הסקטור הפרטי: השכר השעתי של נשים חרדיות נמוך ב-23%

שכירה חרדית עובדת בממוצע כ-29 שעות, ואילו יהודייה שאינה חרדית עובדת בממוצע 38 שעות, למרות שנשים חרדיות רבות מצהירות שלוּ הדבר היה מתאפשר הן היו מעוניינות להרחיב את היקף המשרה – כך עולה מהסקירה הכלכלית שפורסמה אתמול (א') על ידי אגף הכלכלן הראשי באוצר. לעניין זה השלכות על גובה השכר החודשי, עם פער בשיעור של 30% בין ממוצע ההכנסה של נשים חרדיות לבין נשים יהודית שאינן חרדיות.

הסיבה לפער זה אינה נעוצה בהיקף המשרה בלבד, שכן אז ניתן היה לחשוב שהוא אינו קיים בהשוואה של השכר השעתי. עם זאת, הנתונים מראים אחרת: בענפים המאפיינים את הסקטור הציבורי הפער אמנם מצטמצם בצורה ניכרת ועומד על שיעור של כ-7% בלבד, אולם בענפים המאפיינים את הסקטור הפרטי פער השכר השעתי בין נשים חרדיות לבין נשים יהודיות שאינן חרדיות עומד על לא פחות מ-23%. הסברים אפשריים לכך יהיו סוג ההשכלה, סוג העבודה והוותק בעולם התעסוקה שצברו נשים חרדיות, שהן לרוב צעירות.

במהלך השנים האחרונות נרשמה עלייה חדה בשיעור התעסוקה של נשים חרדיות, שחצה אף את היעד שהציבה הממשלה. לאחרונה זוהתה השתלבות של נשים חרדיות בענפים נוספים, מעבר לתחום החינוך שכיום מחציתן מועסקות בו. לצורך ההשוואה, רק 18% מהנשים היהודיות שאינן חרדיות עוסקות בתחום החינוך.

בסקר החברתי השנתי שנערך ב-2014 על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נשאלו נשים חרדיות מדוע הן עובדות במשרה חלקית. קרוב למחצית מהן השיבו שלצורך הטיפול בילדים ובניהול משק הבית, אולם 16% אמרו שלא הצליחו למצוא עבודה נוספת או עבודה במשרה מלאה, 16% אמרו שהן פשוט לא מעוניינות לעבוד יותר מ-35 שעות בשבוע, ו-13% הסבירו שהן עובדות בתחום שלא נהוג לעבוד בו יותר מ-35 שעות שבועיות.

שיעור תעסוקת הנשים החרדיות עמד במהלך שנת 2015 על 73% – מדובר בעלייה חדה ביותר, כאשר לצורך ההשוואה שיעור זה לפני עשור עמד על 50% בלבד. היעד שהציבה הממשלה להגיע אליו עד 2020 היה שיעור של 63%, שכאמור כבר נחצה.

יצוין כי התקשורת נוטה לאחרונה לעסוק רבות בסיקור של השתלבות נשים חרדיות בעולם ההייטק, אולם הכלכלן הראשי מצנן את ההתלהבות, ומבהיר שנכון להיום שיעור הנשים החרדיות המועסקות בענף זה הנו מצומצם ביותר.