בית הדין לעבודה: "קשה שלא להעריך העובדת שהתפטרה בעקבות המצפון"
מעסיקולוג8:00
הובהר בפסק הדין שהתפטרות בדין פיטורים מתייחסת גם למצבים בלתי צפויים המובילים לתחושה שהמעסיק מעדיף שהעובד יעזוב
"אף שהעובדת התקשתה בהוכחת התעמרות בעבודה, קל וחומר כזו שיש לה קשר סיבתי לחשיפת שחיתות, קשה שלא להעריכה על כי אזרה עוז והתפטרה, על מנת ללכת בעקבות צו מצפונה. זאת, שעה שנוכחה לדעת כי המשך עבודתה כרופאה בכירה בבית החולים, עלול לפגוע בשיקול דעתה המקצועי בטיפול בחולים" – כך ציין לאחרונה בהחלטתו בית הדין לעבודה בתל אביב, שדחה את טענתה להתנכלות, אולם פסק שהיא זכאית לפיצויי פיטורים.
בית הדין ציין שהעובדת עצמה לא תמיד התנהלה באופן תקין מבחינת יחסי אנוש: "העובדה כי עשתה כן לעתים מזומנות, תוך כדי התפרצות לא מכבדת כלפי ממונים או חברים למקצוע, היא בהחלט עובדה הראויה לגנאי, אך נסלחת בהתחשב בכך שהדבר הגיע ממקום של חמלה כלפי החולים שנזקקו לשירותיה, ולא ממקום של רוע".
התובעת היא רופאה בעלת עשרות שנות ותק מקצועי, שהועסקה באחד מבתי החולים במרכז הארץ במשך כ-16 שנים. היא הגישה לבית הדין צו מניעה על החלטת ועדת מכרזים למנות את אחד הרופאים לתפקיד בכיר בבית החולים, בשל פגמים מהותיים ויסודיים שנפלו בה. לטענתה מועמדותה נפסלה בעקבות תלונה שהגישה בנוגע להתנהלות לא תקינה של בית החולים.
בית הדין קבע שחלק מטענות הרופאה אכן נכונות, והשהה את המינוי עד סיום ההליך העיקרי. בחלוף הזמן כבר בוטלה המשרה שהציתה את המחלוקת, וכך הדיון בנושא זה ממילא התייתר.
בכתב התביעה העיקרי, טענה הרופאה שמאז שהוגשה התלונה – היא סובלת התנכלות והתעללות מצד מנהל המחלקה וממודרת מחדרי הניתוח. עוד טענה שהיא סובלת מאפליה מגדרית, מאחר שגברים מקודמים במחלקה, ואילו הקידום שלה נחסם למרות ניסיונה העשיר.
העליבה עובדים
בית הדין ציין בהחלטתו שעל אף שמדובר ברופאה מוכשרת בעלת תרומה מקצועית משמעותית לבית החולים, היא לוקה בחסר בכל הנוגע לעבודת צוות המאפיינת את עבודת בית החולים.
כך, למשל, אחת מישיבות הצוות הידרדרה לחילופי קולות קולניים בה העובדת ניסתה לשכנע בצורה אגרסיבית את יתר המשתתפים בנוגע לצדקת החלטתה המקצועית, בניגוד למרבית חבריה למקצוע והממונה עליה. "על מנת שלא לפגוע בעובדת, לא נחזור על דבריה באותה הישיבה, שמשתתפיה האחרים ראו בהם דברי עלבונות", ציין בית הדין.
לאחר בחינת הראיות והעדויות שהובאו בפניו, פסק בית הדין שאין מדובר במקרה של אפליה מגדרית או התנכלות תעסוקתית: "אי אפשר לקבוע כי היעדר קידומה של התובעת במסגרת בית החולים, והכשל הניהולי שנובע מכך, מגיע כדי פרשה חמורה של התעללות, כפי שהיא מנסה לטעון".
למרות דחיית טענותיה בנוגע להתעמרות, פסק בית הדין שיש להכיר בהתפטרותה בדין פיטורים, מאחר שנוצרו נסיבות בהן לא ניתן לצפות ממנה את המשך עבודתה בבית החולים.
אינה רצויה
חוק פיצויי פיטורים קובע שיש לראות התפטרות כפיטורים גם בשל נסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש מהעובד שימשיך בעבודתו. "לדעתנו, החקיקה התכוונה למקרים שאינם קשורים בהכרח לזכויות או הטבות כספית שנשללו מהעובד, אלא למצבים בלתי צפויים ביחסי העבודה, המובילים לתחושה שהמעסיק הוא זה שהיה מעדיף את העובד מחוץ לארגונו", פירש בית הדין את לשון החוק. "זה בדיוק המקרה, שבו הממונה על הרופאה נתן לה תחושה שאינה רצויה במקום עבודתה".
"בהתחשב באופי מקצועה, יש לאפשר פרשנות גמישה לחוק האמור, כזו המאפשרת לרופא 'להתפטר בדין מפוטר', שעה שיחסי האמון עם הממונים עליו מעורערים , כתוצאה ממחלוקות מקצועיות תכופות. אחרת, תמצא עצמך במצב שבו הרופא ממשיך את עבודתו, באופן שעלול לסכן את שלום החולה (לפחות לפי תפישתו)".
בית הדין סבור היה שלאור משבר האמון שנוצר בין העובדת לבין הממונה והקולגות, נהגה העובדת באחריות המצופה מרופאה בכירה ומומחית כמותה, ואין לפגוע בזכויותיה לפיצויי פיטורים.
בנוסף חויב בית החולים בחלק מהוצאות העובדת "בהליך השיפוטי הממושך שנכפה עליה", כלשונו, בסך 15 אלף שקל.
