המעסיקה המליצה לעובדת על הפלה: "אתם בעדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב"

בית הדין לעבודה בתל אביב חייב לאחרונה מעסיקה לפצות עובדת בסך 30 אלף שקל, לאחר שפסק ששיחה קשה שהתקיימה בין השתיים הביאה לנסיבות בהן לא מצופה מהעובדת להמשיך לעבוד, וכך התפטרותה הוכרה כפיטורים.

בתחילת הדרך היחסים בין השתיים היו טובים מאוד – הן ראו עצמן כחברות, והתנהלו ביניהן שיחות קרובות על נושאים אישיים. המעסיקה היתה מרוצה מהעובדת, ולכן לא התלוננה על אי דיוק שלה במילוי שעות העבודה.

כשנה וחצי לאחר תחילת העסקתה, הודיעה העובדת למעסיקה שהיא בהיריון. "המעסיקה לא הגיבה בשמחה (בלשון המעטה) להודעה, אלא הביעה את דעתה על כך שמצבה האישי והכלכלי של העובדת לא מאפשר לה לגדל ילד נוסף (לעובדת היו אז שני ילדים, אחד מהם מאוד קטן) ואף המליצה לה לעשות הפלה", תיאר בית הדין את השתלשלות העניינים. "העובדת נפגעה מדברי המעסיקה, ומאז היחסים ביניהן התדרדרו".

קראו עוד במעסיקולוג:
^* פוטרה בהיריון וסירבה לשוב לתפקיד זוטר, בית הדין פסק שהתפטרה
^* נדחתה תביעת עובדת בהיריון, מאחר שסירבה לשוב לעבודה לאחר ביטול הפיטורים
^* בית הדין לעבודה: הפיצוי לעובדת בהיריון שפוטרה יוּפחת אם מצאה עבודה אחרת

כחודשיים לאחר שהודיעה על ההיריון, ובזמן שהיתה בחופשת מחלה, קיבלה העובדת זימון לשימוע שהתייחס לחוסר שביעות רצון המעסיקה מתפקודה ומהיעדרויותיה, וכן תחושה של חוסר מוטיבציה למלא את התפקיד, איחורים מרובים ופגיעה באמון.

כ-10 ימים לאחר מכן, התקיימה "שיחת השימוע", שהוקלטה על ידי העובדת, ולאחריה הודיעה העובדת על התפטרות בדין מפוטרת, לגישתה בשל נסיבות שבהן לא ניתן לדרוש ממנה להמשיך לעבוד.

בכתב התביעה נטען שהמעסיקה הפרה את הוראות חוק עבודת נשים, ולכן היא זכאית לפיצוי על שכר בגין התקופה המוגנת למשך 9 חודשים, פיצויי פיטורים כחוק, ופיצוי בגין התנכלות תעסוקתית, עוגמת נפש וחוסר תום לב.

האמירות המיוחסות למעסיקה, שלא הוכחשו על ידה:

• כאשר הודיעה על ההיריון, ניסתה המעסיקה לשכנע אותה לבצע הפלה, והסבירה לה שהיא עצמה עברה את התהליך ומדובר ב"הליך פשוט".
• אמירה לפיה "אתם בעדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב", תוך ציון העובדה שלעובדת אין כסף כדי לגדל עוד ילד ולממן לו לימודי תואר .
• אמירה לפיה היא לא מבינה כיצד בן הזוג של העובדת מסכים להריון מפאת גילו.
• אמירות לפיהן אחרי שהעובדת תסיים לעבוד, היא תחפש עובדת בלי ילדים.
• אמירה לפיה "לפני שתשמיני תנקי פה".
• הערות המעסיקה לגבי הגעתה באיחור החלו רק לאחר שהיא הודיעה על הריון, ולפני כן זה לא הפריע לה.

"סחטה וגנבה ממנה שכר"

המעסיקה טענה מנגד שהעובדת גרמה לה ל"נזקים אדירים, הונתה אותה, הפרה את חוזה העבודה, סחטה וגנבה ממנה שכר". בנוגע לטענת העובדת לפיה המעסיקה שכנעה אותה לעבור הפלה, הסבירה המעסיקה שהיא אמרה לה שלדעתה עליה לשקול האם נסיבותיה האישיות אופטימליות לגידול ילד נוסף.

