את כספי הפנסיה של אזרחי ישראל ואת עתידם", אמר ח"כ מיקי לוי (יש עתיד). "כספי הפנסיה הם לא חברת תנובה שנמכרה לסינים".

"צריך למנוע את המכירה בכל מחיר", הצטרף לדברים ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני). "אם תהיה פה השתלטות של חברות סיניות על חברות פיננסיות – נאכל פה מרורים לאורך שנים".

לדברי סגן בכיר של המפקחת על הביטוח ושוק ההון באוצר, פיני שחר, האגף בודק שני קריטריונים בעת בקשה להעברת שליטה: האחד הוא מהימנות המבקש לרכוש, קיומן של הרשעות קודמות, היסטוריה פיננסית ועסקית שלו, וכן האם חברות בבעלותו היו בחדלות פירעון; הקריטריון השני הוא בדיקת ההון העצמי של המבקש לרכוש.

"אנחנו דורשים פי שניים וחצי הון עצמי מאשר רוכשים ישראליים", אמר שחר. "הכל כדי לוודא שלא מדובר בגוף שמנסה לעשות קופה על גבי העסקה. גם לאחר מתן היתר השליטה חייב לשמור על המהימנות ולא יכול למכור את היתר השליטה לכל מי שהוא רוצה. יש לנו קריטריונים מאוד קשיחים, ואם יבוא גוף לא מהימן – לא נאפשר את המכירה".

"עם כל הכבוד לקריטריונים, כמות ההונאות הפיננסיות שנתפסו בסין עומדת על 800, זו תרבות עסקית", אמר בתגובה רוזנטל. "לא רוצה להשמיץ, כי אני לא מכיר את התאגיד הספציפי, אך הנתון זה צריך להדאיג אותנו, מדובר בפנסיה של הציבור".

פעמוני אזהרה

"מדובר ב-40% מתקציב המדינה השנתי, פי 3 מתקציב הביטחון, אני מדליק את כל פעמוני האזעקה", אמר ח"כ לוי. "יש להביא את זה לידיעת שר האוצר. בכל מקרה, אם חלילה תתקבל החלטה חיובית לא רוצה לקרוא על זה בעיתון, אלא אני רוצה לדעת לפני כדי לרוץ עם זה לבג"ץ".

"יש בידינו כלים לטפל בסוגיה עוד לפני הפנייה לבג"ץ – לפנות לשרים, לראש הממשלה, לקדם חקיקה מהירה", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה). "בכל מקרה, ועדת הכספים מביעה את דאגתה על העברת סכומים אסטרונומיים למדינה זרה, כאשר הנורמות במדינת ישראל הרבה יותר גבוהות. ועדת הכספים דורשת מהמפקחת, שבטרם קבלת החלטה בעניין, ברגע שמסתמנת מגמה שהאגף עומד לאשר את העסקה נקבל דיווח, על מנת שנוכל לבצע כל פעולה שנראה לנכון בין בכנסת, בממשלה או בעתירה לבג"ץ. מדובר בכספים אסטרונומיים, כספי מבוטחים עם השפעה עצומה על המשק".

גפני הבהיר כי לא יקבל מצב בו העסקה תאושר קודם שוועדת הכספים קיבלה הודעה על כך או די זמן לבחון בעצמה את הנושא. "אישור העסקה כבר תשנה את המצב ותפחית את יכולתנו למנוע את העסקה מבלי שאנחנו יודעים על כך מראש", הסביר. "זה עשוי ליצור רעידת אדמה ביחסים בין הכנסת לאגף הפיקוח על שוק ההון באוצר".

המצב בין ועדת הכספים לבין אגף שוק ההון באוצר גם ככה עדין בלשון המעטה, בעקבות התרעומת שעורר בקרב חברי הוועדה פרסום חוזר קרן ברירת המחדל על ידי אגף הפיקוח באוצר, שנעשה ללא מעורבותם.