בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה לעובדת פיצוי בגובה 57,000 שקל, נוסף על הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בגובה 15,000 שקל, בעקבות התנכלות שחוותה מצד הבוס בשל נטיותיה המיניות ואפליה אסורה בשל היותה אישה.
העובדת הועסקה במשך 14 שנים במשרד ממשלתי. בתפקידה האחרון שימשה בתפקיד הנהלה בכיר, כאשר בת זוגהּ הועסקה אף היא במשרד כסגנית מנהלת.
לממונה על העובדת נודע על הקשר הזוגי שלה עם עובדת אחרת במשרד, והוא ניהל עמה שיחה בה הובהר לה שלא תשתף את בת הזוג בנעשה באגף.
שיחה זו נוהלה על פי הוראות התקשי"ר, אולם בית הדין לעבודה קבע שרצף האירועים שהתרחש לאחר מכן מעיד כי אכן יש קשר בין הגילוי על נטייתה המינית של העובדת ולהיותה אישה לבין התנהלותו של הממונה.
הכל התחיל כאשר הורה לפתע הממונה לעובדת לדווח לו על כל פעילותה מחוץ למשרד, על אף שמהות פעילותה היתה עבודת שטח.
בנוסף דרש מהעובדת להתחיל לבצע עבודות מזכירות, ואף לאייש את עמדת המזכירות, ואיים כי "מי שלא יוכל לשאת בנטל ולתת כתף, לא יוכל להישאר במסגרתנו". זאת, כאמור, על אף שהיתה בעמדה בכירה.
"ברור כי פנייה כזו אל עובדת בכירה, יש בה פגם אם לא למעלה מזה", ציין בית הדין בהחלטתו. "הממונה לא הפנים כי הורחב תפקידה של האישה מעבר לעבודות מסורתיות שהיו מסורות בעבר לנשים. הוא התנהג כך כלפי העובדת רק בשל היותה אישה".
הבוס לעובדת: "תראי, נגיד שבית המשפט, אני סתם אומר, אני לא בקיא, נגיד יגיד להשאיר אותך בתפקיד שלך? נייר את לא מקבלת, עיתון את לא מקבלת, את החדר אני נועל לך! את מבינה?"
העובדת כתבה לממונה בתגובה, בין היתר, כי "פנייתך אלי במייל זה פוגעת, שכן נוצרה תחושה כי אין הערכה או הכרה בתחום העבודה שלי ובעשייה שלי, וניתן לבטל אותי או את חובותיי בכל רגע נתון מכיוון שחסרה מזכירה בלשכה".
בית הדין התייחס לכך באומרו כי "ברור כי כל תפקיד מכבד את בעליו, אולם העברת עובד מתפקיד ניהולי לתפקיד מזכירותי פסול, וספק אם היה הממונה מטיל ביצוע עבודה זו על עובד בכיר אחר".
ניסיון נוסף של הממונה למצוא סיוע בעבודה המזכירותית בלשכה נעשה רק מול עובדות, ולא מול העובדים הגברים, והוא אף הפגין התנהלות כוחנית כלפי העובדת שסירבה לשמש כמזכירה או כפקידה, ואיים עליה: "תראי, נגיד שבית המשפט, אני סתם אומר, אני לא בקיא, נגיד יגיד להשאיר אותך בתפקיד שלך? נייר את לא מקבלת, עיתון את לא מקבלת, את החדר אני נועל לך! את מבינה?"
הממונה ביקש להעביר אותה מתפקידה על אף שהמשרד היה שבע רצון מתפקודה לאורך שנות עבודתה, ואיים עליה שאם תפנה לבית הדין לעבודה – תהפוך ל"עציץ" במשרד.
הן בזימון לשימוע והן בשימוע עצמו לא הועלתה כל טענה בנוגע לתפקודה המקצועי של העובדת, ובית הדין לעבודה פסק שטענות חדשות שהועלו נגד העובדת – הועלו רק לצורך התביעה, כדוגמת הניסיון לטעון שהמשרד איבד את האמון בעובדת.
גיוס עובד חלופי עוד לפני השימוע
לאחר שראה שהעובדת לא נכנעת ללחציו, הודיע לה הממונה שתפקידה התייתר, והציע כחלופה תפקיד שהעובדת ממילא לא עמדה בתנאי הסף לצורך הגשת מועמדות. העובדת הוכיחה בפני בית הדין שהתפקיד כלל לא התייתר כפי שנטען, ושלאחר שפוטרה הביע הממונה את רצונו לפטר גם את בת הזוג.
במקביל לזימון העובדת לשימוע, רואיין מועמד אחר שנועד להחליף את העובדת, ובית הדין פסק שזימון מועמד חלופי לתפקיד העובדת, עוד בטרם נערך לה שימוע ובטרם הפסקת עבודתה, מהווה התנהלות שלא בתום לב.
בית הדין חייב את המשרד הממשלתי לפצות את העובדת ב-50,000 שקל בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, נוסף על פיצוי בשל הפגמים שנפלו בהליכי השימוע שנערכו לעובדת בגובה שלוש משכורות, בסך כ-37,000 שקל.
בנוסף חויב המשרד לשלם לעובדת שכר טרחת עו"ד בגובה 13,000 שקל, וכן הוצאות משפט בסך 2,000 שקל.
[סע"ש 52099-02-15]