לטענת המעסיקה, העובדת לא ביצעה את העבודה כראוי, לא עבדה את מלוא שעות העבודה שהוגדרו לה, בילתה חלק ניכר מזמן העבודה בשתיית קפה ובעישון סיגריות, לא העבירה אישורי מחלה בגין ימי היעדרות כפי שמחויב על פי דין, ואף נטשה את עבודתה שעות לפני סיום יום העבודה כשלא היתה תחת פיקוח המעסיקה. בעקבות כך, זומנה העובדת לשימוע, בסיומו הודיעה העובדת על דעת עצמה כי אין בכוונתה להתייצב יותר לעבודה.

לאחר שבחן את הראיות שהובאו בפניו ואת עדויות הצדדים, פסק בית הדין לעבודה שאכן קיים קשר הדוק בין טענות העובדת על הפרת חוק עבודת נשים, קיום של יחס פוגעני ומשפיל לאחר שהיא הודיעה לפנינה שהיא בהריון, לבין הסיבה אשר לטענתה הצדיקה את התפטרותה, בשל נסיבות שבגינן לא ניתן לדרוש ממנה שתמשיך בעבודה לפי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים.

הגבול בין האסור למותר

"הגם שאנו מאמינים שלמעסיקה היו 'כוונות טובות' באמירותיה, היא כשלה בלשונה, נכנסה לתחום אישי רגשי ביותר מבלי לקבל רשות על כך מראש, ואכן פגעה ברגשות של העובדת ובמעמדה כעובדת בהיריון", קבע בית הדין. "כמעסיקה עליה לדאוג שלא לעבור את קו הגבול בין המותר ואסור ביחסי העבודה. התייחסות להוֹרוּת עתידית בשלילה אינה התנהגות מקובלת אצל מעסיק סביר. גם התלונות שהביאו לשיחת השימוע החלו בעצם עם ההודעה על ההיריון".

בית הדין התרשם שהמעסיקה היתה מודעת, או היתה צריכה להיות מודעת, להוראות חוק עבודת נשים, לפיהן היא לא רשאית לפטר את העובדת ללא קבלת היתר מטעם הממונה על עבודת נשים, והיתר כזה לא ניתן ולא התבקש.

על אף זאת, כאשר נשאלה המעסיקה אם היה ניתן להמשיך את היחסים במצב כזה, היא השיבה שאם העובדת היתה מתנצלת אפשר היה להמשיך, "אולם המעסיקה לא היתה רשאית לסיים את עבודת העובדת ללא היתר כדין, אף ללא התנצלות", הבהיר בית הדין.

יחס אישי וקרוב במיוחד

בית הדין ציין בהחלטתו שקריאה של תמליל ישיבת השימוע מלמדת שלא מדובר בשימוע אמיתי, אלא בוויכוח ממושך, עם חזרות רבות – שונה בתכלית ממה שצריך להיות "שימוע" לעובדת בטרם פנייה לממונה על עבודת נשים.

במהלך אותה שיחה, המעסיקה כינתה את העובדת "שקרנית" מספר רב של פעמים והטיחה בה האשמות, ולכן נפסק שאחרי שיחה כזו לא ניתן היה להמשיך את יחסי העבודה המתאפיינים ביחס אישי וקרוב במיוחד, בין עובדת משק בית לבעלת הבית.

"העובדת הרגישה שנפגעה, ובצדק, מטענות המעסיקה על תפקודה, אמינותה, הערות הקשורות לרקע עדתי שלה, למצבה הכלכלי והאישי, לגילו של בן הזוג שלה וכו'", ציין בית הדין בהחלטתו. "אחרי ויכוח קולני וסוער כפי שהיה, לא ניתן היה לדרוש מן העובדת להמשיך לעבוד".

"כוונות טובות"

בית הדין פסק שיש לראות בנסיבות סיום העבודה של העובדת התפטרות שדינה כפיטורים, בהתאם לסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים. מעדות המעסיקה עצמה עלה שהיא לא רצתה את המשך העבודה של העובדת, ואף התנתה זאת בהתנצלות שלה.

"האמירות הפוגעניות של המעסיקה כלפי העובדת (גם אם אנו מאמינים שכוונותיה היו טובות) מצדיקות לראות בעובדת כמי שפוטרה בניגוד להוראות חוק עבודת נשים", פסק בית הדין.

כך חויבה המעסיקה לפצות את העובדת בסך 20 אלף שקל כפיצוי על נזק ממוני, נוסף על פיצוי על עוגמת הנפש בסך 10 אלף שקל, וכן תשלום פיצויי פיטורים בשל התפטרות בדין פיטורים.

[סע"ש 43162-02-18]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא עובדת בהיריון >>