עובדת התפטרה בעקבות לחץ נפשי שנוצר על רקע סכסוך עם הבוס. בית הדין לעבודה בבאר שבע פסק לאחרונה שמדובר בהתפטרות בשל מצב בריאותי, וחייב את המעסיק לשלם לה פיצויי פיטורים בגובה כ-58,000 שקל.
העובדת הועסקה בחברה העוסקת בתחום עיצוב הבית והעסק, ומפעילה חנות לעיצוב. על רקע מחלה בה לקתה העובדת בכפות ידיה שמנעה ממנה לבצע מטלות רבות בעבודה, התפתח סכסוך עבודה מתמשך בינה לבין המעסיק שהוביל להתפתחות פגיעה נפשית אצלה.
העובדת טענה שהמעסיק התנהג כלפיה בצורה אובססיבית על מנת להשאיר אותה בעבודה, תוך שבדה מלבּׂו סיפור בנוגע לכוונתה להפוך לעצמאית ולבצע עבודות פרטיות עבור לקוח לשעבר של החברה שסייע כביכול לחברה להוציא אישורים רפואיים.
המעסיק טען מנגד שהעובדת היתה מוערכת וחיונית מאוד למפעל, אך היא ניצלה עובדה זו והרבתה להיעדר מהעבודה לתקופות ממושכות, לעתים למשך חודשים שלמים, מבלי להודיע לאיש וללא שהציגה מסמכים רפואיים.
בית הדין הארצי: "אין היגיון להעניק פיצויי פיטורים לעובד בעקבות מחלה שאינה מונעת או מקשה מאוד על המשך עבודתו. מנגד, תכליתו של חוק פיצויי פיטורים אינה לשעבד את העובד למקום עבודה אחד"
רופא תעסוקתי שהגיע למקום העבודה על מנת לתת חוות דעת אם העובדת יכולה להמשיך לעבוד לאור מצבה הבריאותי, התרשם שקיים סכסוך עבודה קשה מאוד בינה לבין המעסיק, ושהדבר משפיע קשות על העובדת מבחינה נפשית.
במהלך הערכה אצל פסיכיאטר אליו הופנתה העובדת, היא לקתה בהתקף חרדה ופרצה בבכי בכל פעם שנאלצה לספר על בעיות הקשורות לעבודה. הפסיכיאטר ציין שבמצבה הנפשי כיום הוא אינו מציע לעובדת לחזור לעבודה, כיוון שמערכת היחסים בינה לבין המעסיק גורמת לה לסטרס נפשי שהיא לא מסוגלת להתמודד עמו.
בית הדין התרשם שעקב הליקוי הרפואי בכפות ידיה של העובדת, החברה ניידה אותה לתפקיד חלופי שתאם את המגבלות הפיזיות שלה, ושלמעשה לא היתה זכאית לפיצויי פיטורים על בסיס הפגיעות הפיזיות בכפות הידיים. עם זאת, נקבע שהעובדת סבלה ממצב נפשי שלא אפשר לה להמשיך לעבוד בחברה ובגללו נאלצה להתפטר.
מסעיף 6 לחוק פיצויי הפיטורים עולה כי יסודות העילה לפיצויי פיטורים בהתפטרות לרגל מצב בריאותי לקוי הם:
- התפטרות.
- מצב בריאותי של העובד או של בן משפחה.
- קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין המצב הבריאותי ("לרגל").
- קיומה של סיבה מספקת להתפטרות לאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין.
"תכליתו של סעיף 6 לחוק הינה להעניק פיצויי פיטורים לעובד שנאלץ להתפטר עקב כך שמצב בריאותו אינו מאפשר לו להמשיך את עבודתו במפעל", הסביר בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 1214/02). "רוצה לומר, שאין היגיון להעניק פיצויי פיטורים לעובד בעקבות מחלה שאינה מונעת או מקשה מאוד על המשך עבודתו. מנגד, תכליתו של חוק פיצויי פיטורים אינה לשעבד את העובד למקום עבודה אחד. המשק המודרני והתחרותי מבוסס על מעבר חופשי של מצרכים, הון, עבודה ושירותים. לעובד שמורה הזכות לעזוב את מקום עבודתו ולעבוד במקצוע ובמקום העבודה שהוא בוחר לעצמו ויש להמעיט את ההגבלות המוטלות עליו באמצעות הפסד פיצויי הפיטורים. זאת ועוד, אין לעודד מצב בו עובד בשל חשש מהפסד פיצויי פיטורים ימשיך לעבוד על אף שמצב בריאותו אינו מאפשר זאת".
לתת צ'אנס למעסיק
הפסיקה קובעת (דב"ע לג/3-2) שעובד שמתפטר מטעמי בריאות, נדרש לאפשר למעסיק להציע תנאי עבודה בהם לא תהיה סיבה מספקת להתפטרות.
למרות שקיימת חובת הודעה מוקדמת על כוונת "התפטרות בדין מפוטר" בשל מצב בריאות לקוי, נקבע שאי אפשר לקבוע באופן קטגורי שעובד ששתק במעמד ההתפטרות, אך הוכיח בפני בית הדין בצורה ברורה וחד משמעית שהתפטרותו נבעה ממצב בריאותי לקוי, יפסיד את פיצויי הפיטורים (דב"ע לב/56-3).
"סעיף 6 לחוק אינו קובע במפורש שקבלת פיצויי פיטורים מותנית בכך, שאין למעסיק עבודה אחרת עבור אותו עובד המבקש להתפטר", הבהיר בית הדין הארצי לעבודה. "יחד עם זאת, על העובד להודיע למעסיק טרם התפטרותו על מצב בריאותו הוא או של בן משפחתו כמונע המשך העבודה שעשה עד כה, וזאת על מנת לאפשר למעסיק להציע לו עבודה אחרת או תנאי עבודה ולהשפיע בכך על "שאר נסיבות" כך שלא תהא סיבה מספקת להתפטרות. אולם, בכך אין כדי להוביל למסקנה, כי העובד חייב לקבל כל עבודה אלא רק עבודה ההולמת את כישוריו. זאת ועוד, מלשון הסעיף עולה, כי אף אם העובד מסוגל לבצע את העבודה המוצעת לו, ישקול בית הדין את מצב בריאותו, תנאי העבודה בתפקיד החדש ונסיבות אחרות".
[סע"ש 38314-11-13]