בית הדין הארצי לעבודה: עובד זכאי לדמי מחלה גם אם השלים את שעות היעדרותו

בית הדין הארצי לעבודה הבהיר לאחרונה בפסק דינו [ע"ע 47880-03-19], שבמקרה בו עובד נעדר מהעבודה בשל מחלה, והוא זכאי לתשלום עבור תקופת היעדרותו על פי החוק –  הוא יהיה זכאי לדמי מחלה מלאים גם אם במועד מאוחר יותר עבד בימי עבודה נוספים במקום ימי העבודה שבהם היה חולה.

כאשר מעסיק חושד שעובד מדווח על ימי מחלה בעודו בריא וכשיר לעבודה, עומד להגנתו סעיף 2(ג) לתקנות דמי מחלה שקובע שבמקרה בו מתעורר ספק אצל מעסיק לגבי תעודת מחלה שקיבל העובד, הוא רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית, ועל העובד להיענות להזמנת המעסיק להיבדק.

בית הדין לעבודה הבהיר לאחרונה [סע"ש 12805-11-15] שמעסיק אינו רשאי לעשות דין עצמי ולפתור עצמו מהוראות החוק, כי יש לו "תחושה" או "אמונה" שהעובד מתחזה לחולה. "אם החברה חשדה בפסול כלשהו בתעודת המחלה של העובד, היה עליה לפעול כדי להזימהּ, וכל עוד היא לא עשתה כן – עליה לקבלה", ציין בית הדין בהחלטתו.

חופשה או מחלה?

ומה קורה כאשר מתברר שהעובד אכן נופש בחופשה בימים בהם נעדר מעבודתו תוך הצהרה לפיה הוא חולה? בשאלה זו נדרש לאחרונה לדון בית הדין לעבודה בתל אביב [סע"ש 3710-03-17], ומפסק הדין משתמע שמעסיק עשוי להיות זכאי להחזר דמי מחלה שניתנו לעובד בעקבות דיווח שקרי, ושבנסיבות מסוימות אף ניתן לשלול את פיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת מעובד שקיבל דמי מחלה לא כדין.

יש לזכור שמדובר בפסיקה של בית הדין האזורי לעבודה, בעוד שרק פסיקות של בית הדין הארצי מחייבות את כל הערכאות השיפוטיות. עם זאת, ניתן ללמוד ממנו על הלך הרוח אותו מנסים השופטים להוביל, שאף ציינו בפסק הדין: "לצערנו, הקלוּת הבלתי נסבלת בה ניתנים אישורי מחלה היא תופעה פסולה, אשר בסופו של יום משולמים על ידי המעסיקים".

עם זאת, גם אם המעסיק מחליט שהוא מעוניין לפטר את העובד במקרה בו מתברר שהוא זייף מחלה, הוא עדיין מחויב להקפיד היטב על כל כללי השימוע, תוך שמיעת טענותיו של העובד בלב פתוח ונפש חפצה, על מנת לאפשר לעובד לשכנע אותו לשנות את דעתו. פיטורים במקרה כזה ללא שימוע כדין חושפים את המעסיק לתביעה, כפי שכבר קרה לא פעם בעבר.

פדיון ימי מחלה

פדיון ימי מחלה שלא נוצלו היא זכות חוזית, בשונה מזכות קוגנטית המוקנית לעובד מכוח החוק ואינה ניתנת לביטול. הפסיקה הבהירה בעבר שפדיון ימי מחלה הוא למעשה בונוס שניתן לעובד פורש כ"פרס" על כך שלא תבע דמי מחלה. בית הדין הארצי לעבודה הסביר [ע"ע 582/05] שמטרת פדיון ימי מחלה לא מנוצלים היא לעודד עובדים להימנע מהיעדרויות בלתי מוצדקות בכסות של "מחלה", שכן כך העובדים יודעים שיקבלו פיצוי אם יתמידו להגיע לעבודה.

קיים מקרה חריג בו בית הדין נוהג לפסוק לעובד פדיון ימי מחלה שלא נוצלו, גם כאשר הדבר לא הוסדר מראש בין הצדדים במסגרת חוזה העבודה. חוק דמי מחלה קובע שמעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק או לפי הסכם קיבוצי. בית הדין הארצי פסק בעבר [ע"ע 383/07] שמעסיק רשאי לפטר עובד ששוהה בתקופת אי כושר ומקבל דמי מחלה, אך הוא לא רשאי לקבוע את מועד סיום יחסי העבודה בטרם מיצה העובד את ימי המחלה בתשלום להם הוא זכאי מכוח דמי מחלה.

כך, לכל עובד קיימת למעשה זכות למצות עם סיום העסקתו בעת מחלה את יתרת ימי המחלה להם הוא זכאי מכוח חוק דמי מחלה, עד למכסה מקסימלית של 90 ימים. מסיבה זו בית הדין לעבודה בבאר שבע פסק [סע"ש 24013-07-15] פדיון ימי מחלה שלא נוצלו, על אף שהעובד לא היה זכאי לקבלת פדיון ימי מחלה מכוח חוזה העבודה. זאת מאחר שהעובד פוטר בעודו בתקופת מחלה, ועדיין עמדו לזכותו 73 ימי מחלה צבורים מכוח החוק.

כלומר, העובד פוטר בטרם מיצוי אותם ימי מחלה שנצברו לזכותו, בניגוד לפסיקת בית הדין הארצי האמורה, ולכן באופן עקרוני המעסיק מחויב לפצות את העובד בסכום השווה לדמי מחלה עבור 73 ימי מחלה, להם היה זכאי במועד פיטוריו.

בשלט רחוק

לא מעט מעסיקים נאלצים להתמודד עם ימי מחלה פיקטיביים עליהם מדווחים העובדים פעמים רבות במשך השנה. התופעה קיבלה חיזוק נוסף, לאחר שמשרד הבריאות פרסם נוהל חדש לרופאים לפיו אין עוד צורך שמטופל יגיע למרפאה כדי לקבל אישור מחלה. כך עובד יכול לקבל כיום אישור מחלה "בשלט רחוק", ללא כל בדיקה רפואית.

לצד זאת, עדיין עומדת על שולחן הכנסת הצעה לתיקון חוק דמי מחלה, לפיה ייאסר על מעסיקים לנכות ממכסת ימי המחלה ימים שבעדם לא שולמו לעובד דמי מחלה, כדוגמת יום המחלה הראשון בגינו העובד לא זכאי לדמי מחלה מכוח החוק.

בנובמבר 2019 הוגשה הצעת חוק שעוררה את תרעומת בקרב מעסיקים, לפיה עובד יהיה רשאי לקבל תקופת ימי מחלה עד שלושה ימים בשנה ולא יותר מיומיים ברצף, שלגביהם יסתפק המעסיק בהצהרה בכתב על היעדרותו של העובד בגין מחלה – ולא תידרש הצגתה של תעודת מחלה. האם הצעת החוק תאושר? ימים יגידו.

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא דמי מחלה >>