יולי: העלאת ימי החופשה השנתית, הפרשות הפנסיה ושכר המינימום

החל ממחר, ה-1 ביולי, יהיו זכאים העובדים להעלאת שכר המינימום, להגדלת ימי החופשה השנתית לבעלי ותק של עד 4 שנים וכן להעלאת שיעור ההפקדות הפנסיוניות על ידי המעסיק.

בפברואר השנה אישרה מליאת הכנסת את התיקון לחוק חופשה שנתית, לפיו זכאים שכירים ל-2 ימי חופשה שנתית עבור כל אחת מ-4 השנים הראשונות לעבודה. יום חופשה אחד יתווסף החל ממחר, ואילו היום השני יתווסף החל מינואר 2017.

עד היום היו זכאים שכירים להם ותק הנע בין שנה ל-4 שנים ל-14 ימי חופשה שנתית, אולם ממחר יעלה מספר זה כאמור ל-15 ימים.

ימי החופשה השנתית המצוינים בחוק כוללים בתוכם גם את ימי המנוחה השבועיים, ולכן מדובר ב-13 ימים נטו עבור שבוע עבודה של 6 ימים ו-11 ימים נטו עבור שבוע עבודה של 5 ימים. מספר ימי החופשה של שכירים בעלי ותק גבוה מ-4 שנים נותר על כנו.

יצוין כי החוק מגדיר "שנת עבודה" כפרק זמן של 12 חודשים שתחילתו 1 בינואר של כל שנה, כלומר הוותק מחושב על פי מספר השנים הקלנדריות במקום העבודה.

ובתוך כך, לפני 10 ימים חתם רוה"מ בנימין נתניהו, המכהן גם כשר הכלכלה, על כניסתה לתוקף של הפעימה השלישית מחר, ב-1 ביולי, להעלאת שכר המינימום ל-4,825 שקל לחודש. נזכיר כי הפעימה הרביעית והאחרונה תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2017, אז יעלה שכר המינימום ל-5,000 שקל.

נוסף לאלה, בפברואר השנה נחתם הסכם בין ההסתדרות לבין הארגונים העסקיים לפיו שיעור הפקדות הפנסיה יעלה ב-1%. על פי ההסכם, הפרשות המעסיק יעלו משיעור של 6% ל-6.5%, ואילו הפרשות העובד יעלו משיעור של 5.5% ל-6%, וכך למעשה סך שיעור ההפרשות יעלה מ-17.5% ל-18.5%.

הפעימה הראשונה בשיעור של 0.5% תחל ב-1 ביולי 2016, ואילו הפעימה השנייה תחל ב-1 בינואר 2017, עם עלייה של 0.5% נוסף.

בתחילת הדרך היה בכוונת המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, לדרוש מהמעסיקים להעלות את גובה הפרשת הפנסיה לשיעור של 7.5% במקום 6%, אולם לחצים שהופעלו מצד המעסיקים הביאו לשינוי ההחלטה.