העובד החדש הקים עסק מתחרה, יפצה את המעסיק ב-20 אלף שקל
מעסיקולוג13:27
רק 3 חודשים חלפו מאז החל העובד החדש להקים במקביל עסק מתחרה, תוך שימוש במידע פנימי | מתי מחירון ורשימת לקוחות נחשבים לסוד מסחרי?
בית הדין לעבודה בתל אביב חייב בשבוע שעבר עובד חדש לפצות את המעסיק ב-20,000 שקל, בעקבות הקמת עסק מתחרה כ-3 חודשים לאחר תחילת העסקתו, תוך פנייה ללקוחות החברה.
העובד הועסק כמנהל רכש בחברה שמספקת פתרונות מיתוג וקידום מכירות, ובחוזה העבודה נקבעה תניית סודיות והגבלת תחרות בחברה. בחלוף כ-5 חודשים הסתיימו יחסי העבודה בעקבות התפטרות העובד, וכשבוע לאחר מכן התקבלה בתיבת הדואר האלקטרוני של מנכ"ל החברה, שכבר שנים אינה בשימוש, הודעה מספק ישראלי חדש המציע לחברה לרכוש במחיר זול מאוד מוצר אשר נמכר על ידי החברה עצמה.
לאחר שהגיעה הודעה דומה נוספת, ערכה החברה בדיקות והתברר שהעסק רשום על שם אביו של העובד, ואילו כתובתו היא כתובת מגוריו של העובד עצמו. שלושה לקוחות גדולים של החברה פנו אל מנכ"ל ועדכנו אותו שיש לו "חפרפרת בחברה", לאחר שקיבלו פנייה טלפונית על ידי גורם שהציג עצמו בשמות שונים במטרה למכור להם מוצרי פרסום. אדם זה מסר להם פרטים אודות התקשרויות קודמות שלהם עם החברה, כדוגמת רכישות קודמות שביצעו.
החברה טענה שהעובד נטל עמו רשימת לקוחות, רשימת ספקים, מחירונים, טפסים שהיו בשימוש החברה, פרטי התקשרות, מוצרים שרכשו, מחירים ששילמו ונתונים נוספים שנצברו במשך 28 שנות פעילות החברה ומהווים פרי מאמץ מיוחד ושקידה רבה של החברה בהכנתם ובליקוטם. לכן, טענה החברה, יש לראותם כסוד מסחרי הראוי להגנה.
בית הדין הארצי לעבודה פסק בעבר [ע"א 6601/96] כי "ככלל אין למעסיק אינטרס לגיטימי שעובדו לא יתחרה בו לאחר סיום עבודתו" . כלומר, תניית אי תחרות או הגבלת תחרות היא בעלת תוקף רק כאשר מוכח אינטרס לגיטימי של המעסיק. עם זאת, אף אם יוכיח זאת המעסיק – עדיין יש לבחון את סבירות ומידתיות ההגבלה לרבות משך ההגבלה, היקפה והתחום הגאוגרפי עליו היא חלה.
בית הדין בחן את הקריטריונים שנקבעו בפסק דין צ'ק-פוינט (ראו מסגרת), ופסק שלא הוכח שהחברה השקיעה משאבים מיוחדים בהכשרת העובד או שניתנה לו תמורה מיוחדת.
רשימת לקוחות – סוד מסחרי?
בית הדין הארצי הכיר [ע"ע 80/08] במקרים מסוימים ברשימת לקוחות כסוד מסחרי. הערך המוסף שהופך רשימה טכנית לרשימת לקוחות שהיא "סוד מסחרי" הוא מטען ההשקעה והתרומה של המעסיק ביצירת הרשימה.
על מנת להכריע בשאלה האם רשימת לקוחות מהווה סוד מסחרי אם לאו, יש לברר האם ברשימה כלול מידע שמקורו בהשקעת משאבים מצד המעסיק והאם בקבלת הרשימה "מן המוכן" יש ערך מוסף מלבד קובץ שמות הלקוחות בענף. ערך מוסף הנובע מכך שגלום ברשימה יתרון מסחרי, מידע סודי ולא נגיש לציבור, ולחלופין מידע יצירתי שכרוך בהשקעת מאמץ מיוחד, זמן וממון.
"במקרים רבים חשיבותה של רשימת לקוחות אינה נובעת מזהות הלקוח אלא מתנאי העסקאות עמו, מהמוצרים שהוא רוכש ומהטיפול שלו הוא זוכה", הבהיר בעבר בית הדין הארצי לעבודה [ע"ע 1141/00]. בפסק הדין הנוכחי נפסק שניתן להקיש מהפסיקה אודות רשימת לקוחות גם על מחירונים, וכך נקבע שסודיותו אינה אוטומטית וקיימת רק אם הוכח שננקטו אמצעים משמעותיים להצפנתו.
במקרה זה נפסק שהחברה לא הוכיחה את טענתה לקיומו של סוד מסחרי, כיוון שבחרה שלא להציג את הרשימות וקבצי הנתונים הרלוונטיים. "בהיעדר הצגתם נתונים אלו והיקפם, גרסת החברה לגבי רשימות הלקוחות והספקים וכן המחירונים, הטפסים וה-DB אינה מפורטת דיה על מנת להוכיח כי נתונים אלו עולים כדי סוד מסחרי", קבע בית הדין.
כך למעשה היתה נתונה החברה במֶלכוד, כאשר מצד אחר רצתה להגן על מידע שראתה בו סוד מסחרי, אך בשל הימנעותה מהצגתו במסגרת ההליך המשפטי לא התאפשר לבית הדין לדון בסוגיה ולהכריע לטובתה.
הפרה של חובות תום הלב והאמונים
חובת תום הלב שמוטלת על עובד לא נגזרת מהוראותיו של חוק ספציפי, אלא מנורמות התנהגות שנפרשות על פני מערכת יחסי עובד-מעביד שמוטלות על כל עובד, ובעיקר על בכירים.
הוכח שהעובד פתח עסק המתחרה בחברה במהלך עבודתו, הסתיר את מעשיו כאשר רשם את העסק על שם אביו, וכן הציג את אביו בפרסומים הרשמיים של העסק ואף פנה ללקוחה של החברה באמצעות שימוש בנתונים הקיימים אצל החברה. נפסק שהעובד הפר את חובות תום הלב והאמונים החלות עליו, ומכאן שקיים תוקף משפטי מחייב לתניית הגבלת העיסוק הקבועה בחוזה העבודה בין הצדדים והעובד הפר תנאי זה.
כך נפסק למעסיק פיצוי בגובה 20,000 שקל. על מנת לקבוע את גובה הפיצוי, הביא בית הדין בחשבון את משך העסקת העובד, את העובדה שהוא החל להקים עסק מתחרה רק 3 חודשים לאחר תחילת עבודתו, את הפניה ללקוחה אחת בלבד, וכן את הסכמתו להגבלת עיסוקו והימנעות מלפנות ל-5 ספקים אותם ציינה החברה.
