• אודות
  • תנאי השימוש
  • מדיניות פרטיות
  • יצירת קשר
  • Facebook
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
כתבות פופולריות |
  • סעיף 14: מדוע נפסק שפיצויי הפיטורים שהופרשו לעובדת מהווים השלמה ולא חלופה?
  • עובד חדש שמתפטר בסופ"ש יוצא ידי חובת הודעה מוקדמת?
  • משרד הכלכלה מציג: "עבודאטה" – אתר נתונים ומידע על שוק העבודה
  • בית הדין הארצי מבהיר: לא כל הפרת אמונים תביא לשלילת פיצויי פיטורים
  • פיצוי לעובדת שלא עודכנה שרשאית לבקש להישאר אחרי גיל פרישה חובה
  • פיצוי בסך 100 אלף שקל לעובד שהוסתרה ממנו הסיבה האמיתית לפיטוריו
  • פסיקה חריגה: "החלטת הפיטורים נגועה באי סבירות קיצונית"
  • לעובד נפסק גמול שעות נוספות בגובה 270 אלף שקל, למרות חריגה של 60 שעות
  • ביה"ד הארצי מבהיר: כך יש ליישם את הלכת ריעני בנוגע לשעות נוספות
  • תקדים דרמטי: צמצום ההכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד ובשיטת חישוב הפיצוי
  • פסיקה חריגה: מעסיק רשאי להקדים פיטורי עובדת בהיריון כדי למנוע השלמת 6 חודשי העסקה
  • העובד חויב ב-100 אלף שקל בגין הפרת חובת האמון ותום הלב
  • הודיעה שהיא בהיריון לאחר קבלתה לעבודה, תפוצה ב-30 אלף שקל בשל התנהלות המעסיק
  • נדחתה תביעת ההסתדרות לחייב מעסיק במתן מענק שנתי, שבוטל לאחר עשרות שנים
  • "הלכת התאמה": בית הדין הארצי מבהיר שמזמין שירות לא תמיד מחויב לערוך שימוע לעובד קבלן
  • בית הדין הארצי בפסיקה תקדימית: זכאות לפיצויי פיטורים – גם לידועים בציבור
  • בית הדין הארצי לעבודה: התנגדותו המעורפלת של העובד להפחתת השכר נחשבת להסכמה
  • ממה מעסיקים צריכים להיזהר כשמועמד משתף מיוזמתו במידע רגיש?
  • פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים
  • פיצוי חריג בסך כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מתפקידה משיקולים זרים
  • פסיקה: לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בעילת התעמרות בין עובדים
  • גילתה שהמנהל הקודם קיבל שכר גבוה יותר, תקבל פיצוי בגובה כ-160 אלף שקל
  • פיצוי חריג בגובה כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מהתפקיד משיקולים זרים
  • הבוס ענה לטלפון במהלך השימוע, בית הדין קבע שהדבר מצביע על חוסר פניות
  • בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
  • פיצוי של 80 אלף שקל לעובד שהוטרד מינית מצד הממונה עליו
  • מועמד בן 43 יקבל פיצוי כי נשאל לגילו בריאיון, למרות שהסגיר מרצונו את הגיל בקו"ח
  • פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים
  • המנהל הפר בידוד ופוטר. בית הדין לעבודה הקפיא את הפיטורים, למרות שגויס מחליף
  • פיצוי בסך 75 אלף שקל לעובדת שפוטרה שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק ב'
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק א'
  • פסיקה: מעסיק רשאי להעיר לעובד על הפסקות שירותים ארוכות מדי
  • חופשת מחלה: פסקי דין שחשוב להכיר
  • נצפתה בשופינג בחופשת מחלה, נפסק שאינה זכאית לפיצויי פיטורים
  • הוכרע סופית: מי נהנה מרווחי קופת התגמולים – המעסיק או העובד?
  • כ-60 אלף שקל לעובד שספג התעמרות: "נמנעה תקשורת בינו לבין העולם החיצון"
  • פוטרה מיד לאחר חזרתה מחל"ת חופשת לידה – מדוע לא זכאית לפיצוי?
  • המעסיק שילם יותר מדי: 4 שיקולי הפסיקה לחייב את העובד להשיב את הכספים
  • פיצוי למנכ"ל שהוכיח שגויס לו מחליף לפני השימוע
  • 50 אלף שקל לעובדת על פגיעה בפרטיותה: "העירו לי שאני מבזבזת נייר טואלט"
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכר
  • העובדת טענה שפסק הדין מרתיע מעסיקים פוטנציאליים, בית הדין סירב להסיר את שמה
  • אישורי המחלה להיעדרות הממושכת לא הוצגו במועד, הובהר שעל המעסיק לדרוש זאת
  • בית הדין הארצי: סמנכ"לית שהוטרדה מינית תפוצה ב-215 אלף שקל
  • לחץ ומתח בעבודה? מחקר חדש מציע פתרון מפתיע בשלוש דקות
  • המעסיק מסר לעובד המתפטר מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה, וחטף תביעה כוזבת
  • המעסיק חויב באופן אישי לשלם לעובד כ-400 אלף שקל, כרבע מתוכם דמי חופשה
  • בית הדין הארצי לעבודה בהבהרה חשובה בנוגע לתיקון חוק הגנת השכר
  • סיכום 2019: פסקי דין בדיני עבודה שחשוב להכיר
  • המעסיקה המליצה לעובדת על הפלה: "אתם בעדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב"
  • פסיקה: העובד יקבל 150 אלף שקל, בשל עמימות במדיניות החברה
  • הצעת חוק: ימי מחלה על פי הצהרת העובד, ללא תעודת מחלה
  • המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
  • 9 דברים שמעסיק נדרש לציין בהודעה הנמסרת לעובד בנוגע לתנאי עבודתו
  • העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
  • העובד שפוטר לא כדין יקבל פיצוי חריג בסך 460 אלף שקל
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה ב-50 השנים האחרונות
  • המעסיק חויב ב-50 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיות העובדת
  • אפליה מגדרית בעבודה: המעסיק יפצה ב-100 אלף שקל שתי עובדות שקיבלו שכר נמוך משל גבר
  • פיצוי לעובדת שנודע לה שהיא בהיריון לאחר פיטוריה, והמעסיק סירב להחזירהּ
  • פיצוי חריג בסך מיליון שקל לעובדת שעברה ניצול מיני בעבודה
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • מפתיע: הסתרת הסיבה האמיתית לזימון העובד לשימוע הוגדרה על ידי השופט כ"רגישות"
  • פסיקה: האם לגיטימי כיום לשלם לעובד שכר נטו?
  • פסיקה: פערי שכר בין גבר לאישה אסורים גם אם ציפיות השכר שונות
  • בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה
  • סיכום מחצית 2019: פסקי דין חשובים בדיני עבודה
  • שימוע מאוחר: פיצוי בגובה 30 אלף שקל לעובדת שנערכו לה שני שימועים
  • בוטל פסק הדין שחייב לפצות עובדת שישבה באפס מעשה בכ-300 אלף שקל
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
ראשי » רגולציה » פסיקה בדיני עבודה » בית הדין הארצי לעבודה: עובד זכאי לדמי מחלה גם אם השלים את שעות היעדרותו

