הקללה שסיימה את יחסי העבודה: "אין מדובר בקללה שאפשר לעבור עליה לסדר היום"
מעסיקולוג6:54
בית הדין לעבודה: "העובדת פוטרה מעבודתה, אולם שוכנענו שהיא זו שסתמה את הגולל על המשך העסקתה ברגע שקיללה את המעסיק"
"לא יהא זה מיותר לחזור ולהדגיש כי אמנם קבענו שהעובדת פוטרה מעבודתה, אולם שוכנענו שהיא זו שסתמה את הגולל על המשך העסקתה, וזאת מרגע שקיללה את המעסיק בנסיבות אותן תיארנו" – כך פסק לאחרונה בית הדין לעבודה בנצרת, ודחה את תביעת העובדת שפוטרה בהיותה בהיריון.
הרקע לדברים הוא שיחת טלפון בין העובדת החדשה לבין המעסיק, שביקש לזמן אותה לשיחה ולבחון "איפה אנחנו עומדים", כלשונו, בעקבות היעדרותה הממושכת. לאחר שביקש ממנה להגיע למשרד ביום ראשון, השיבה העובדת שהיא "לא יודעת מה יהיה עד יום ראשון".
בתגובה שיתף אותה המעסיק בכוונתו להעסיק מישהי אחרת. "בכך למעשה פיטר אותה מבלי לומר זאת במפורש", הבהיר בית הדין לעבודה. "יחד עם זאת, שוכנענו כי בשלב זה של השיחה(הדגשה במקור – מעסיקולוג) עדיין לא נסגרה בפני העובדת האופציה להגיע לעבודה ביום ראשון, לו רק רצתה בכך. אולם, המשך השיחה, שלל ממנה את האפשרות הזו".
"פגעה בו עד עמקי נשמתו"
לאחר שהמעסיק שיתף את העובדת בכך שהוא מתכוון להעסיק עובדת אחרת, העובדת מסרה לו שהיא בהיריון, ואמרה לו באותה נשימה: "שאלוהים ישלם לך".
"שוכנענו, ללא כל ספק, כי אותה קללה היא אשר סגרה את השער בפני העובדת לשוב לעבודתה", ציין בית הדין בהחלטתו. "חשוב לציין, כי המעסיק העיד שבאותה תקופה הוא טיפל באשתו החולה ובאחיה, דבר שהצריכוֹ לשהות עימם בבתי חולים ובטיפולים. לכן, אותה קללה, בעיתוי ובנסיבות האמורים, פגעה בו עד עמקי נשמתו".
הכל החל כאשר העובדת הועסקה כפקידה בחברה, אולם כעבור כשבוע בלבד חלתה ונעדרה מעבודתה במשך כשבועיים. בשל העומס הרב בעבודה במשרד, ביקש המעסיק לדעת מתי בכוונתה לשוב לעבודה במשרד – שיחה שהתסיימה כאמור בסיום העסקתה.
העובדת תבעה את המעסיק בטענה שהוא פיטר אותה בשיחת טלפון, ללא שימוע, בזמן שהייתה בתקופת מחלה, ובעקבות הריונה.
המעסיק טען להגנתו שלא היה מודע להיריון העובדת במועד סיום יחסי העבודה, ושהיא ממילא התקבלה לתקופת ניסיון למשך שבועיים. "אין לצפות כי מעסיק יקבל לעבודה עובדת שבתקופת ניסיון אינה דוברת אמת, מגדפת, מסרבת להגיע לשיחה, ואף לא מגלה כישורים כפי שהציגה מראש", טען המעסיק בכתב ההגנה.
מתארת דברים באופן מוגזם
בית הדין ציין בהחלטתו שעדות המעסיק היתה ישירה ואמינה וניכר היה שהעיד מדם לבו. "לא נעלם מעינינו כי בעדותו נפלו גם אי דיוקים מסוימים, ונאמרו אמירות שהיה עדיף כי לא היו נאמרות, אך אנו סבורים שאלו לא היו מהותיים, ולא מצאנו שיש בהם, כשלעצמם, כדי לפגום במשקל שיש לתת לעדותו", ציין בית הדין.
לעומת זאת, עדות העובדת לא הייתה אמינה בעיני בית הדין לעבודה. "לא התרשמנו מאותות האמת בעדותה, וניכר היה כי היא מעצימה ומתארת דברים באופן מוגזם כדי לתמוך בגרסתה", הוסיף בית הדין.
בית הדין אף ציין שבעלה של העובדת, שהיתה לו היכרות מוקדמת עם המעסיק, ניצל את מצבה הרפואי הרגיש של רעיית המעסיק שהיתה מאושפזת באותם ימים, "ועשה כל שלאַל ידו על מנת להובילו ולהדריכו בשאלות מדריכות, מכוונות מטרה, שתכליתן אחת – לתפוס אותו מועֵד בלשונו".
כך נדחתה תביעת העובדת, והיא חויבה לשלם למעסיק שכר טרחת עו"ד בסך 8,000 שקל.
