הצעת חוק חדשה למניעת התעמרות בעבודה

הצעת חוק לחוק למניעת התעמרות בעבודה הונחה לאחרונה על שולחן הכנסת על ידי ח"כ מרב מיכאלי ו-20 חברי כנסת נוספים. מטרת הצעת החוק היא להגביר את המודעות הציבורית לחומרת תופעת ההתעמרות בעבודה, תוך חינוך המעסיק והעובדים ליצירת סביבת עבודה נטולת התנהגויות פוגעניות.

כיום אין בישראל חוק העוסק בהתעמרות בעבודה, ושתי הצעות חוק להסדרת הנושא הוגשו בשנת 2015. הצעות חוק אלו אמנם טרם אושרו, אולם הן משמשות את בתי הדין לעבודה כמקור נורמטיבי, אם כי מעמדו כמובן נמוך בהרבה מזה של דבר חקיקה. מכאן שגם להצעת החוק הנוכחית ייתכן שתהיה השפעה על הפסיקה עוד בטרם תאושר (ראו בהמשך).

פסק דין בנושא מפברואר 2016 שזכה לחשיפה תקשורתית גדולה במיוחד, הוא פרשת מני נפתלי [סע"ש 38335-03-14], בו קבעה נשיאת בית הדין לעבודה בירושלים דאז, השופטת דיתה פרוז'ינין, שחרף העובדה שהצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה טרם אושרה – אין בכך כדי למנוע הגשת תביעות בעילה זו, וניתן לפסוק פיצוי לנפגעים ממנה.

ואכן, במאי 2016 נפסקו לעובד 50 אלף שקל לאחר שחשד מצד המעסיק שהעובדת משוחחת ארוכות בטלפון בזמן העבודה גרר סנקציות חריגות תוך בידודהּ תחת פיקוח צמוד במשך שבועות ללא תעסוקה, עד לפיטוריה שלא כדין; בנובמבר 2016 נפסק שפיטורים על רקע דרישה לגיטימית של עובד מהווים התנכלות תעסוקתית; בפברואר 2017 נפסקו לעובדת פיצויים בגובה 57 אלף שקל בשל התנכלות תעסוקתית על רקע נטייתה המינית; ובינואר 2017 נפסק שהעברת יו"ר ועד העובדים לסניף אחר בחברה מהווה התנכלות תעסוקתית.

על פי מחקר שפורסם על ידי משרד הכלכלה, עולה שכ-36% מהעובדים מדווחים על חווית התעמרות כלפיהם במהלך עבודתם, כאשר במרבית המקרים מקור ההצקה הוא דווקא המנהל – שאמוּן על מיגור התופעה. עובדים אלה מדווחים על רגשות שליליים גם לאחר שעות העבודה, הם פחות מרוצים באופן כללי מהחיים, מזמנם הפנוי, מהאיזון בין הבית לעבודה, ממצבם הבריאותי וכן ממצבם הכלכלי.

<< התעמרות בעבודה – סקירת פסיקה >>

קראו עוד במעסיקולוג:
^* השופטת על טענות העובדת להתנכלות: "דרישות לגיטימיות של מנהל מעובדיו"
^* העובדת טענה לנזק נפשי כתוצאה מהתעמרות, וחויבה לחשוף את רישומי הפסיכולוגית
^* פיצוי לעובדת בגובה 25 אלף שקל בשל העסקה פוגענית

מהי התעמרות בעבודה?

התעמרות בעבודה היא התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה, לרבות אחת או יותר מהתנהגויות אלה:
1. התייחסות מבזה או משפילה או מזיקה כלפי אדם, לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא, או הפצת שמועות מזיקות.
2. שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו, לרבות באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות או יצירת תנאים בלתי סבירים לביצועו, שאינם נחוצים לביצוע התפקיד ואינם מטעמים עניניים, כגון היטפלות קנטרנית למעשיו, הצגת דרישות או שינוין באופן שלא ניתן להתמודד עמן, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעילותו במסגרת עבודה או הצרה, בפועל או בכוח, של סמכויותיו או תחומי אחריותו כנגזר מתפקידו, מטעמים בלתי ענייניים וכשביצוע העבודה אינו מחייב זאת.
3. הטלת משימות על האדם שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר ושאינן נוגעות לתחומי תפקידו.
4. הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים.
5. ייחוס עבודתו, הישגיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס לאדם כישלונות לא לו, תוך הסתרת עובדות או הצגה מעוותת שלהן.
6. נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם.
7. נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם.

הגדרת התעמרות בעבודה כוללת גם מבחן אובייקטיבי, כדי לא ללכוד ברשת החוק מקרים בהם אולי נגרמה לאדם פגיעה רגשית, בעוד שמבחינה אובייקטיבית אין מקום להתערבות המשפט.

פיצוי עד 120 אלף שקל

על פי הצעת החוק, בית המשפט או בית הדין לעבודה רשאים לפסוק בשל התעמרות בעבודה פיצוי שלא יעלה על סך 120 אלף שקל, ללא הוכחת נזק.

מציעי החוק מסבירים שהצעת החוק מגדירה את ההתעמרות בעבודה כעוולה נזיקית ולא כעבירה פלילית, מתוך מחשבה שראוי להרגיל את כל השותפים בעולם העבודה להוראות החוק ולרוחו באמצעים מן המשפט האזרחי. ייתכן שלאחר מספר שנות הכשרה יהיה נכון להוסיף איסור פלילי.

הצעת החוק למעשה יוצרת חובה חובה של המעסיק לעשות כל שביכולתו על מנת לשמור על סביבת העבודה "נקייה מהתעמרות", כאשר מדובר בחובה המשתנה בהתאם למי שנטען כלפיו שהוא מתעמר במקום העבודה.

כך, כשהמתעמר הוא עובד של המעסיק או אדם מטעמו – חובת המעסיק לטפל במקרה נוצרת מיד עם היוודע המקרה למעסיק, ללא צורך בהגשת תלונה. זאת בעוד כאשר המתעמר הוא ספק או לקוח – חובת המעסיק לטפל במקרה נוצרת רק כשההתעמרות הובאה לידיעתו באמצעות תלונה.

<< לחצו לצפייה בכל הכתבות בנושא התנכלות תעסוקתית >>