על פי מדד איכות החיים של ה-OECD במסגרתו נבחן האיזון בין הבית לעבודה, ישראל מדורגת במקום ה-32 מבין 38 המדינות שנבדקו
הצעה לתיקון חוק שעות עבודה ומנוחה לצורך קיצור שבוע העבודה מ-45 שעות ל-37 שעות הונחה על שולחן הכנסת לפני מספר ימים.
"נדרש איזון טוב יותר בין עבודה ופנאי על מנת לאזן את הלחצים המובנים הכרוכים בחיים במדינת ישראל", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, תוך התייחסות לכך שקיצור שבוע העבודה גם יתרום לצמצום היקף האבטלה ויפתח מקומות עבודה לעובדים נוספים.
אין זו הפעם הראשונה שהמחוקק מנסה לקדם את קיצור שבוע העבודה מאז אפריל 2018, אז צומצם שבוע העבודה מ-43 ל-42 שעות, שכן גם היום מדובר במספר גבוה מזה הנהוג ברוב המדינות המפותחות.
"המגזר העסקי נכון היום יותר מתמיד להתאים את שוק העבודה בישראל לעידן העבודה החדש, ולאפשר חלוקה נכונה וגמישה יותר בין פנאי ועבודה למועסקים במשק", אמר לאחר קיצור שבוע העבודה האמור שרגא ברוש, מי שכיהן בזמנו כיו"ר נשיאות הארגונים העסקיים ונשיא התאחדות התעשיינים.
על פי מדד איכות החיים של ה-OECD במסגרתו נבחן האיזון בין הבית לעבודה, ישראל מדורגת במקום ה-32 מבין 38 מדינות שנבדקו.
החוק בפינלנד, לצורך הדוגמה, מגביל את אורך יום העבודה ל-8 שעות, אולם רוב הסכמי העבודה במדינה קובעים מסגרת של 7.5 שעות ביום בלבד.
ובצד השני נמצאת יפן שם תופעת המוות מעבודת-יתר זכתה לכינוי "קארושי", כאשר ב-44% מהעסקים בענף המידע והתקשורת קיים חשש לחייהם של העובדים, וכ-2,000 מקרי התאבדות נרשמים מדי שנה על רקע שעות עבודה מוגזמות.
