בית הדין לעבודה בחיפה הבהיר לאחרונה בפסק דינו שאחד ההבדלים המהותיים בין "התפטרות מוסכמת" לבין "פיטורים מוסכמים", הוא כי ב"התפטרות מוסכמת" שאינה כוללת תנאי בנוגע לתשלום פיצויים – העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים מכוח חוק פיצויי פיטורים, אלא אם כן חלה הוראה מהוראות החוק בנוגע לתשלום פיצויים גם במקרה של התפטרות.
לעומת זאת, במקרה של "פיטורים מוסכמים" – היעדר תנאי בנוגע לתשלום פיצויים אינו פוגע בזכותו של העובד לפיצויי פיטורים מכוח החוק, אלא אם כן חלה הוראה מהוראות החוק המאפשרת אי תשלום פיצויי פיטורים.
במקרה זה התרשם בית הדין שהחברה היתה אמנם מעוניינת להמשיך להעסיק את העובד, אך רק בתנאי שהוא יסכים לשנות את שעות עבודתו. בעקבות כך ביקש העובד מכתב פיטורים, וביום למחרת מסר מכתב התפטרות בתקווה שאולי החברה תתרצה והוא יוחזר לעבודה במתכונת עבודה לפני השינוי. עם זאת, בתגובה למכתב ההתפטרות – מסרה החברה לעובד מכתב פיטורים. "מה שניתן ללמוד מכך, שניתוק יחסי העבודה בין הצדדים נעשה בהסכמה", פסק בית הדין.
קראו עוד במעסיקולוג:
* העובד ביצע עבירת משמעת חמורה – מדוע לא נשללו ממנו פיצויי פיטורים?
* ועדת הכספים אישרה: לרשות המעסיק יעמדו רק 4 חודשים לדרישת כספי פיצויי פיטורים
* העובד הבהיר שאינו מעוניין לחדש חוזה – מדוע זכאי לפיצויי פיטורים בסך כ-190,000 ש"ח?
העובד הועסק במשך כארבע שנים בחברה העוסקת במתן שירותי קייטרינג. בכתב התביעה טען שכחודש וחצי לפני סיום העסקתו, הוא סירב לדרישת המנהל לשנות את שעות עבודתו, וביקש שיחל את עבודתו בשעה 01:00 לפנות בוקר במקום בשעה 03:00 לפנות בוקר. לטענתו סירובו לשנות את שעות עבודתו גרם לכך שקיבל לידיו מכתב פיטורים, בו צוין הרקע לפיטורים הוא צמצומים.
שעות עבודה לא קבועות
החברה טענתה להגנתה ששעות העבודה של העובד לא היו קבועות, ולכן טענתו לפיה עבודתו הופסקה בשל "שינוי שעות עבודה" היא שקרית והומצאה לצורך התביעה.
לטענת החברה, הסיבה האמיתית לסיום עבודתו היתה סכסוך אישי עם השף האחראי עליו, שגרמה לעובד להודיע על התפטרותו. נטען שמכתב הפיטורים נמסר לעובד לבקשתו, על אף שלא פוטר.
החברה טענה שמעולם לא סירבה לבקשת העובד לשינוי השעות, אולם אז הציג העובד הקלטת שיחה טלפונית בינו לבין הממונה עליו, ממנה עולה בבירור שהחברה סירבה להמשיך להעסיק את העובד במתכונת שעות העבודה הקבועה.
שליטה בתוצאה המשפטית בלבד
הפסיקה קובעת [דב"ע נו/6-8] שלא החוק ולא הפסיקה יכולים להפוך מעשה של התפטרות לפיטורים או מעשה של פיטורים להתפטרות. כלומר, כל שניתן לעשות הוא לתת להתפטרות תוצאה משפטית אחרת, דוגמת תוצאה של תשלום פיצויי פיטורים.
לפיכך פסק בית הדין שהעובד זכאי לתשלום פיצויי פיטורים משתי סיבות: האחת היא שמדובר בפיטורים מוסכמים, ומכאן שהעובד זכאי לקבלת מלוא פיצויי הפיטורים.
הסיבה שנייה לזכאות העובד לפיצויי פיטורים לפי קביעת בית הדין, היא שגם אילו היה נפסק שמדובר בהתפטרות מוסכמת – כלומר מבלי להתעלם מטענת החברה לפיה מכתב הפיטורים ניתן לעובד לבקשתו – הרי שמאחר שהעובד התריע בפני החברה שהשינוי בשעות העבודה מהווה הרעה בתנאי עבודתו ומקשה עליו, הוא זכאי לפיצויי פיטורים מאחר שמדובר בהתפטרות בדין מפוטר (ראו מסגרת).
"בהודעת ההתפטרות התריע בפני החברה על ההרעה בתנאי עבודתו, ונתן לה הזדמנות לחזור בה מהחלטתה, והיא לא נאותה לשנות את החלטתה, ולכן גם בסיטואציה זו העובד זכאי לפיצויי פיטורים בשל הרעה בתנאי עבודתו", נימק בית הדין את החלטתו.
מניעת מחלוקות עתידיות
החברה טענה שמדובר בעובד שעתי, ושסוכם עמו מלכתחילה ששעות עבודתו ישתנו מעת לעת, ולכן שינוי בשעות עבודתו לא מהווה הרעה בתנאי עבודתו. בית הדין דחה טענה זו, מאחר שהחברה לא מסרה לעובד את תנאי עבודתו כקבוע בחוק הודעה לעובד.
"נזכיר כי הרציונל העומד מאחורי הדרישה למסירת תנאי העבודה מכוח חוק הודעה לעובד, הנו להבטיח שבידי העובד יהיה מידע באשר לתנאי עבודתו, על מנת לאפשר לו לעמוד על זכויותיו, כמו גם על מנת למנוע מחלוקות עתידיות בינו לבין המעסיק", ציין בית הדין בהחלטתו, "לכן אין לחברה להלין בעניין זה, אלא על עצמה".
בית הדין אף התייחס לכך שגרסת החברה רצופה סתירות ואינה מתיישבת עם הראיות שהוצגו והיא מעלה מספר תמיהות, במיוחד לאור הצהרתה שקיבלה ייעוץ משפטי לאחר שיחת הטלפון עם העובד ולאחר שקיבלה את מכתב ההתפטרות.
[סע"ש 60484-06-16]