בית הדין הארצי לעבודה: עובד זכאי לדמי מחלה גם אם השלים את שעות היעדרותו

מעסיקולוג 30/04/2020 0:07

מעסיקים עלולים ליפול בקלות למלכודות של היעדר ידע בנוגע לזכויות העובד שמצהיר על מחלה. אנחנו כאן לעשות סדר

השלמת ימי מחלה

בית הדין הארצי לעבודה הבהיר לאחרונה בפסק דינו [ע"ע 47880-03-19], שבמקרה בו עובד נעדר מהעבודה בשל מחלה, והוא זכאי לתשלום עבור תקופת היעדרותו על פי החוק –  הוא יהיה זכאי לדמי מחלה מלאים גם אם במועד מאוחר יותר עבד בימי עבודה נוספים במקום ימי העבודה שבהם היה חולה.

כאשר מעסיק חושד שעובד מדווח על ימי מחלה בעודו בריא וכשיר לעבודה, עומד להגנתו סעיף 2(ג) לתקנות דמי מחלה שקובע שבמקרה בו מתעורר ספק אצל מעסיק לגבי תעודת מחלה שקיבל העובד, הוא רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית, ועל העובד להיענות להזמנת המעסיק להיבדק.

בית הדין לעבודה הבהיר לאחרונה [סע"ש 12805-11-15] שמעסיק אינו רשאי לעשות דין עצמי ולפתור עצמו מהוראות החוק, כי יש לו "תחושה" או "אמונה" שהעובד מתחזה לחולה. "אם החברה חשדה בפסול כלשהו בתעודת המחלה של העובד, היה עליה לפעול כדי להזימהּ, וכל עוד היא לא עשתה כן – עליה לקבלה", ציין בית הדין בהחלטתו.

