נזכיר כי הצעת החוק היכתה גלים בתקשורת, בעקבות הטענה לפיה היא נתפרה לפי מידותיו של יאיר כץ, בנו של שר העבודה והרווחה חיים כץ, זמן קצר לאחר שהורחק מתפקידו בתעשייה האווירית בשל חשד לסחיטה באיומים של עובדים על מנת שאלו יתפקדו לליכוד ויתמכו בחברי מפלגה בהם תומך ועד העובדים.
"אני לא התעסקתי בזה, שמולי בא אלי עם הצעת החוק. הוא אמר לי שהוא קיבל פנייה מההסתדרות", אמר בזמנו ביטן בראיון לגל"צ. עם זאת, העובדה ששמולי יזם את הצעת החוק בעקבות פניית ההסתדרות, כאשר ח"כ כץ נחשב לאחד מיקיריה, הפכה את הביקורת הציבורית לחריפה אף יותר.
על פי הצעת החוק, שכבר אושרה על ידי מליאת הכנסת בקריאה טרומית, ייקבעו דיני משמעת אחידים על כל התאגידים הציבוריים והחברות הממשלתיות, והשעיית עובדי המדינה תיעשה רק על ידי בית הדין למשמעת, ולא על ידי נציב שירות המדינה כפי שנעשה כיום.
משרד המשפטים: "אנו חוששים שהחוק המוצע יפגע בהעברת חומרי חקירה שעד היום נשקלת בכובד ראש, ועתה באמצעות חוק זה הוא יאפשר לגופים רבים גישה רחבה ובלתי הגיונית למרשם הפלילי"
הצעת החוק צומצמה בדיון האחרון בוועדה, והיא מחילה את השינויים בחוק רק על עובדים מגוף ציבורי שאינם עובדי מדינה – כלומר עובדים בחברות ממשלתיות ובתאגידים סטטוטוריים, שלגביהם טרם נקבע בחוק כל דיני השעיה ואלו נעשו בהתאם להסכמות של העובדים עם המעסיקים.
אם יאושר החוק החדש, המעסיקים יהיו רשאים להשעות את העובד רק לתקופה של 45 יום, ולאחריה יחויבו באישור של בית הדין לעבודה.
זכאות לשכר מלא לאחר חצי שנה
"הייתי רוצה לראות הסדרה מלאה של הנושא לגבי כל הסקטורים בשירות הציבורי, באמצעות הקמת בית דין משמעתי שירכז את כל הנושא עבור כל הגופים הציבוריים", אמר יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש (הליכוד). "אבל במצב הנוכחי שלרשויות המקומיות יש בית דין משמעתי ולעובדי המדינה קיימת הנציבות. צריך להתעסק במה שלא מוסדר עדיין. חוק זה בא לתקן מצב שבו עובדים מוצאים את עצמם בסיטואציה שהעונש שלהם זה כבר התהליך. סופו של התהליך יכול להיות בלא כתב אישום, אך אלו תקופות זמן ארוכות מאוד שבהן עובד שלא אשם נפגע מהשחרה של תדמיתו, ממאבק כלכלי וביכולת לשרוד".
נציבות שירות המדינה: "ממוצע ההשעיה הוא שנה וחצי, אך קיים גם עובד ש-10 שנים כבר מושעה כי טרם הסתיים ההליך הפלילי שלו"
עו"ד גיא דוד מנציבות שירות המדינה הציג בוועדה נתונים על תהליכי ההשעיה. לדבריו, מתוך 80,000 עובדי מדינה, מדווח לנציבות על פתיחה בחקירה פלילית של בין 350 ל-500 עובדים בשנה. מתוכם יש כל שנה 200 הליכים של בקשות השעיה, כאשר חלקם הם הליכים חוזרים של עובד שהושעה כבר בשנה הקודמת.
"ממוצע ההשעיה הוא שנה וחצי, אך קיים גם עובד ש-10 שנים כבר מושעה כי טרם הסתיים ההליך הפלילי שלו", אמר דוד. "בחצי השנה הראשונה לזמן ההשעיה, עובד זכאי למחצית משכרו – אך לאחר מכן הוא כבר מקבל שכר מלא".
ח"כ בני בגין (הליכוד) הביע תמיהה על ההיגיון בהפחתת שכרו של העובד המושעה דווקא בתחילת השעייתו, ושאל: "איך ייתכן שאדם שטרם נאשם ופעמים רבות כל ההליך זה על לא עוול בכפו, צריך לקבל מחצית משכרו?"
מתבשל: פיילוט למנגנון השעיה
"נושא ההשעיה בנוגע לגופים ציבוריים אכן אינו אחיד ולא מוסדר, אך בלי קשר להצעת החוק – בכוונתנו להציע פיילוט למנגנון השעיה שיופעל בגוף אחד ולאחר מכן לשכפל אותו למקומות נוספים", אמר עו"ד אבינועם סגל-אלעד ממשרד המשפטים. "אנו חוששים שהחוק המוצע יפגע בהעברת חומרי חקירה שעד היום נשקלת בכובד ראש, ועתה באמצעות חוק זה הוא יאפשר לגופים רבים גישה רחבה ובלתי הגיונית למרשם הפלילי". עו"ד סגל-אלעד ביקש שהחוק החדש יחול לגבי השעיה בעקבות כל חקירה שהיא, ולאו דווקא חקירת משטרה.
אילה וינשטיין מהמשרד לביטחון פנים הזהירה כי "באמצעות הצעת חוק זו נגרום לכך שחומרי חקירה יבואו לבית הדין לעבודה בזמן קרוב להליך פתיחת החקירה. חשיפת חומרי החקירה בשלב זה יכול לפגוע בתהליך החקירה".
רשות החברות: "ההשעיה היא צעד ניהולי ולא שיפוטי, ויש להשאיר אותה בידי המִנהלות. החשש מכך שאין ביקורת שיפוטית להליך ההשעיה לא קיים"
עו"ד איתמר הר אבן מרשות החברות טען שההחלטה להוציא מידי ההנהלות את תהליך ההשעיה אינה נכונה. "ההשעיה היא צעד ניהולי ולא שיפוטי, ויש להשאיר אותה בידי המִנהלות", אמר הר אבן. "החשש מכך שאין ביקורת שיפוטית להליך ההשעיה לא קיים, שכן גם היום מתאפשר מסלול לטעון כנגד השעיית עובד ציבור, דוגמת זה שעתר אלון חסן בבית הדין לעבודה".
עו"ד לירון אשל מהמועצה לשלום הילד הביעה בדיון חשש שבעקבות החוק החדש, מורים וגננות שהושעו בשל חשד לגבי עבודתם עם ילדים ישובו לעבודה לאחר 45 יום, עד שבית הדין לעבודה יכריע בעניינם.
יו"ר הוועדה קיש הודיע שלקראת האישור הסופי של החוק במליאת הכנסת, תיקבע בהצעת החוק סמכות חדשה בנוגע להשעיית עובדי ציבור מתאגידים וחברות ממשלתיות, ולא תתאפשר גישה חדשה למרשם הפלילי אודות המושעים. בנוסף, במקרה בו ההליך בבית הדין לעבודה יתעכב – יוכלו המעסיקים להאריך את ההשעיה מעבר ל-45 יום עד שבית הדין יכריע.
ועדת הפנים של הכנסת אישרה ביום ה' לקריאה ראשונה הצעת חוק המגבילה השעיית עובדים בטרם הגשת כתב אישום, שהוגשה על ידי ח"כ דוד ביטן (הליכוד) ואיציק שמולי (המחנה הציוני).
