קריין גלצ תבע כ-600 אלף שקל מהתחנה בטענה שאוּלץ להתנדב בה
מעסיקולוג6:40
הפסיקה קובעת שכחלק בלתי נפרד מבחינת התשתית העובדתית של כל מקרה, יש לבחון האם הסיטואציה מצביעה על ניצול מצוקה של חלש
בית הדין לעבודה בתל אביב דחה השבוע את תביעתו של קריין בגלצ, שתבע מהתחנה כ-600,000 שקל לאחר סיום העסקתו כמתנדב. זאת בעקבות החלטה ניהולית לצמצם את העסקת המתנדבים, ולאייש את כל משמרות הקריינות על ידי חיילים בסדיר, במילואים ואזרחים עובדי צה"ל.
התובע שימש בהתנדבות כקריין חדשות בגלצ במשך 14 שנים רצופות, ללא קבלת שכר באופן גורף. לאחר סיום התנדבותו, טען שבמהלך כל השנים הללו התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים.
התובע טען שבמרבית שנות העסקתו הוא שימש כקריין ביום קבוע בשבוע, במסגרת שעות קבועה ומוגדרת מראש. בגלצ נטען מנגד שהעסקתו היתה סדירה פחות, רציפה פחות ובהיקף מצומצם הרבה יותר.
לטענת התובע, התקיימו בינו לבין גלצ יחסי עובד-מעביד במשך כל השנים, ושמסיבות עלומות – ככל הנראה בגלל מחסור בתקנים או במשאבים – התכחשה התחנה למעמדו כעובד ולזכויותיו, תוך אילוצו לחתום על טופס הקובע באופן מלאכותי את מעמדו כמתנדב.
עוד טען במכתבו כי בנוסף ל"ניצולו המקומם" כלשונו בתקופת עבודתו, מצאה התחנה לנכון לפטרו מהיום להיום, ללא כל הצדקה עניינית, תוך שלילת זכותו היסודית לשימוע ותוך הלנת מלוא זכויותיו כמפוטר.
גלצ טענה להגנתה שהתובע ביקש להתנדב כקריין חדשות, עשה זאת מיוזמתו – הן בתחילת הדרך והן בכל משך הזמן שבו התקיים קשר עם התחנה. בנוסף טענה בכל תקופת התנדבותו מעולם לא הלין על אופן ההתקשרות עמו.
עוד צוין שהתנהלותו של התובע מהווה חוסר תום לב משווע, ושיש להצטער על כך שמי שהציג עצמו לאורך שנים כמעוניין לבוא ולתרום – הופך את עורו ודורש דרישות מופרכות.
ניצול מצוקה של חלש?
הפסיקה קובעת שכחלק בלתי נפרד מבחינת התשתית העובדתית בכל מקרה ומקרה, על בית הדין לעבודה לבחון האם הסיטואציה שלפניו מצביעה על ניצול מצוקה של חלש.
כאשר אדם מוותר על שכר ומסכים באופן זמני למעמד של "מתנדב" רק בעקבות מצוקה במציאת מקום עבודה ובשל רצונו לעבוד ולהתפרנס בכבוד – משקלו של הוויתור נעלם כליל, וכך מה שמכריע את הכף הם הסממנים המעידים על יחסי עבודה הקבועים בפסיקה.
בנוסף עולה השאלה האם עצם העובדה שידוע למתנדב שלא קיים אצל מעסיק ספציפי מקור תקציבי לצורך מימון המשרה, היא שיקול רלוונטי לצורך הכרה ביחסי התנדבות?
לכך התייחס לפני כשנה בית הדין הארצי לעבודה [ע"ע 10083-03-16], וקבע כי "ככלל, קיומו של מקור למימון משרת העובד אינו תנאי לקבלת השכר, אלא שבנסיבותיו המיוחדות של תיק זה בהן תחילת ההתקשרות שבין הצדדים בהסכם התנדבות ובהבנה שלא תתכן העסקתו של המערער על ידי העמותה בשכר מבלי שיועבר לכך תקציב ייעודי מהעירייה – צדק בית הדין האזורי כאשר קבע כי נוכח ידיעותיו של המערער כאמור הרי שאין לקבל את תביעתו, וכי הלכה למעשה הסתיימו יחסי העבודה עם הפסקת תשלום השכר".
מיוזמתו ומרצונו החופשי
בית הדין דחה את תביעתו של הקריין, בין היתר בנימוק לפיו הוכח באופן חד משמעי שהתחנה רוויה מתנדבים בכל שנותיה, ושכולם מבקשים ונהנים לשדר מספר שעות מצומצם במהלך השבוע, ללא קבלת תמורה כספית כלשהי.
עוד הוכח שיש הבחנה ברורה, מבחינת הדרישות של התחנה, בין מה שנדרש מחיילים ועובדים בשכר, לבין מה שנדרש ממתנדבים, לרבות קריינים מתנדבים כדוגמת התובע.
בית הדין נתן בהחלטתו משקל גם לכך שהתובע הוא שביקש לשמש כקריין בהתנדבות בתחנה, מיוזמתו ומרצונו החופשי. התובע טען בכתב תביעתו שהועסק במשך כ-30 שעות בחודש במהלך מרבית תקופת העסקתו, ואילו בגלצ נטען שהוא הועסק רק 3.5 שעות בלבד בשבוע, ושהגיע למשמרות בתחנה רק כשהמועדים התאימו לו.
התובע לא הוכיח את טענתו בנוגע להיקף השעות בהן עבד בתחנה, ובכל מקרה – גם אילו היה מוכיח זאת מדובר במספר שעות שבועי לא גבוה. זאת כאשר התובע עבד לפרנסתו במשרה מלאה, בשכר גבוה ובתפקידים בכירים. עוד הוכח שלאורך השנים צובאים רבים על פתחה של התחנה ומבקשים להתנדב, בין כקריינים ובין כמגישי תכניות כאלה ואחרות.
בית הדין נתן משקל גם לעובדה שמדובר בהתנדבות לתחנת שידור ציבורית וצבאית, בשונה מתחנת שידור פרטית הפועלת לצרכים מסחריים. "מאז הקמתו צה"ל הינו צבא (גם) של מתנדבים", ציין בית הדין בהחלטתו. "תופעת ההתנדבות לצה"ל הינה תופעה חברתית חשובה, שיש לברך עליה".
כך נדחתה התביעה, והקריין חויב לשלם לגלצ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 12,000 שקל.