חופשה או מחלה?

ומה קורה כאשר מתברר שהעובד אכן נופש בחופשה בימים בהם נעדר מעבודתו תוך הצהרה לפיה הוא חולה? בשאלה זו נדרש לאחרונה לדון בית הדין לעבודה בתל אביב [סע"ש 3710-03-17], ומפסק הדין משתמע שמעסיק עשוי להיות זכאי להחזר דמי מחלה שניתנו לעובד בעקבות דיווח שקרי, ושבנסיבות מסוימות אף ניתן לשלול את פיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת מעובד שקיבל דמי מחלה לא כדין.

יש לזכור שמדובר בפסיקה של בית הדין האזורי לעבודה, בעוד שרק פסיקות של בית הדין הארצי מחייבות את כל הערכאות השיפוטיות. עם זאת, ניתן ללמוד ממנו על הלך הרוח אותו מנסים השופטים להוביל, שאף ציינו בפסק הדין: "לצערנו, הקלוּת הבלתי נסבלת בה ניתנים אישורי מחלה היא תופעה פסולה, אשר בסופו של יום משולמים על ידי המעסיקים".

עם זאת, גם אם המעסיק מחליט שהוא מעוניין לפטר את העובד במקרה בו מתברר שהוא זייף מחלה, הוא עדיין מחויב להקפיד היטב על כל כללי השימוע, תוך שמיעת טענותיו של העובד בלב פתוח ונפש חפצה, על מנת לאפשר לעובד לשכנע אותו לשנות את דעתו. פיטורים במקרה כזה ללא שימוע כדין חושפים את המעסיק לתביעה, כפי שכבר קרה לא פעם בעבר.

פדיון ימי מחלה

פדיון ימי מחלה שלא נוצלו היא זכות חוזית, בשונה מזכות קוגנטית המוקנית לעובד מכוח החוק ואינה ניתנת לביטול. הפסיקה הבהירה בעבר שפדיון ימי מחלה הוא למעשה בונוס שניתן לעובד פורש כ"פרס" על כך שלא תבע דמי מחלה. בית הדין הארצי לעבודה הסביר [ע"ע 582/05] שמטרת פדיון ימי מחלה לא מנוצלים היא לעודד עובדים להימנע מהיעדרויות בלתי מוצדקות בכסות של "מחלה", שכן כך העובדים יודעים שיקבלו פיצוי אם יתמידו להגיע לעבודה.

קיים מקרה חריג בו בית הדין נוהג לפסוק לעובד פדיון ימי מחלה שלא נוצלו, גם כאשר הדבר לא הוסדר מראש בין הצדדים במסגרת חוזה העבודה. חוק דמי מחלה קובע שמעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק או לפי הסכם קיבוצי. בית הדין הארצי פסק בעבר [ע"ע 383/07] שמעסיק רשאי לפטר עובד ששוהה בתקופת אי כושר ומקבל דמי מחלה, אך הוא לא רשאי לקבוע את מועד סיום יחסי העבודה בטרם מיצה העובד את ימי המחלה בתשלום להם הוא זכאי מכוח דמי מחלה.

כך, לכל עובד קיימת למעשה זכות למצות עם סיום העסקתו בעת מחלה את יתרת ימי המחלה להם הוא זכאי מכוח חוק דמי מחלה, עד למכסה מקסימלית של 90 ימים. מסיבה זו בית הדין לעבודה בבאר שבע פסק [סע"ש 24013-07-15] פדיון ימי מחלה שלא נוצלו, על אף שהעובד לא היה זכאי לקבלת פדיון ימי מחלה מכוח חוזה העבודה. זאת מאחר שהעובד פוטר בעודו בתקופת מחלה, ועדיין עמדו לזכותו 73 ימי מחלה צבורים מכוח החוק.

כלומר, העובד פוטר בטרם מיצוי אותם ימי מחלה שנצברו לזכותו, בניגוד לפסיקת בית הדין הארצי האמורה, ולכן באופן עקרוני המעסיק מחויב לפצות את העובד בסכום השווה לדמי מחלה עבור 73 ימי מחלה, להם היה זכאי במועד פיטוריו.

