פסיקה: מבוטח אינו רשאי לוותר על קצבת זקנה ושארים, כולה או חלקה

בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהוגשה על ידי ניצולת שואה, ופסק שלא ניתן לאפשר לה לוותר על חלק מקצבת השאירים והזקנה, כך שלא תישלל ממנה הזכות לקבלת גמלת סיעוד מלאה.

התובעת, ילידת 1925, מתגוררת בגפה, ובשל בעיות רפואיות היא תלויה לחלוטין בעזרת הזולת, וכך נקבעה לה זכאות לגמלת סיעוד בשיעור של 168%.

עם זאת, בשל הכנסותיה – קצבת פנסיה; 50% מקצבת שאירים בסך 1,071 שקל; וכן קצבת זקנה בסך 2,433 שקל, כולל 25% בגין דחיית פרישה – נשללה ממנה הזכאות בשיעור מלא, ונקבע שהיא זכאית לגמלת סיעוד חלקית בשיעור של 84%, כלומר כמחצית מגמלת הסיעוד.

חוסר תום לב?

בכתב התביעה נטען שלא סביר שבשל פער של מאות שקלים בודדים – תישלל זכאותה למלוא הגמלה שמשמעה הפסד של למעלה מ- 3,500 שקל: 10 שעות מהמוסד לביטוח לאומי ו-9 שעות כניצולת שואה, באופן הפוגע באפשרותה להיעזר בשירותי חברת סיעוד או במטפלת. התובעת טענה שהיה על הביטוח הלאומי לעדכן אותה מראש, שייתכן שקבלת הכספים תשלול ממנה את הזכות לקבלת גמלה בעתיד.

עוד טענה התובעת שאין בחוק הוראה השוללת ממבוטח אפשרות לוותר על הקצבה, ושהתעקשות המוסד לביטוח לאומי שלא להיעתר לבקשתה אינה מידתית, חסרת תום לב, החלטה מפלה הפוגעת בזכויותיה הבסיסיות.

עם זאת, בית הדין לעבודה פסק כי התביעה מנוגדת לתכלית החוק, שהוא מטיבו וטבעו חוק המחייב ביטוח לביטחון סוציאלי, ואינו מעניק זכות לביטוח.

"המחוקק בקובעו מכלול ההוראות (ולא בכדי, בהינתן הרציונל האמור) לא קבע אפשרות בחירה, או אפשרות 'ויתור' על זכאות לאחת מהקצבאות שמקבלת התובעת, שכולן בבחינת 'הכנסה' לגמלת הסיעוד שנקבעה לה", הבהיר בית הדין. "אין התובעת רשאית לוותר על זכות לגמלה שנקבעה לה… המחוקק, ובמודע, לא קבע 'זכות בחירה' בענייננו".

[ב"ל 57530-05-18]

<< לחצו כאן לצפייה: כתבות בנושא פנסיה וגמל >>