מוצע בין היתר להגדיר בחוק תרחישים נפוצים שהוכרו בפסיקה ועל ידי הביטוח הלאומי ככאלה שקיומם מהווה חזקה להרעה מוחשית בתנאי העבודה
הצעה לתיקון חוק הביטוח הלאומי הונחה אתמול (א') על שולחן הכנסת על ידי ח"כ יואל חסון ואח', לפיה עובד שהתפטר יהיה זכאי לדמי אבטלה ב-3 מקרים: התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, בשל הרעה במצב הבריאותי של העובד או בן משפחתו, וכן התפטרות הורה לאחר לידה לצורך טיפול בילד.
על פי נוסח החוק הקיים כיום, כאשר עובד מתפטר מעבודתו מרצונו הוא אינו זכאי לדמי אבטלה במשך 90 הימים הראשונים, אלא אם התפטרותו נחשבת 'מוצדקת'. התקנות מכירות כיום בשתי עילות בלבד כהתפטרות מוצדקת: הרעה מוחשית בתנאי העבודה והרעה במצב בריאותי של העובד או בני משפחתו.
תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), העוסקת בזכאות לדמי אבטלה בשל הפסקת עבודה מרצון, אינה מגדירה באופן מפורש את הזכאות לדמי אבטלה במקרה של התפטרות, אלא מפנה לסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים [התפטרות עקב מצב בריאות לקוי] וכן לסעיף 11(א) לחוק זה [הרעה מוחשית בתנאי עבודה + התפטרות עובד עונתי].
"בשלה העת לנתק את הזיקה ההדוקה הקיימת כיום בין חוק הביטוח הלאומי לבין חוק פיצויי פיטורים, שכן מדובר בשני חוקים נפרדים בעלי תכליות שונות שאין לערבב ביניהן", אומר ח"כ חסון. "תכליתו של חוק הביטוח הלאומי היא להסדיר את היחסים בין הפרט לבין המדינה, ובתוך כך להעניק לאזרחים רשת תמיכה חברתית וכלכלית רחבה, ואילו מטרתו של חוק פיצויי פיטורים היא להסדיר יחסים בין עובדים למעסיקיהם".
כך מוצע להגדיר בחוק תרחישים נפוצים שהוכרו בפסיקת בתי הדין לעבודה ועל ידי הביטוח הלאומי ככאלה שקיומם מהווה חזקה להרעה מוחשית. זכאות לדמי אבטלה במקרה של התפטרות מחמת הרעה במצב הבריאותי של העובד או בן משפחתו אמנם קיימת כבר כיום מכוח חוק פיצויי פיטורים, אולם מוצע כעת להגדיר אותה בחוק הביטוח הלאומי. זאת, בעוד התפטרות הורה לאחר לידה לצורך טיפול בילד אינה מוכרת כיום כעילה המזכה בדמי אבטלה.
"הורה שמתפטר ממקום עבודתו על מנת לטפל בתינוק עושה זאת בלית ברירה, בדיוק כמו התפטרות על רקע מצב בריאותי או העתקת מקום העבודה", מסביר ח"כ חסון. "בסיטואציה כזאת, ראוי שהמדינה תיקח אחריות ותפרוס רשת ביטחון כלכלי בדמות זכאות לדמי אבטלה".
לדבריו, אין זה ראוי שהמדינה תקבע מתי התפטרות נחשבת 'מוצדקת' ומתי לא, כיוון ששאלת ההצדקה היא עניין סובייקטיבי של העובד. "השאלה הרלבנטית לצורך קבלת דמי אבטלה היא האם העובד שהתפטר נאלץ לעשות זאת בחוסר ברירה", מוסיף חסון. "בנוסף לא ייתכן שזכאות לדמי אבטלה אינה מוגדרת בחוק באופן ברור ומפורש. חוק הביטוח הלאומי עוסק בהרחבה בסוגיות רבות, משניות בהרבה, ולכן עניין כל כך בסיסי ורלבנטי לאזרח הפשוט, כמו זכאות לדמי אבטלה, צריך להיות מוסדר בחוק, ולא להיוותר עמום ופתוח לפרשנויות".
