למרות שחתם על סעיף 14, חויב המעסיק להשלים פיצויי פיטורים בסך כ-200 אלף שקל

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חייב בשבוע שעבר מעסיק לשלם לעובד השלמת פיצויי פיטורים בסך כ-200 אלף שקל, נוסף על כ-170 אלף שקל שהעובד כבר קיבל. זאת על אף שהצדדים חתומים על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים במסגרת חוזה העבודה.

העובד הועסק כסוכן מכירות בחברה במשך כ-10 שנים, עד לפיטוריו. בכתב התביעה נגד החברה, טען שהיא לא נהגה כדין כאשר לא שילמה לו פיצויי פיטורים גם בגין העמלות שקיבל, שלטענתו מהוות חלק משכרו הקובע לצורך פיצויי פיטורים.

החברה טענה להגנתה שמאחר שסעיף 14 חל על יחסי העבודה בין הצדדים, הסכומים ששוחררו מקופת הפיצויים באים במקום פיצויי פיטורים, ולכן העובד לא זכאי להשלמת פיצויי פיטורים מעבר לסכומים שכבר שוחררו מקופת הפיצויים במועד סיום העסקתו.

עמלות ובונוס קבוע

תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים קובעת שרכיב עמלות או בונוס קבוע, אף אם שיעורו משתנה, נכנס בגדר תחשיב זכאות לפיצויי פיטורים. בית הדין הארצי לעבודה פסק [ע"ע 300327/98] בנוגע לתקנה 9 שהיא "…מכוונת, בין השאר, למצב שבו עיקר שכרו של עובד משולם כעמלת תפוקה אישית".

על בסיס אלו קבע בית הדין האזורי לעבודה שהיה על החברה לשלם לעובד פיצויי פיטורים בהתאם לשכר, הכולל עמלות. "אין בידינו לקבל את טענת החברה שלפיה הסכומים ששוחררו מקופת הפיצויים באים במקום פיצוי פיטורים כמפורט בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, שכן הסכומים שהופרשו לקופת הפיצויים לא הופרשו ממלוא שכרו של העובד, לרבות רכיב העמלות", נימק בית הדין את החלטתו.

הפסיקה אף מבהירה [ע"ע 696/07] כי "יש תוקף להוראה לפיה באות ההפרשות במקום פיצויי פיטורים רק בעת שהוראות ההסכם בדבר ההפרשות מקוימות כלשונן וההפרשות מבוצעות כדין ממלוא שכרו הקובע של העובד…"

כך נפסק שהעובד זכאי לפיצויי פיטורים בסך כולל של כ-370 אלף שקל, והמעסיק חויב להוסיף כ-200 אלף שקל על הסכום שהצטבר לטובת העובד בביטוח המנהלים בסך כ-170 אלף שקל.

[סע"ש 25222-12-16]