בשלט רחוק

לא מעט מעסיקים נאלצים להתמודד עם ימי מחלה פיקטיביים עליהם מדווחים העובדים פעמים רבות במשך השנה. התופעה קיבלה חיזוק נוסף, לאחר שמשרד הבריאות פרסם נוהל חדש לרופאים לפיו אין עוד צורך שמטופל יגיע למרפאה כדי לקבל אישור מחלה. כך עובד יכול לקבל כיום אישור מחלה "בשלט רחוק", ללא כל בדיקה רפואית.

לצד זאת, עדיין עומדת על שולחן הכנסת הצעה לתיקון חוק דמי מחלה, לפיה ייאסר על מעסיקים לנכות ממכסת ימי המחלה ימים שבעדם לא שולמו לעובד דמי מחלה, כדוגמת יום המחלה הראשון בגינו העובד לא זכאי לדמי מחלה מכוח החוק.

בנובמבר 2019 הוגשה הצעת חוק שעוררה את תרעומת בקרב מעסיקים, לפיה עובד יהיה רשאי לקבל תקופת ימי מחלה עד שלושה ימים בשנה ולא יותר מיומיים ברצף, שלגביהם יסתפק המעסיק בהצהרה בכתב על היעדרותו של העובד בגין מחלה – ולא תידרש הצגתה של תעודת מחלה. האם הצעת החוק תאושר? ימים יגידו.

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא דמי מחלה >>

מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה

אולי גם הכתבות האלו יעניינו אותך:

  • בית הדין לעבודה מבהיר: עובד זכאי להחזר כספי גם עבור נסיעות בשטח A
    בית הדין לעבודה מבהיר: עובד זכאי להחזר כספי גם עבור נסיעות…
  • בית הדין לעבודה: אכן עובד מאתגר, אך זכאי לפיצוי גבוה בשל סגנון ההערות
    בית הדין לעבודה: אכן עובד מאתגר, אך זכאי לפיצוי גבוה בשל…
  • בית הדין הארצי: מעסיק פטור משימוש בטכנולוגיה מתקדמת לצורך פיקוח שעות נוספות
    בית הדין הארצי: מעסיק פטור משימוש בטכנולוגיה מתקדמת לצורך…
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכר
    בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון…
  • בית הדין הארצי לעבודה: התנגדותו המעורפלת של העובד להפחתת השכר נחשבת להסכמה
    בית הדין הארצי לעבודה: התנגדותו המעורפלת של העובד להפחתת…
  • בית הדין הארצי לעבודה בהבהרה חשובה בנוגע לתיקון חוק הגנת השכר
    בית הדין הארצי לעבודה בהבהרה חשובה בנוגע לתיקון חוק הגנת…
  • בית הדין הארצי: לגיטימי לפטר עובד זוטר לצורך השלמת משרת בכיר
    בית הדין הארצי: לגיטימי לפטר עובד זוטר לצורך השלמת משרת בכיר
  • בית הדין: "לגרסת המעסיק, עובד שידו נשברה ומנצל ימי מחלה הוא אוכל חינם שיש לפטר"
    בית הדין: "לגרסת המעסיק, עובד שידו נשברה ומנצל ימי מחלה הוא…
  • בית הדין לעבודה מבהיר: מהן חובות עובד שנקרא לשירות במילואים?
    בית הדין לעבודה מבהיר: מהן חובות עובד שנקרא לשירות במילואים?
  • בית הדין לעבודה: סכסוך משפחתי אינו שיקול לגיטימי לפיטורי עובד
    בית הדין לעבודה: סכסוך משפחתי אינו שיקול לגיטימי לפיטורי…
  • בית הדין לעבודה: מתי עובד רשאי לעודד לקוח לפעול נגד המעסיק?
    בית הדין לעבודה: מתי עובד רשאי לעודד לקוח לפעול נגד המעסיק?
  • בית הדין לעבודה: הבלגת עובד מהרעת תנאים במשך כשנתיים נחשבת להסכמה
    בית הדין לעבודה: הבלגת עובד מהרעת תנאים במשך כשנתיים נחשבת…
בית הדין לעבודה זכאות עובד לדמי מחלה

הרשמה חינם לניוזלטר

חוקים בדיני עבודה

חוקים בדיני עבודה

 

 

הכתבות הכי נצפות
פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

© כל הזכויות שמורות למעסיקולוג 2022

אודות | תנאי השימוש | מדיניות פרטיות | צרו קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס