פיצוי של 40 אלף שקל לעובד, לצד ביקורת על צילום והקלטת הקולגות
מעסיקולוג6:30
"מדובר בהתנהלות שיטתית של תיעוד, אשר זרעה חוסר אמון וחשדנות בין העובדים לבין עצמם ושיבשה את היחסים"
בית הדין לעבודה בתל אביב דן לאחרונה בתביעה שהגיש עובד עירייה בגובה כ-580 אלף שקל – כאשר באופן חריג ביותר כלל כתב התביעה מאות עמודים, ובכללם לא פחות מ-95 נספחים.
על אף שנפסק לעובד פיצוי חריג בגובה 40 אלף שקל בשל עוגמת הנפש, מתח בית הדין ביקורת על כך שהעובד תיעד באופן קבוע את כל המתרחש במקום עבודתו.
"מדובר בהתנהלות שיטתית של תיעוד אשר זרעה חוסר אמון וחשדנות בין העובדים לבין עצמם, שיבשה את היחסים ובסופו של דבר אף פגעה בשירות הניתן לציבור", ציין בית הדין בהחלטתו.
בית הדין הבהיר שבחלק לא מבוטל מהמקרים, הקלטה שכזו אינה משקפת שיח אותנטי, משום שהמקליט מנתב את השיחה כרצונו, והמוקלט אינו מקפיד הקפדה "משפטנית" על כל מילה.
העוד טען שלאחר שתלונותיו נפלו על אוזניים ערלות, הוא התחיל "לתעד בתמונות, בסרטוני וידאו ובתלונות שהוגשו לאחראים בעירייה ולמשטרת ישראל, את כל מה שעבר עלי. חששתי לחיי כי הייתי מאוים כל הזמן, ולכן הסתובבתי באופן קבוע עם מכשיר הקלטה בכיסי", כלשונו.
בית הדין העלה ספק בדבר נחיצותן של חלק מהראיות, שכללו בין היתר סרטונים בהם מוצגים פסליו של התובע בתחרות איש הברזל וחידון התנ"ך, וכן תמונה שלגביה נטען כי מדובר בצואת חולדה.
"מוקלט, מצולם ומתומלל"
"בעולמו של העובד, בדומה לאח הגדול המתואר בספרו המופתי של ג'ורג' אורוול 1984, הכל מפוקח, מתועד, מוקלט, מצולם ומתומלל בכל עת, באמצעות המכשיר הנייד של העובד ואין בו מקום לאישיות ולפרט", התייחס בית הדין להתנהלותו המטרידה של העובד. "במקרה זה, העובד הקליט וצילם את עמיתיו לעבודה והממונים עליו ואף אחרים, לעתים ללא ידיעתם ולעתים בריש גלי ואף בהתרסה".
בית הדין הארצי לעבודה פסק ביולי 2016 שיש להבחין בין מצב שבו עובד מבצע הקלטות ללא סיבה מוצדקת, באופן שיטתי, על מנת "לאסוף" ראיות לשעת הצורך ולעשות בהן שימוש בחוסר תום לב – שאז יש בכך כדי לפגוע בבסיס יחסי האמון שבין עובד למעסיק.
כל זאת, בהשוואה למצב שבו עובד או מועמד לעבודה נוקט פעולה זו על מנת להוכיח את טענותיהם לפגיעה שלא כדין, במיוחד כאשר מדובר בטענות קשות להוכחה כגון הפליה, או חשיפת התנהלות בלתי תקינה במקום העבודה.
דפוס התנהגות קבוע
לאחר בחינת העדויות והראיות שהוצגו בפניו, ולמרות התנהלותו הבעייתית של העובד, פסק בית הדין לעובד פיצוי בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו, לאחר שקבע שהעובד הוכיח התנהגות חוזרת ונשנית של התנכלות תעסוקתית.
"המכלול השלם של ההתנהלות כלפי העובד, וליתר דיוק צבר האירועים על פני תקופה בת כתשעה חודשים – בין בפגיעה בשלטים שליד חדרו, כמו גם פגיעה בפסליו במחסן כשלעצמם על ידי גורמים שטרם הובררה זהותם, בין בקללות וגידופים כלפיו מצדו של אמיר, הביאו לפגיעה בכבודו כאדם", פסק בית הדין.
כאשר פסק את גובה הפיצוי, הביא בית הדין בחשבון את העובדה שבכירים בעירייה נהגו בעובד באורך רוח, ושבניגוד לטענתו בכתב התביעה – תלונותיו לא נפלו על אוזניים ערלות. זאת בנוסף לכך שלעובד "יש חלק מסוים במצב הקשה אליו הגיעו יחסי העבודה בינו לבין עמיתיו".
