הצעת חוק: השוואת תנאי שכר של קבוצות מוחלשות שאסור להפלותן
מעסיקולוג9:57
"המצב כיום מאפשר למעסיקים להעסיק כוח עבודה זול עם גושפנקה ציבורית של שילוב ושוויון הזדמנויות, שבפועל רק מעמיקה את הפערים החברתיים"
הצעת חוק להשוואת תנאי שכר לקבוצות שאסור להפלותן, הונחה השבוע על שולחן הכנסת על ידי ח"י אילן גילאון (מרצ) ו-12 חברי כנסת נוספים.
מוצע לקבוע שמסגרת עבודה שבה ניתנים תנאי שכר שונים לקבוצות אוכלוסייה שהפלייתן אסורה – תיחשב מפלה, גם אם לצורך העסקת קבוצת האוכלוסייה הנבדלת נבחרה צורת התאגדות שונה, כדוגמת חברת בת או חברה אחות.
בנוסף מוצע לקבוע שעובדי קבלן המועסקים דרך קבע אצל מעסיק או במקום עבודה, יהיו זכאים לתנאי השכר הניתנים לעובדים של המעסיק או מקום העבודה.
אחד היעדים של משרדי הממשלה הוא שילוב אוכלוסיות המתקשות להשתלב בשוק העבודה. לצורך כך, הרגולטורים השונים מקדמים פרויקטים שונים לשילוב אוכלוסיות אלה בשוק העבודה, באמצעות תמריצים הניתנים למעסיקים וכן באמצעות שיתופי פעולה שונים. עם זאת, בפועל נוצרת הפליה של קבוצות אלו, שמבצעות עבודה בשכר נמוך יותר משל עובדים העוסקים בעבודה דומה.
על פי נתוני משרד העבודה והרווחה, נכון לנובמבר 2017 שיעור התעסוקה בקרב נשים חרדיות עומד על 72.8%, אך נשים חרדיות משתכרות בממוצע כ-5,900 שקל בחודש, בעוד שמקבילותיהן שאינן חרדיות משתכרות כ-9,400 שקל.
באוגוסט 2017 קיימה הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת דיון, בו התברר שבענף ההייטק השכר החודשי הממוצע של נשים חרדיות עומד על כ-9,300 שקל, לעומת נשים שאינן חרדיות המשתכרות בממוצע כ-12,350 שקל.
"לשים סוף לפרצות בחוק"
"מצבן של עובדות מאוכלוסיות אחרות, כגון ערביות ודרוזיות, טרם נבחן בצורה השוואתית, אך יש לצפות כי גם שם פערי השכר משמעותיים ביותר", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "המטרה של שילוב בתעסוקה אינה מקנה היתר להפליה בשכר בין עובדים בגין שיוכם הדתי או המגזרי. אין ערך מוסף לשילוב בתעסוקה, אם למרות שיעורי שילוב גבוהים של נשים חרדיות בשוק התעסוקה – הפערים בשכר בינן ובין עמיתיהן ועמיתותיהן אינם משתנים".
למעשה, נוצרת הפליה הנוגדת הן את חוק שכר שווה לעובדת ולעובד והן את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. "יש להפסיק את ההפליה המערכתית הזו, ולשים סוף לפרצות הקיימות בחקיקה הישראלית המאפשרות את ההעסקה הפוגענית הזו בשם עקרון השילוב", אומרים מציעי החוק.
"התפוקה ושווי העבודה של עובדים ועובדות מאוכלוסיות משולבות אינם פחותים מזה של יתר העובדים, ולכן אין כל הצדקה לאפשר פערי שכר לפי שיוכו המגזרי של העובד או העובדת. למעשה, המצב כיום מאפשר למעסיקים להעסיק כוח עבודה זול עם גושפנקה ציבורית של שילוב ושוויון הזדמנויות שבפועל רק מעמיקה את הפערים החברתיים בישראל".
