עובדים רעילים – יש דבר כזה?

לא חסרים מחקרים שמתמקדים בשאלה כיצד להניע עובדים, להעצים את היכולות שלהם ולמקסם את הביצועים שלהם, אבל נושא חשוב לא פחות די נזנח: כיצד להתמודד עם עובדים שגורמים נזק לביצועי הארגון?

זה יכול להיות הדרמה קווין שמתלונן על כל דבר שזז, ה"בחשן" שמספק רכילות דרך קבע והופך התלחששויות על עמיתים ועל הבוס לאופנה עקומה, ויש כמובן גם את העובד שנוהג לקחת לעצמו קרדיט על משימות שהתרומה שלו בהן היתה שולית בלבד. מיותר לומר שמדובר בעובד שלא ממש מעורר רגשות חיוביים בקרב הקולגות שלו.

חיסכון של כ-12,000 דולר בשנה

במחקר שנערך לפני שנה על ידי בית הספר לעסקים בהרווארד, במסגרתו נאספו נתונים אודות כ-50,000 עובדים בארגונים אמריקנים שונים, נבחנו השלכות התנהגות "רעילה" של עובדים על כלל הארגון.

אחד הממצאים המעניינים שעלו מהמחקר הוא שהחלפת "עובד רעיל" בעובד בעל ביצועים ממוצעים – מביאה לשיפור ביצועי הארגון בצורה ניכרת בהשוואה להחלפת עובד ממוצע בסופרסטאר.

כך, כאשר עובד ממוצע מוחלף בעובד בעל הניסיון המקצועי העשיר ביותר והיכולות הגבוהות ביותר – הארגון חוסך בממוצע 5,303 דולר, בעוד כאשר עובד רעיל מוחלף בעובד ממוצע הארגון חוסך 12,489 דולר.

במילים אחרות: גיוס העובדים הנכונים הוא קריטי לעתיד העסק – את זה אנחנו כבר יודעים, אבל לא פחות קריטי להימנע מגיוס העובדים הלא נכונים.

איך לזהות עובד רעיל?

מחקרים מלמדים שעובד בעל ביטחון עצמי מופרז, בעל חשיבות עצמית, וכזה החוזר ומתעקש על הקפדה בלתי מתפשרת על הכללים – הוא בעל פוטנציאל רב יותר להיות עובד רעיל, כאשר לתרבות הארגונית השפעה משמעותית על עניין זה.

עובד שכזה יהיה בדרך כלל פרודוקטיבי יותר ביחס לעובד הממוצע, עובדה שעשויה לספק הסבר להישרדותו בארגון חרף התנהגותו הלא מותאמת במקרה הטוב, והלא מוסרית במקרה הפחות טוב.

מחקרים מצאו שעובדים החשופים דרך קבע להתנהגותו השלילית של עובד רעיל – סביר להניח שביום מן הימים יתחילו לחקות אותו, עניין נוסף שיש להביא בחשבון.

להחלטה נכונה או שגויה בנוגע לזהות העובד המגויס לשורות הארגון יש השלכות רוחביות על רווחיותו לטווח ארוך. לטענת החוקרים, בחינת "פוטנציאל הרעילוּת" של המועמד לתפקיד עשויה להביא לשיפור ביצועי הארגון, שכן התעלמות מפרמטר זה מציבה את המועמד בעמדה טובה ביחס למועמדים אחרים, בשל העובדה שלרוב הוא יפגין כאמור כישורים וביצועים טובים מהרגיל.

חברו הטוב של הבוס

העובד הרעיל, שמעורר אנטגוניזם בקרב כלל העובדים, הופך לא פעם לחברו הטוב של המעסיק בשל ביצועיו המרשימים ויכולתו לעורר אמפתיה או לדקלם בפניו את דברי החנופה הנכונים.

כך, כאשר אחד העובדים אוזר סוף סוף אומץ ופונה למעסיק לשתף אותו בנעשה מתחת לרדאר שלו – מעסיקים רבים מעדיפים להדוף, להבליג, או פשוט להעלים עין.

התנהלות זו לא רק שעלולה לפגוע במוטיבציה של אותו עובד להמשיך לבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר מאחר שלא זכה לאוזן קשבת, אלא אף להביא לנשירת עובדים איכותיים ולאלץ את המעסיק לפצוח בהליכי גיוס מייגעים שעלותם תהיה גבוהה לאין שיעור ביחס לפיטורי העובד הרעיל, במידה והניסיונות לקרוא אותו לסדר לא צלחו.

<< לחצו לצפייה: פסקי דין חשובים בדיני עבודה >>